מצבה העגום של התעמלות הנשים בארץ

cubano1

New member
מצבה העגום של התעמלות הנשים בארץ

השבוע הייתי באימון בהדר יוסף. אחד המאמנים ברך את מאמנת הפועל תל אביב זהבה זיסמן בברכת שנה טובה כשזאת עזבה. והיא, עם חיוך ענק מרוח על הפנים סיפרה בגאוה שהיתה שנה מעולה, ושהם לקחו מקומות ראשון שני ושלישי בדרגת סניור, ומקומות ראשון שני שלישי וחמישי בדרגת הג'וניור. ואני חושב לעצמי, באיזה סרט האישה הזאת חיה? הרי אין פה מתחרות בכלל! זה כמו להתרברב שלקחת מקום ראשון במרוץ כשאתה היחיד שמשתתף בו! למעשה, היא צריכה להיות עצובה שזה מצב הענף פה. שהיא והצוות שלה במשך 35 שנה מוליכים את הענף לשומקום, עם איזו הצלחה פה ושם, או מתעמלת מוכשרת פה ושם, אבל אף פעם לא באמת מאיימים על גמר קרב רב או גמר מכשיר כלשהו ברמה האירופאית, ובטח לא בעולמית. נכחתי בתחרות בשבת וראיתי את הרמה הבינונית שם. אם אני לא טועה, כל שלושת הבנות הסניוריות שלה נפלו מהקורה. מתעמלות שלה עושות בשעה טובה קפיצות ירוצ'נקו, כ 30 שנה אחרי שהתחילו לבצע אותה בשאר העולם. רק שהבנות שלה עושות אותה בלי בורג, אם עם בורג אחד, בעוד בטופ העולמי עושים כבר שניים כסטנסרט, או שניים וחצי. אף מתעמלת לא עושה צוקהארה בקרקע, על עזיבות מהמקבילים כמעט ואין על מה לדבר. חבל שזהבה זיסמן לא מבינה שאין לה כל כך במה להתגאות, ושלנצח בתחויות ללא מתחרים זה לא הישג כזה עצום. זה לא חכמה לזכות באליפות הארץ עם ציונים שמגרדים את ה 13 (מלמטה לרוב) ולהמשיך שנה אחרי שנה להתבאס שלא עולים פה לגמרים באליפויות עולמיות או יבשתיות, ויפה היה אם זהבה זיסמן היתה מייחלת שבשנה הבאה תהיה תחרות אמיתית בענף, ולא תסתפק בלצהול ולהתרברב ששלושת המתעמלות שלה קוטפות את שלושת המקומות הראשונים (מתוך שלוש.)
 

chuch1

New member
בגדול

אני מסכימה כמעט עם כל מילה. הלא ידוע שכשמישהו מאחל שנה טובה עדיף תמיד לברך אותו בחזרה ב"שנה טובה" :) מצב הענף פה בארץ באמת עגום, אני אישית הייתי מתבאסת אם לא היה לי מול מי להתחרות כל פעם ובנוסף- שהמקום הראשון היה מגיע לי עם ציונים לא מי יודע מה...(אבל אולי כי אני דורשת מעצמי הרבה...) חוצמזה, החוכמה היא להיות הכי טובים בתחרויות בארץ וטובים בחו"ל- זה לא באמת קורה למתעמלות של המאמנות הנ"ל... (בדר"כ הן לא מפציצות עם איזה מקום בטופ 3). אני אישית נהננתי מאוד מהתחרות האחרונה כי היא הייתה מאורגנת טוב ובסה"כ צפיתי בענף שאני אוהבת עם רמה שלא רואים כל יום בארץ- נמוכה או לא יחסית לשאר העולם... נכון, היו הרבה נפילות גם בקורה וגם במקבילים ואפילו כמה וכמה יציאות מתחום הקרקע, אבל בסה"כ התחרות הייתה נעימה לצפייה. אני מאחלת לזהבה זיסמן שנה מעולה עם ציפיות גבוהות יותר לשנה הבאה ולשנים שיבואו ולענף שלנו בארץ אני מאחלת שגשוג והכרה ארצית גדולה יותר ורחבה יותר ומי ייתן ונקטוף מקומות נכבדים בתחרויות עולמיות. א-מ-ן
 
