מצאתי משהו...
שכתבתי לפני חצי שנה בערך...זה יותר כמו התחלה של סיפור שלא ממש המשכתי משום מה... יש לי הסבר, טוב לפחות היה לי, לגבי העלפית...ה"גיבור" הוא גריבו, גם בתור הבנאדם (משום מה באתר שפירסמתי את זה היו אנשים שלא הבינו את זה :\). הערות, כתובות נעצה ולימונים יתקבלו בברכה...אה...ואתם מוזמנים להמשיך אותו אם בא לכם..כי אני די עצלן, ואין לי כוח... *אין כותרת* זו הייתה גיבעה רגילה לגמרי שהשקיפה על כפר רגיל לגמרי. יום אחד הופיעה חנות על פני אותה גיבעה והשלט "פונדק השובבים" תלוי לה מעל הכניסה.... עד כמה שכל אחד מתושבי אותו כפר רגיל היה יכול לזכור, היא תמיד הייתה שם. יום הפך ללילה ולילה הפך ליום..... חתול תמים ניכנס לפונדק... בעודו מבסס את הטריטוריה החדשה שלו (דבר שכלל, בין השאר, חילול רגלה של המלצרית, אכילת הזאב של הברברי הישן בפינה והשתנה חסרת תקנה על רגלו של טולקאס...), ניכנסה עלפית יפייפיה לפונדק, בעודו מיסתכל עליה וחושב "זאב=אוכל?" ,אבל זה בכל זאת, מה שהוא חושב בדרך כלל... הוא שיהק. בנאדם שרמנטי ומזוקן בעל עין אחת הופיע כדרך נס באמצע הבר, האיש היחיד שהבחין בו (כי תמיד יש אחד) העיף מבט אחד באדםחתול, מבט אחד בכוס השיכר שלו, עוד מבט באדם חתול, והריצפה ליד רגלו של האדם המדובר התמלאה באורח לא טיבעי בנוזל מר אלכוהולי. אחרי העפת מבט מזלזל בבאי המקום ניגש האדם השרמנטי לבר התיישב ליד קבוצת ברברים מהצפון, וביקש חלב. לאחר כמה דקות ניראתה קבוצת ברברים רצים באנדרמולסיה מהכפר הקטן, אחד מהם נפל על ברכיו הרים את ראשו, זרק ידיו לשמיים וצרח "חלב!! הוא ביקש חלהבהבהב!?!?!?!!! ונידרס ע"י עדר כבשים (כי תמיד יש אחד). בחזרה בפונדק נוצרה טבעת אוויר מסביב לאדם בעל העין האחת, בעודו שותה את כוס החלב החם שלו (זה ידוע שהרץ המהיר ביותר בהיסטוריה רץ לעיר כזו או אחרת להודיע על תוצאות קרב כזה או אחר, באותו יום הברמן היה עוקף אותו בדרך לחלוב את פרתו היחידה למען האיש בעל הרטייה). הבחין מיודעינו בעלמה העלפית, (כאן אולי כדאי לתאר את אותה עלמה יפה, אבל במילים יותר פשוטות, היא ניראתה בדיוק כפי שהאדם הממוצע מצפה שעלמה עלפית תיראה, יפה רזה ובלונדינית עם חצים וקשת עלפיים על גבה העלפי וחולצת עור עלפית שהבליטה את המקומות היותר עלפיים שלה.) עומדת לפני שלט, מכיוון שגופה העלפי עמד לפני השלט כל מה שראה הגיבור מאותו שלט היה "מחפשים.....מוות", דבר שאולי היה מסיט אותו מצעדו הבא, אם היה יודע לקרא. בעודו מעריץ את גופה העלפי, התחילה העלפית לצעוד לכיוון הכניסה לפונדק בצעדים עלפיים מושלמים ויצאה החוצה. גיבורנו גמר את כוס החלב שלו ובצעדים שהזכירו למתבוננים בו חתול האורב לציפור, צעד לכיוון הדלת כשטבעת האוויר הסובבת אותו עוקבת אחריו מבלי להשמיט צעד. הפונדק עמד בראש גיבעה קטנה ורגילה המשקיפה על כפר קטן ורגיל שעליו מוביל שביל מרכבות קטן ורגיל, הדבר היה יכול להיות בקלות ציור מפורסם של אמן כלשהוא, אם לא הייתה העלפית באמצע הדרך, שלא רק הסתירה את הנוף אלא גם לקחה אותו זרקה אותו לריצפה וקפצה עליו מיספר פעמיים. הליכתה הכל כך עלפית גרמה לאנשים להזיז את ראשם בהתאם לצעדיה. דבר שבדיוק קרה באותו הרגע לנהג מרכבה שהובילה שיירה של מוכרי מוצרים רגילים ליריד השנתי הרגיל של אותו כפר. הדבר יכול היה לעבור בקלות, אבל ברגע המדובר בו העיניים של נהג המרכבה נחו על עכוזה העלפי, הם לא נחו על השביל הקטן והרגיל כאשר בול ברגע מדובר זה ניכנס אליו גיבורינו הלא רגיל. שניות אחר כך ניראה במורד הגיבעה הרגילה מתגלגל לו באופן רגיל לחלוטין, גלגל יחיד ורגיל (כי תמיד יש אחד). אם מישהו צפה, ויתכן שמישהו באותו כפר קטן ורגיל אכן עשה זאת. הוא יכל לראות עלמה עלפית להדהים צועדת במעלה השביל היוצא מהכפר כשאחריה עוקב בקלילות חתול אפור ומצולק. למחרת נעלמה החנות....ואף אחד באותו כפר רגיל לא זכר שהיא הייתה שם, לא זכר את אותה עלפית או את האדם השרמנטי בעל החיבה לחלב.
