מצבי רוח
שלום, אני מקוה שאני בפורום הנכון. יש לי בעיה: יש לי מצבי רוח שגורמים לי לדכדוך ולעשות פרצופים לבן הזוג שלי, שבכללל לא אשם בהם, והכל נופל עליו. אני נכנסת למין מוד שקט עצוב עם פרצופים עצובים, והוא לא יודע מה לעשות איתי ואיך להוציא אותי מזה. ממש לא נעים לי ממנו. אני מסבירה לו שזה לא קשור אליו אלא רק אלי (המצבי רוח מגיעים בדר"כ אם אני מסתכלת במראה ולא אוהבת מה שאני רואה, כי אני שונאת את הגוף שלי) ואז אני שונאת את עצמי ומדוכדכת מזה. הסברתי לו את זה אבל הוא אמר לי למה הוא צריך לסבול את זה וכמה אפשר? אתמול זה כבר הגיע למצב שהוא ממש כעס והלך הביתה. הוא ממש לא אוהב את זה. אז הסברתי לו שזה הפאק שלי ואני מנשה לשלוט בזה אבל לא יכולה (שזו עוד בעיה- איך שולטים בזה אם אפשר בכלל?), ובינתיים עד שאני אצליח לפתור את זה (אם אצליח, כי יש לי את זה כבר שנים), הוא צריך לסבול את זה (כמובן אם הוא בוחר להשאר). מה אני יכולה לעשות בקשר למצבי הרוח האלה? איך פותרים את זה? זה מופיע רק איתו, יותר נכון, אני מעיזה להראות את זה רק לידו ולא ליד חברים אחרים שלי. למה זה? לא בא לי ללכת לטיפול, כבר ניסית פעמיים וטיפול זה לא בשבילי ואין לי סבלנות לזה וזה גם בכלל לא עזר לי בעבר. תודה.
שלום, אני מקוה שאני בפורום הנכון. יש לי בעיה: יש לי מצבי רוח שגורמים לי לדכדוך ולעשות פרצופים לבן הזוג שלי, שבכללל לא אשם בהם, והכל נופל עליו. אני נכנסת למין מוד שקט עצוב עם פרצופים עצובים, והוא לא יודע מה לעשות איתי ואיך להוציא אותי מזה. ממש לא נעים לי ממנו. אני מסבירה לו שזה לא קשור אליו אלא רק אלי (המצבי רוח מגיעים בדר"כ אם אני מסתכלת במראה ולא אוהבת מה שאני רואה, כי אני שונאת את הגוף שלי) ואז אני שונאת את עצמי ומדוכדכת מזה. הסברתי לו את זה אבל הוא אמר לי למה הוא צריך לסבול את זה וכמה אפשר? אתמול זה כבר הגיע למצב שהוא ממש כעס והלך הביתה. הוא ממש לא אוהב את זה. אז הסברתי לו שזה הפאק שלי ואני מנשה לשלוט בזה אבל לא יכולה (שזו עוד בעיה- איך שולטים בזה אם אפשר בכלל?), ובינתיים עד שאני אצליח לפתור את זה (אם אצליח, כי יש לי את זה כבר שנים), הוא צריך לסבול את זה (כמובן אם הוא בוחר להשאר). מה אני יכולה לעשות בקשר למצבי הרוח האלה? איך פותרים את זה? זה מופיע רק איתו, יותר נכון, אני מעיזה להראות את זה רק לידו ולא ליד חברים אחרים שלי. למה זה? לא בא לי ללכת לטיפול, כבר ניסית פעמיים וטיפול זה לא בשבילי ואין לי סבלנות לזה וזה גם בכלל לא עזר לי בעבר. תודה.
אבל אם תרגישי טוב עם עצמך , שאת יפה ומדהימה לא משנה איך את נראית, בתוספת פירגון מהבן זוג לא רואה מצב למצ``ר גרוע. להפיך! תהיי שמחה וגם הוא. תנסי לאט לאט לעבוד על זה, ובעז``ה זה ישתפר! וזה שאת מראה את זה רק ליידו זה רק מראה כמה את מרגישה חופשי איתו, וקשורה אליו שאת מגיבה כאילו את לבד. וזה מחמאה בשבילו... אל תרגישי רע! תני חיוך! כן... יופי.... תרחיבי את השפתיים.... אחלה! ככה יפה לך! (-;