גאווה של מאמנת

זאת לא אשמתה של זהבה ובטח לא של המתעמלות שלה, שאין להן מתחרות בארץ. אני גם יודעת שזהבה ואורנה מודעות למצב ומייחלות לקבוצות ולמתחרות רציניות אחרות, אשר יתנו פייט למתעמלות שלהן ויעזרו לקדם את הענף בארץ. זאת אחת הסיבות שזהבה ואורנה מכשירות מאמנים בכירים בקורס מאמנים של המכללה בוינגייט וחולקות עמם את "סודותיהן", מטפחות מדריכות ומאמנות צעירות ואורנה גם בתור פעילה באיגוד מנסה לקדם כמה שיותר קבוצות. ההישיגים של המתעמלות, טובים או נמוכים ככל שיהיו, עדין הושגו בהגינות וביושר ושייכים למתעמלות ולאגודה. הילדות התעמלו שעות על גבי שעות, בימי הקיץ החמים פעמיים ביום כדי להשיג את מה שהשיגו, ועל כך מגיע להן כל הכבוד. מאמנת טובה צריכה להיות גאה במתעמלות שלה ובהישגים שלהן גם אם הן לא בטופ העולמי. כמו שמאמנת ליגה גאה במתעמלות שזכו בליגה (למרות שיש בנות בתחרותי שלוקחות אותן בהליכה), כמו שמאמנת בחוג גאה במתעמלת שלה שזכתה באליפות ביה"ס, כמו שאמא גאה בבן שלה שסיים בהצלחה כיתה ג'. כשאמרו לזהבה שנה טובה, אני מקווה שלא ציפית שהיא תגיד: "הייתה לי שנה גרועה כי המתעמלות שלי לא עשו צוקהרה בקרקע ויורצ'נקו דאבל בורג בקפיצות, איזה בושות היו לי השנה". אם זה היה קורה, הייתי אומרת שמשהו לא בסדר. אבל כשהמתעמלות עונות על הציפיות של המאמנת, אז כן זאת נקראת שנה טובה, כי הציפיות אמורות להיות מחוברות למציאות. הרמה הבינונית של המתעמלות הישראליות מול הטופ העולמי, לא אמורה לגרוע מההתגאות של המאמנת בהן. אף על פי כן, ההתמרמרות שלך מובנת. עם זאת, היא אינה יעילה לאף אחד ואינה תורמת, אלא רק הורסת ומעליבה. כי לשבת ביציע ולהסתכל על הבנות נופלות מהקורה, או לכתוב בפורום שזה לא חוכמה, זה עדין יותר קל ופשוט "ופחות חוכמה" מאשר ללמד ילדה לבצע צוקהרה בורג ועזיבה במקבילים. אם באמת אכפת לך, והיית רוצה שינוי, אתה מוזמן לאמן מתעמלות שיתחרו כנגד המתעמלות האחרות באליפות ישראל, להביא אותן לרמה גבוהה יותר, או לחילופין לתרום בכל צורה אחרת ע"י פעילות פוליטית, התנדבותית, אקדמית וכיו'ב. שנה טובה ומבורכת נועה
 

cubano1

New member
עגום עגום

לא ציפיתי שהיא תגיד שהיתה לה שנה גרועה, ציפיתי שהיא פשוט תגיד שנה טובה חזרה... אני לא מאמן, לא רוצה לאמן ולא מתימר להיות מבין גדול - אבל אבל בחייאת, לא צריך להיות גאון - 35 שנה מאמנת אחת על תקן המאמנת הלאומית, עם התנאים הכי טובים, לא מביאה הישגים, ובמקביל אף מאמן אחר ראוי לא מצליח להשתלב בתחום.... צריך להגיד עוד משהו? זה פשוט כואב לי בתור אחד שאוהב את הספורט הזה והיה רוצה לראות איזושהי התקדמות... אם את חושבת שזאת האישה שצריכה בנוסף לכל הצרות גם להכשיר את הדור הבא של המאמנות, אז אין לי מה לומר.... אני משוכנע שזהבה והצוות שלה עובדים קשה וכמובן וכמובן שהמתעמלות שלה קורעות את התחת שנים על גבי שנים בשביל להגיע לאן שהן מגיעות. לכן אני חושב שמגיע להן יותר - מגיע להן מערכת שמעודדת הישגים, מטפחת כשרונות ומאפשרת למאמנים אחרים להשתלב בתחום. אני זוכר תקופה קצרה מאד שבה זה אכן קרה, ופתאום מתעמלות ישראליות כן השתלבו ברמות הגבוהות ביותר וגם הביא הביתה תארים - אפשר עוד היום להתרפק ולראות סרטונים של מיכל שחף בyoutube, וגם לפני 15 שנה היא עשתה תרגילים קשים ויפים יותר מהמתעמלות של היום - זאת האמת הפשוטה. אנחנו כולנו יודעים מה קרה לאותו המאמן, איפה הוא היום, ואת מי הוא מאמן - ונראה לי שזה אמור להגיד דרשני. שנה טובה ומתוקה
 

