מצבי מחורבן

[קלאו11]

מצבי מחורבן

אישלתי את עצמי שאני חיה. הלכתי לעבוד, הלכתי ללמוד. חודשים עם כדור שרק הרס ת'עור ולא עזר לשום דבר. בסיטי ריאות יש החמרה עם גרורות בכבד. מה עכשיו? עוד פעם כימותרפיה? לא תודה. נראה מה האונקולוגית תגיד בשבוע הבא. מקווה שאצליח להמשיך לאשלות את עצמי שאני חיה...

 

[ציפורלילה]

רק אשליה?

בתור התחלה, עד כמה שלי ידוע, אנשים שלא חיים, גם לא לומדים ועובדים, הם לא נושמים, הם לא מדברים ולא חושבים. ולא נראה לי שאת עונה על אף אחד מהקריטריונים האלה. יש לך מחלה, ונראה לי שאת רוצה לחיות. למרות שכרגע את חשה שהמצב מחורבן. אז יש גרורות, אבל יש אנשים שאצלם הצליחו לעצור את התפשטות הגרורות והם חיים ככה, ואפילו חיים מלאים. אם יש תקווה, היא אצלך ורק אצלך. ואם את חושבת שהחיים שלך הם אשליה, אז לדעתי האשליה שלך הרבה יותר אמיתית מהרבה חיים של אנשים אחרים. גלי

 

[קלאו11]

שיגעו אותי שגיאות הכתיב שלי

אז קודם כל - השלתי ולהשלות... סליחה. וחוץ מזה גלי תודה.

 

[enwhysea]

תעדכני אותנו

 

[מיליתו]

קלאו

נשמע לי שאת בנפילה. אפשר להזדהות עם התחושה שלך. כשאומרים שיותר גרוע כבר לא יכול להיות, ואז מגלים שזה לא בדיוק נכון, ותמיד יכול להיות יותר גרוע.... לגבי האשליה של חיים. לפי תורות פילוסופיות מאוד מגוונות (בודהיסטיות, קבליסטיות וכו') הקיום של כולנו הוא ממילא ארעי בלבד. התקופה בה אנחנו חיים היא ממש זניחה מול הנצח, וכל החיים הם כאילו אשליה. החיים הם כאן ועכשיו (זה משהו שאני מנסה ללמוד ליישם בעצמי

). כל רגע ורגע יש תחושות שונות, שומעים משהו, רואים משהו - זה החיים. לא העתיד ולא העבר, רק ההוה, וזו האמת היחידה הודאית שיש. אני לא יודעת אם כרגע יש לך ראש לפילוסופיה, אז אם לא - תתעלמי מכל מה שכתבתי פה עד עכשיו. ובעיקר, תמשיכי ללמוד ולעבוד ולחיות כל יום!!! בהצלחה אצל האונקולוגית!!!

 

[קלאו11]

תודה מיליתו. אנחנו משפחה של פלספנים

המחשבות משתנות כל הזמן. כשאני מרגישה טוב גופנית אז בדרך כלל זה משפיע עלי גם נפשית. ואני במצב רוח טוב. והרגשתי טוב בתקופה הזו פחות או יותר, ועכשיו אני החרדה מהצפוי, ובמה לבחור. אם ישכנעו אותי לקבל כימותרפיה. אם ועד כמה יש לזה טעם. ואולי עדיף לא להיכנס לזה. השאלה אם אצליח לקבל תשובות לשאלות האלה.

 

[קלאו11]

טוב אני נשארת בקונבנציונלי.

אחרי שהובטח לי שהכימו הזה לא יהרוס לי את איכות החיים. נראה.

 

[נתי26]

לא קל...

מבינה את תחושתך. אצלי זה היה דומה, עברתי ניתוח, אמרו לי "הכל נקי", אחרי 8 חודשים אני עם גרורה, מקבלת כימו' והקרנות... קשה לקבל את זה. לפעמים מרגישים שמה שלא עושים, הגוף ממשיך לבגוד בנו. אבל המלחמה הקשה הזו, על החיים, שווה את הכל. אל תפסיקי לחיות ולקוות. אני השתדלתי מאוד לשמור על מה שאפשר אבל גם לקבל את העובדה שלפעמים צריך גם לערוך שינויים, אין ברירה. אל תוותרי. החיים שלך שווים את המאמץ!!! המון בריאות.... נתי.

 

[מיליתו]

שיהיה לך המון בהצלחה

אפשר לעבור את הכימו ולחיות!!! ואת תעשי את זה!!! את ממשיכה לחיות כל יום, גם עם כימו וגם בלי, וזהו. אני כאן מאחוריך, יחד עם כל חברי הפורום, שרבים מהם התנסו בסרטן, ובסרטן שחוזר, ובכל מיני סוגי טיפולים.

 

[azehu]

../images/Emo140.gif

מחזיקה אצבעות לתחושה הטובה שתחזור ותמלא אותך.

 

[azehu]

וכמובן

בנוסף כמובן לבריאות מלאה ...