מצבי הקשה...
לא תאמינו אני בחרתי לארח את כל אחי בחג השני ! מטומטמת <? מסכימה! חשבתי שזה קל.. אז בגלל שאין הורים החלטתי שחיים פעם ביובל להיפגש ככה, מבחינת כולם היה אחלה.. רק אני ובעלי נפגענו קשה מהאירוע המטומטם הזה, נתחיל בזה שיומיים בישלתי (ל- 20 איש ) וכמעט ולא הייתי עם הבת המקסימה שלי שהוזנחה לידי חמי וחמתי ואבא שלה, שלקח חופש לנוח.. וקיבל בהפוכה ! ונגמור בזה שבאמצע הכנת הארוחה נשברה לי כוס זכוכית תמימה, ניקיתי וכמובן נכנסה חתיכה לרגל (חשבתי שהוצאתי אותה) והמשכתי לעמול.. ולאט לאט התחילה לכאוב הרגל, לא הלאה אותכם אבל.. נכון להיום יומיים אחר כך.. הרגל נפוחה בצורה נוראית אין לי שום אפשרות פיזית לדרוך עליה בלי בכי צרחות - בקיצור בלתי אפשרי.. הבית שלנו 2 קומות אז אני יורדת מהקומה ה- 2 לראשונה בזחילה על הטוסיק ומשם מטיילת בבית בכסא עם גלגלים שיש לנו ליד המחשב (מאוד נוח דרך אגב !) כל זה היה נגמר בזה אם לא הייתה לי זעטוטה מתוקה בת חודשיים שצריכה שיטפלו בה... בקיצור אל תשאלו.. בעלי היה חייב לחזור לעבודה ואני פה מנסה לטפל בילדה עם כאבי תופת ונסיעה על כסא עם גלגלים תוך אי יכולה לעמוד ליותר מחצי שניה על הרגל השניה.. עכשיו.. לכו תחתלו , תאכילו, תנקו בקבוקים תחטאו ותמלאו , ותשחקו ותרימו .. ומה לא ? אלוהים.. עכשיו היא ישנה.. ונראה לי שהיא מבינה שקרה לאמא משהו.. כי בבוקר שהיא קמה היא תמיד בוכה בכי היסטרי שהיא מתה מרעב.. אז היום היא קמה בשבע וחצי ולא בחמש וחצי לאכול ! וכשרציתי להכין לה אוכל, ניסתי לדרוך (בפעם הראשונה מאז הלילה) על הרגל כדי להגיע לבקבוק וחטפתי כאב נוראי והתחלתי לבכות בקול רם היסטרי והיא הסתכלה עלי ולא אמרה מילה ! ואני בכיתי אולי 10 דקות , כי לא יכולתי להגיע לבקבוק ולהאכיל אותה ולקום להוציא אותה מהמיטה! (בעלי התארגן לו למטה בלי לדעת לקראת העבודה !) בסוף הוא שמע איכשהו ורץ למעלה ומצא את עצמו מרגיע אותי ולא אותה (היא לא בכתה רק הסתכלה על ההתרחשויות , להזכיר לכם הילדה לא אכלה מתשע וחצי בערב, משמע מתה מרעב ובדרך כלל יש צרחות שהשכנים בטח חושבים שאנחנו רוצחים אותה !). בקיצור לא יודעת אם בכיתי מכאבים, רחמים על עצמי, או מאי יכולת לתת לביתי אוכל, בעלי הרגיע אותי, לקח בקבוק והביא את הילדה אלי לאכול, אחר כך הרים אותה לגרפס , ואירגן לי את כל הדברים להיות בקומה ה- 1 כל היום! כמובן שהוא הוריד אותה למטה, אני רק כל הזמן מריצה בראש מה היה קורה אם הוא היה יוצא לעבודה ואני לבד איתה ולא מגיעה לבקבוק... בקיצור אני למטה עכשיו בתוך חדר המחשב והאומללה יושנת בעגלה שלה שנת ישרים, היא עייפה מכל החג הזה , האירועים האורחים שהיו ביומיים האחרונים וכל הנסיעות שהיו, סוף סוף שקט בבית, עם שינוי מרענן אמא על כסא! תאחלו לי שאצליח להסתדר איתה עד שבעלי יחזור מהעבודה ויקח אותי לקופת חולים (יש לו ישיבות דחופות, אז אני מתאפקת עד אחרי הצהרים כמו רעייה טובה ואחת שלא יכולה בשום דרך להניע את עצמה בלי כוחות של גבר שישא אותה על כפיו לקופת חולים ). אני אישית מקווה שזה כלום, אבל יש לי כף רגל אחת שנראית כמו שתיים, אפילו הבצקות בהריון לא הגיעו עד כדי כך.. מקווה שלא התעייפתם.. אבל איפה אשפוך את ליבי ? ותודה למי שהגיע עד הלום!