נעממהה

New member
שאלה תמימה

האם המאמנות הבכירות של הפועל ת"א הולכות להשתלמויות בין לאומיות? האם מנסים ללמוד מהעולם? אני לא מכוונת כאן להאשמות, פשוט התשובה על השאלה הזו יכולה לתת אינדיקציה לגבי לאן עוד אפשר להתקדם כדי להעלות את הרמה והמקצועיות..
 

cubano1

New member
השתלמויות

אני לא יודע... מה שכן, היום יש סחר במאמנים - מיבאים מאמנים ממעצמות כמו סין, רומניה ומדינות ברית המועצות לשעבר, וסביבם בונים תכנית ארוכת טווח. האוסטרליות פרצו משומקום בשנות ה90 עם מאמנים סינים, והיום מרכזת את התכנית שלהן המאמנית האמריקאית של שנון מילר. באולימפיאדת הנוער שנערכה לאחרונה היתה נערה מגואטמלה עם תרגילים שהיינו מתים לראות באליפות הארץ - וזאת בזכות צוות מאמנים רומנים שהגיעו לשם. וכמובן האמריקאיות הגיחו משום מקום אחרי שבלה ומרתה קרולי ערקו מרומניה, והיום יש שם המון מאמנים רוסים. מאז התפרקות הגוש הקומוניסטי המאמנים ומתעמלים לשעבר מגיעים לכל קצוות תבל ומרימים תכניות ומביאים לתוצאות, כך שפתאום יש התעמלות איכותית במקומות כמו גואטמלה, קולומביה, אוסטרליה, בלגיה, הולנד וכו'...
 
דעתי בנושא

מסכימה עם cubanu בקביעה שרמת התעמלות המכשירים בארץ נמוכה יחסית. לכל העוסקים במלאכה- אין צורך להיעלב- זו תמונת המצב. כל עוד לא יופנו תקציבי ענק לענף - לא יהיה שינוי משמעותי. דווקא רמת המאמנות/נים בארץ טובה ולא נופלת מרמת המאמנים בחו"ל. ע"מ לקדם מתעמלת לרמות הגבוהות דרושה השקעה כספית עצומה ומצד שני לא קיים שום מקור הכנסה וזו למעשה בעיית הענף. המאמנות בארץ צריכות להיאבק בתנאים לא פשוטים ולעיתים אני מעריכה אותן יותר מאשר הקולגות שלהן בחו"ל שעובדות בתנאים שונים לגמרי. אני מאמינה שישראל תהפוך למעצמת התעמלות דווקא בתחומים- התעמלות אומנותית [זה כבר קורה...] ובעתיד הלא רחוק- באקרובטיקה. אלו 2 ענפים שמבחינת ציוד ותנאי אימון דורשים פחות ולכן קל יותר יהיה להביא מתעמלים/ות לרמות הגבוהות. מאמנת צריכה להיות גאה במתעמלות שלה. מתעמלת שזכתה במדליית זהב בתחרות בה השתתפו רק 2 מתעמלות- יכולה לנפח את החזה בגאווה. רק משום שכנראה שהיו רק 2 בנות שהצליחו בכלל להגיע לרמת הקושי הנדרשת בתחרות. כמות המשתתפים בתחרות אולי מעידה על בעיה בענף אבל איננה מעידה על רמה לא טובה של המתעמלת ולכן הגאווה שבניצחון איננה שונה. ומאד לגיטימית.
 

אמא לה3

New member
השתלמויות...