שכתבתי לפני חצי שנה בערך...זה יותר כמו התחלה של סיפור שלא ממש המשכתי משום מה... יש לי הסבר, טוב לפחות היה לי, לגבי העלפית...ה"גיבור" הוא גריבו, גם בתור הבנאדם (משום מה באתר שפירסמתי את זה היו אנשים שלא הבינו את זה :\). הערות, כתובות נעצה ולימונים יתקבלו בברכה...אה...ואתם מוזמנים להמשיך אותו אם בא לכם..כי אני די עצלן, ואין לי כוח... *אין כותרת* זו הייתה גיבעה רגילה לגמרי שהשקיפה על כפר רגיל לגמרי. יום אחד הופיעה חנות על פני אותה גיבעה והשלט "פונדק השובבים" תלוי לה מעל הכניסה.... עד כמה שכל אחד מתושבי אותו כפר רגיל היה יכול לזכור, היא תמיד הייתה שם. יום הפך ללילה ולילה הפך ליום..... חתול תמים ניכנס לפונדק... בעודו מבסס את הטריטוריה החדשה שלו (דבר שכלל, בין השאר, חילול רגלה של המלצרית, אכילת הזאב של הברברי הישן בפינה והשתנה חסרת תקנה על רגלו של טולקאס...), ניכנסה עלפית יפייפיה לפונדק, בעודו מיסתכל עליה וחושב "זאב=אוכל?" ,אבל זה בכל זאת, מה שהוא חושב בדרך כלל... הוא שיהק. בנאדם שרמנטי ומזוקן בעל עין אחת הופיע כדרך נס באמצע הבר, האיש היחיד שהבחין בו (כי תמיד יש אחד) העיף מבט אחד באדםחתול, מבט אחד בכוס השיכר שלו, עוד מבט באדם חתול, והריצפה ליד רגלו של האדם המדובר התמלאה באורח לא טיבעי בנוזל מר אלכוהולי. אחרי העפת מבט מזלזל בבאי המקום ניגש האדם השרמנטי לבר התיישב ליד קבוצת ברברים מהצפון, וביקש חלב. לאחר כמה דקות ניראתה קבוצת ברברים רצים באנדרמולסיה מהכפר הקטן, אחד מהם נפל על ברכיו הרים את ראשו, זרק ידיו לשמיים וצרח "חלב!! הוא ביקש חלהבהבהב!?!?!?!!! ונידרס ע"י עדר כבשים (כי תמיד יש אחד). בחזרה בפונדק נוצרה טבעת אוויר מסביב לאדם בעל העין האחת, בעודו שותה את כוס החלב החם שלו (זה ידוע שהרץ המהיר ביותר בהיסטוריה רץ לעיר כזו או אחרת להודיע על תוצאות קרב כזה או אחר, באותו יום הברמן היה עוקף אותו בדרך לחלוב את פרתו היחידה למען האיש בעל הרטייה). הבחין מיודעינו בעלמה העלפית, (כאן אולי כדאי לתאר את אותה עלמה יפה, אבל במילים יותר פשוטות, היא ניראתה בדיוק כפי שהאדם הממוצע מצפה שעלמה עלפית תיראה, יפה רזה ובלונדינית עם חצים וקשת עלפיים על גבה העלפי וחולצת עור עלפית שהבליטה את המקומות היותר עלפיים שלה.) עומדת לפני שלט, מכיוון שגופה העלפי עמד לפני השלט כל מה שראה הגיבור מאותו שלט היה "מחפשים.....מוות", דבר שאולי היה מסיט אותו מצעדו הבא, אם היה יודע לקרא. בעודו מעריץ את גופה העלפי, התחילה העלפית לצעוד לכיוון הכניסה לפונדק בצעדים עלפיים מושלמים ויצאה החוצה. גיבורנו גמר את כוס החלב שלו ובצעדים שהזכירו למתבוננים בו חתול האורב לציפור, צעד לכיוון הדלת כשטבעת האוויר הסובבת אותו עוקבת אחריו מבלי להשמיט צעד. הפונדק עמד בראש גיבעה קטנה ורגילה המשקיפה על כפר קטן ורגיל שעליו מוביל שביל מרכבות קטן ורגיל, הדבר היה יכול להיות בקלות ציור מפורסם של אמן כלשהוא, אם לא הייתה העלפית באמצע הדרך, שלא רק הסתירה את הנוף אלא גם לקחה אותו זרקה אותו לריצפה וקפצה עליו מיספר פעמיים. הליכתה הכל כך עלפית גרמה לאנשים להזיז את ראשם בהתאם לצעדיה. דבר שבדיוק קרה באותו הרגע לנהג מרכבה שהובילה שיירה של מוכרי מוצרים רגילים ליריד השנתי הרגיל של אותו כפר. הדבר יכול היה לעבור בקלות, אבל ברגע המדובר בו העיניים של נהג המרכבה נחו על עכוזה העלפי, הם לא נחו על השביל הקטן והרגיל כאשר בול ברגע מדובר זה ניכנס אליו גיבורינו הלא רגיל. שניות אחר כך ניראה במורד הגיבעה הרגילה מתגלגל לו באופן רגיל לחלוטין, גלגל יחיד ורגיל (כי תמיד יש אחד). אם מישהו צפה, ויתכן שמישהו באותו כפר קטן ורגיל אכן עשה זאת. הוא יכל לראות עלמה עלפית להדהים צועדת במעלה השביל היוצא מהכפר כשאחריה עוקב בקלילות חתול אפור ומצולק. למחרת נעלמה החנות....ואף אחד באותו כפר רגיל לא זכר שהיא הייתה שם, לא זכר את אותה עלפית או את האדם השרמנטי בעל החיבה לחלב.