מצא את אימו ניצולת השואה, אבל
היא אינה רוצה להכירו: איתר את אמו ניצולת השואה אחרי 17 שנות חיפוש תושב ארה"ב בן 60, שאומץ על ידי זוג אמריקני בתום מלחמת העולם השנייה, חיפש אחר אמו הביולוגית מאז 1990. במכתב שקיבל לאחרונה ממד"א נמסר לו כי האם היא ניצולת שואה שחיה בישראל, אולם אינה מעוניינת לפגוש אותו. סיפור על אכזבה מהולה בתקווה איי.פי פורסם: 13.05.07, 04:20 סוף חמוץ מתוק: סול פקטור, תושב אוהיו בן 60, חיפש את אמו ניצולת השואה במשך 17 שנים. מכתב שנשלח אליו באחרונה ממגן דוד אדום בישר לו: "אנחנו מצטערים להודיעך שאיתרנו את אמך, אך היא אינה מעוניינת להיות בקשר עם האדם שחיפש אותה". האיש, סול פקטור הצליח לדלות פרטים על עברו בעזרת ארגון הצלב האדום וארכיון של מסמכי המשטר הנאצי, וכך גילה כי אמו, בת ה-83, מתגוררת בישראל. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות איי.פי אמר פקטור: "אני מאוכזב, כי אדם רוצה שחיפוש כמו זה יסתיים באיחוד. יש עם זאת גם תחושת הקלה, שכן התעלומה נפתרה בחלקה". פקטור נולד בשם מאיר פולק בעיר הגרמנית מינכן, בשנת 1946. הוא איתר מסמכים המעידים כי אמו שוחררה מבית חולים בחודש יולי באותה שנה, לאחר שילדה אותו. לאחר מכן, הגיעה לבית חולים לפליטים במינכן, שמומן על ידי האו"ם. כעבור כמה ימים, השניים הופרדו ופקטור אומץ על ידי משפחה אמריקנית ממסצ'וסטס. בשנת 1990, הוא פתח במבצע חייו - המבצע לאיתור אמו הביולוגית. פקטור אמר כי הוא תולה תקווה בכך שאמו תשנה את דעתה ותסכים להיפגש, או לפחות להתכתב עמו. כשנשאל האם הוא יכול לשער מה עומד מאחורי סירובה, השיב: "ניצולי שואה רבים רוצים להשאיר את עברם מאחור". הוא העלה את האפשרות שהאם לא היתה נשואה, ואמר: "ייתכן מאוד שמדובר בפרק מביך וטראומתי בחייה". ארכיון של שירות האיתור הבינלאומי בגרמניה סיפק לפקטור מסמכים, מהם עלה כי ייתכן שנסעה לאחר המלחמה לארץ ישראל. משהגיעו לידיו המסמכים, מיקד את חיפושיו בישראל, תוך שהוא נעזר ברישומים אודות פליטים שנקלטו בארץ. פקטור הסתייע במסמכי הנציבות הבינלאומית של הצלב האדום, המונים בין 30 ל-50 מילון דפים שנאספו במחנות הריכוז של הנאצים. מאז 1955, הגיעו לידי הנהלת הארכיון יותר מ-11 מליון פניות, אולם עד לחודש אפריל האחרון, היחידים שקיבלו גישה למסמכים ההיסטוריים היו אנשי הצלב האדום. בחודש שעבר נתנה גרמניה את אישורה לפתיחת הארכיון ולאחר שההסכם יאושר על ידי 11 המדינות המפקחות על המסמכים, יוכלו ניצולי השואה וקרוביהם לעיין בהם בחופשיות. לדברי פקטור, חברו המתגורר בישראל מסייע לו באיתור מיקומה המדוייק של האם. ואולם, הוא הודה כי גם לחיפושיו יש קווים אדומים: "אינך יכול להופיע ולדפוק בדלת. אין סיכוי שאעשה זאת, כי זו פלישה. האם ארצה להעביר לה מכתב? בטח, אם היא רק תסכים לקבל אותו".