קצת על אורנה שי, המאמנת של הפועל ת"א. לאורנה השגים רבים ומשמעותיים מאוד בזירת השיפוט הבין לאומית. אין לזלזל בהשגיה ובידע שלה. אורנה כיום מדורגת כשופטת בדרגת EXPERT, זוהי דרגת השיפוט הבינלאומית הגבוהה ביותר. בנוסף בחודש דצמבר 2007 נבחרה אורנה פה אחד על ידי הוועדה לשמש כסגנית הנשיאה של הוועדה הטכנית המקצועית. תפקידה של אורנה בוועדה הטכנית מעבר לניהול הזירה האירופאית בהתעמלות מכשירים נשים הוא שופטת ראשית באליפויות אירופה וכן אחראית על הכשרת מאמנים באירופה של הדור הצעיר. ואם בפועל עסקינן, נא לא לשכוח את מיה שני, אחת המתעמלות הישראליות האהובות עלי. למיה גם היו בזמנו השגים בינלאומיים בשנת 93' עלתה לגמר באליפות אירופה ואפילו זכתה במדלית כסף במקבילים ומקום שביעי כללי. בשנת 1995 עלתה מיה בפעם השניה לגמר גביע אירופה, תחרות שנערכה באיטליה. בשנת 1996 עלתה מיה לגמר הקרב רב באליפות אירופה שנערכה באנגליה וסיימה במקום ה- 23. ואלו "רק" ההשגים הבינ"ל שלה.....ואגב, עד היום אני נהנית לצפות בתרגילים שלה ביוטיוב... תהנו גם אתם http://www.youtube.com/watch?v=3wRO4eM9OYs&feature=player_embedded כן היו לאורנה וזהבה בעבר השגים מאוד משמעותיים בענף ואין לזלזל בכך. אם זאת גם אני תוהה לעיתים מדוע "נתקענו" בשנים האחרונות.... ואגב, כן יש בארץ עוד מאמנות צעירות ומוכשרות ביותר שאני מאוד מאוד מאוד מאמינה בהן וביכולות שלהן להגיע בעתיד להשגים משמעותיים מאוד. ואגב, המאמנות האלה, אני יודעת מידיעה אישית שהן כן נוסעות להשתלמויות בעולם וכן חשובה להן מאוד הלמידה וההתפתחות שלהן ושל המתעמלות שלהן ואני מאחלת להן הכי הרבה הצלחה שאפשר.
 

cubano1

New member
השתלמויות

אורנה שי לא ממש רלוונטית פה, מכיוון שהויכוח הוא לא על איכות השיפוט בארץ אלא על איכות ההתעמלות מאיה שני אכן היתה יוצאת דופן ומתעמלת בעלת הישגים, אף על פי שהיא מעולם לא עלתה לגמר על מכשיר או לקחה מדליה באליפות אירופה - בכלל לא נערכה ב 1993 אליפות אירופה - את מדברת על תחרות מסבב גביע עולם... בכל אופן, אני לא מזלזל בהישגים והיינו כולנו מתים היום שתהיה מישהי בארץ שתוכל לקחת מדליה, או אפילו לעלות לגמר ב"סתם" תחרות בסבב גביע העולם. אבל זה לא נראה כך...
 

אמא לה3

New member
תראו,

אפשר לשבת ולקטר כל היום על המצב הגרוע ועל חוסר התקציבים/חוסר מתעמלות וחוסר לא יודעת מה, מצד שני, כמו שאמרת, כן יש והיו המון נק' אור בענף, עובדה היא שכולנו "מכורות" בדרך זו או אחרת להתעמלות. אם ניקח את הנק הקטנות של היום, מספיק להסתכל על אלכס שטילוב המוכשר ולדעת שיש לנו הבנות בהחלט לאן לשאוף - אם הוא מגיע ועוד יגיע להשגים בינלאומיים הרי שגם לבנות שלנו בהחלט יש לאן לשאוף ובעיקר - את התנאים המתאימים. אינני פוליטיקאית ואף לא עסקנית ספורט, אני מאמנת, בעבר אימנתי תחרותי (ליגה) וראיתי שגם עם תנאים לא מרשימים בכלל, אפשר להגיע להשגים. אני לא משווה בכלל להתעמלות התחרותית, אבל זה אפשרי. למה נתקענו ככה - אין לי מושג, אבל בהחלט היינו בשנות ה90' בדרך למעלה (שוב, מיה שני (הפועל ת"א), מיכל שחף). ואני באמת מאמינה שהמאמנות התחרותיות היום בהחלט יכולות להגיע לזה תוך מס' שנים... ובנימה זאת, שנה טובה ונפלאה לכולכם!
 
למעלה