לא תאמינו אני בחרתי לארח את כל אחי בחג השני ! מטומטמת <? מסכימה! חשבתי שזה קל.. אז בגלל שאין הורים החלטתי שחיים פעם ביובל להיפגש ככה, מבחינת כולם היה אחלה.. רק אני ובעלי נפגענו קשה מהאירוע המטומטם הזה, נתחיל בזה שיומיים בישלתי (ל- 20 איש ) וכמעט ולא הייתי עם הבת המקסימה שלי שהוזנחה לידי חמי וחמתי ואבא שלה, שלקח חופש לנוח.. וקיבל בהפוכה ! ונגמור בזה שבאמצע הכנת הארוחה נשברה לי כוס זכוכית תמימה, ניקיתי וכמובן נכנסה חתיכה לרגל (חשבתי שהוצאתי אותה) והמשכתי לעמול.. ולאט לאט התחילה לכאוב הרגל, לא הלאה אותכם אבל.. נכון להיום יומיים אחר כך.. הרגל נפוחה בצורה נוראית אין לי שום אפשרות פיזית לדרוך עליה בלי בכי צרחות - בקיצור בלתי אפשרי.. הבית שלנו 2 קומות אז אני יורדת מהקומה ה- 2 לראשונה בזחילה על הטוסיק ומשם מטיילת בבית בכסא עם גלגלים שיש לנו ליד המחשב (מאוד נוח דרך אגב !) כל זה היה נגמר בזה אם לא הייתה לי זעטוטה מתוקה בת חודשיים שצריכה שיטפלו בה... בקיצור אל תשאלו.. בעלי היה חייב לחזור לעבודה ואני פה מנסה לטפל בילדה עם כאבי תופת ונסיעה על כסא עם גלגלים תוך אי יכולה לעמוד ליותר מחצי שניה על הרגל השניה.. עכשיו.. לכו תחתלו , תאכילו, תנקו בקבוקים תחטאו ותמלאו , ותשחקו ותרימו .. ומה לא ? אלוהים.. עכשיו היא ישנה.. ונראה לי שהיא מבינה שקרה לאמא משהו.. כי בבוקר שהיא קמה היא תמיד בוכה בכי היסטרי שהיא מתה מרעב.. אז היום היא קמה בשבע וחצי ולא בחמש וחצי לאכול ! וכשרציתי להכין לה אוכל, ניסתי לדרוך (בפעם הראשונה מאז הלילה) על הרגל כדי להגיע לבקבוק וחטפתי כאב נוראי והתחלתי לבכות בקול רם היסטרי והיא הסתכלה עלי ולא אמרה מילה ! ואני בכיתי אולי 10 דקות , כי לא יכולתי להגיע לבקבוק ולהאכיל אותה ולקום להוציא אותה מהמיטה! (בעלי התארגן לו למטה בלי לדעת לקראת העבודה !) בסוף הוא שמע איכשהו ורץ למעלה ומצא את עצמו מרגיע אותי ולא אותה (היא לא בכתה רק הסתכלה על ההתרחשויות , להזכיר לכם הילדה לא אכלה מתשע וחצי בערב, משמע מתה מרעב ובדרך כלל יש צרחות שהשכנים בטח חושבים שאנחנו רוצחים אותה !). בקיצור לא יודעת אם בכיתי מכאבים, רחמים על עצמי, או מאי יכולת לתת לביתי אוכל, בעלי הרגיע אותי, לקח בקבוק והביא את הילדה אלי לאכול, אחר כך הרים אותה לגרפס , ואירגן לי את כל הדברים להיות בקומה ה- 1 כל היום! כמובן שהוא הוריד אותה למטה, אני רק כל הזמן מריצה בראש מה היה קורה אם הוא היה יוצא לעבודה ואני לבד איתה ולא מגיעה לבקבוק... בקיצור אני למטה עכשיו בתוך חדר המחשב והאומללה יושנת בעגלה שלה שנת ישרים, היא עייפה מכל החג הזה , האירועים האורחים שהיו ביומיים האחרונים וכל הנסיעות שהיו, סוף סוף שקט בבית, עם שינוי מרענן אמא על כסא! תאחלו לי שאצליח להסתדר איתה עד שבעלי יחזור מהעבודה ויקח אותי לקופת חולים (יש לו ישיבות דחופות, אז אני מתאפקת עד אחרי הצהרים כמו רעייה טובה ואחת שלא יכולה בשום דרך להניע את עצמה בלי כוחות של גבר שישא אותה על כפיו לקופת חולים ). אני אישית מקווה שזה כלום, אבל יש לי כף רגל אחת שנראית כמו שתיים, אפילו הבצקות בהריון לא הגיעו עד כדי כך.. מקווה שלא התעייפתם.. אבל איפה אשפוך את ליבי ? ותודה למי שהגיע עד הלום!
