אתאיסט עם ציציות
New member
מצא חן בעיני, אז גנבתי,,,,,
סיפור עם מוסר השכל... איש וכלבתו הגיעו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מזהב. לאורך קיר עשוי משיש משובח. במעלה גבעה היה שער מדהים עשוי כולו פנינה, זוהר באור השמש. כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח. "סליחה", בעל הכלב אמר, "היכן אנו נמצאים"? "בגן עדן" ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים"? שאל בעל הכלב. "בוודאי" ענה השומר. "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא"? שאל המבקר. "אני מצטער", ענה השומר. "איננו מאפשרים לחיות מחמד להכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לשער היה איש שנשעןעל עץ וקרא ספר. "סליחה", קרא לו המסקר, "יש פה מים"? "בטח, היכנסו", ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה. מה זה המקום הזה"? שאל המבקר. "גן עדן" ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל" אמר המבקר. "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה גיהנום". "ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם"?, התפלא בעל הכלב. "לא" ענה לו האיש. "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ"...
סיפור עם מוסר השכל... איש וכלבתו הגיעו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מזהב. לאורך קיר עשוי משיש משובח. במעלה גבעה היה שער מדהים עשוי כולו פנינה, זוהר באור השמש. כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח. "סליחה", בעל הכלב אמר, "היכן אנו נמצאים"? "בגן עדן" ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים"? שאל בעל הכלב. "בוודאי" ענה השומר. "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא"? שאל המבקר. "אני מצטער", ענה השומר. "איננו מאפשרים לחיות מחמד להכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לשער היה איש שנשעןעל עץ וקרא ספר. "סליחה", קרא לו המסקר, "יש פה מים"? "בטח, היכנסו", ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה. מה זה המקום הזה"? שאל המבקר. "גן עדן" ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל" אמר המבקר. "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה גיהנום". "ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם"?, התפלא בעל הכלב. "לא" ענה לו האיש. "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ"...