היא אינה רוצה להכירו: איתר את אמו ניצולת השואה אחרי 17 שנות חיפוש תושב ארה"ב בן 60, שאומץ על ידי זוג אמריקני בתום מלחמת העולם השנייה, חיפש אחר אמו הביולוגית מאז 1990. במכתב שקיבל לאחרונה ממד"א נמסר לו כי האם היא ניצולת שואה שחיה בישראל, אולם אינה מעוניינת לפגוש אותו. סיפור על אכזבה מהולה בתקווה איי.פי פורסם: 13.05.07, 04:20 סוף חמוץ מתוק: סול פקטור, תושב אוהיו בן 60, חיפש את אמו ניצולת השואה במשך 17 שנים. מכתב שנשלח אליו באחרונה ממגן דוד אדום בישר לו: "אנחנו מצטערים להודיעך שאיתרנו את אמך, אך היא אינה מעוניינת להיות בקשר עם האדם שחיפש אותה". האיש, סול פקטור הצליח לדלות פרטים על עברו בעזרת ארגון הצלב האדום וארכיון של מסמכי המשטר הנאצי, וכך גילה כי אמו, בת ה-83, מתגוררת בישראל. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות איי.פי אמר פקטור: "אני מאוכזב, כי אדם רוצה שחיפוש כמו זה יסתיים באיחוד. יש עם זאת גם תחושת הקלה, שכן התעלומה נפתרה בחלקה". פקטור נולד בשם מאיר פולק בעיר הגרמנית מינכן, בשנת 1946. הוא איתר מסמכים המעידים כי אמו שוחררה מבית חולים בחודש יולי באותה שנה, לאחר שילדה אותו. לאחר מכן, הגיעה לבית חולים לפליטים במינכן, שמומן על ידי האו"ם. כעבור כמה ימים, השניים הופרדו ופקטור אומץ על ידי משפחה אמריקנית ממסצ'וסטס. בשנת 1990, הוא פתח במבצע חייו - המבצע לאיתור אמו הביולוגית. פקטור אמר כי הוא תולה תקווה בכך שאמו תשנה את דעתה ותסכים להיפגש, או לפחות להתכתב עמו. כשנשאל האם הוא יכול לשער מה עומד מאחורי סירובה, השיב: "ניצולי שואה רבים רוצים להשאיר את עברם מאחור". הוא העלה את האפשרות שהאם לא היתה נשואה, ואמר: "ייתכן מאוד שמדובר בפרק מביך וטראומתי בחייה". ארכיון של שירות האיתור הבינלאומי בגרמניה סיפק לפקטור מסמכים, מהם עלה כי ייתכן שנסעה לאחר המלחמה לארץ ישראל. משהגיעו לידיו המסמכים, מיקד את חיפושיו בישראל, תוך שהוא נעזר ברישומים אודות פליטים שנקלטו בארץ. פקטור הסתייע במסמכי הנציבות הבינלאומית של הצלב האדום, המונים בין 30 ל-50 מילון דפים שנאספו במחנות הריכוז של הנאצים. מאז 1955, הגיעו לידי הנהלת הארכיון יותר מ-11 מליון פניות, אולם עד לחודש אפריל האחרון, היחידים שקיבלו גישה למסמכים ההיסטוריים היו אנשי הצלב האדום. בחודש שעבר נתנה גרמניה את אישורה לפתיחת הארכיון ולאחר שההסכם יאושר על ידי 11 המדינות המפקחות על המסמכים, יוכלו ניצולי השואה וקרוביהם לעיין בהם בחופשיות. לדברי פקטור, חברו המתגורר בישראל מסייע לו באיתור מיקומה המדוייק של האם. ואולם, הוא הודה כי גם לחיפושיו יש קווים אדומים: "אינך יכול להופיע ולדפוק בדלת. אין סיכוי שאעשה זאת, כי זו פלישה. האם ארצה להעביר לה מכתב? בטח, אם היא רק תסכים לקבל אותו".