בוקר טוב !
כמה דברים חיוביים יצאו מהפגישה האחרונה...
והבהר לנו כי המדובר בשני הלוואות בסה"כ
800 מליון דולר , הובהר לנו פרק זמן ההחזרה
כאמור 7 שנים , הובהר לנו שהלוואה אחת קיימת
אפשרות לפירעון הלוואה בזמן מקוצר,, אך בשניה
לא קיימת אפשרות פירעון מקוצר.
לגבי הטבלה -
מצד ימין רשום מספר שנים - 5
ולכן אני מניח שהשנה החמישית היא ריכוז
של השנים 5-6-7 שמשום מה בחרו לרכז אותם.
לאחר מיכן רשום שקל צמוד מדד , שזו הלוואה צמודה
לשקל ולמדד , ולאחר מכן מגיע בטבלה קרן , בצד שמאל ריבית לקרן.
והסה"כ נמצא ברובליקה האחרונה.
עכשיו לא הבנתי את המשפט
אגב, יש טעות במה שכתב פגסוס. ה-190 זה לא החוב בשנה החמישית זה רק הריביות........
נכון שבשנים הבאות יצתרכו להחזיר כ-500 מליון,
אבל בשנים הבאות הרווחים צריכים לגדול גם בצורה משמעותית
ואם נחשב כי המדינה צרכה ב-2013 סה"כ 7 bcm
שכולל את תטיס וספינת הנזלה , ונחתמו חוזים נוספים,
אני רוצה להאמין שהשנה יספקו קיבולת מלאה של הצינור ,
דהינו בסביבות 9 bcm פחות או יותר,
ולכן ההפרש בן 5.5 , ל- 9 הם עוד 3.5 bcm , לישראמקו החלק כ-1.2
דהינו תוספת של 250-300 מליון דולר....
בנוסף , הבנתי כי פרויקט האכסון של ים תטיס אמור להגדיל את ההכנסות
בגלל שני סיבות.
הראשונה - אפשרות אספקת כמויות גז גבוהות יותר בשעות שיא הצריכה,
השניה - הפרשי עלויות בן החוזים של ים תטיס ללקוחותיה ,
לבן החוזים הממוצעים של תמר.... ישנו הפרש של כ-2$ הפרש לכל יחידת חום
שמגיעה לשותפות תמר בגין 2013 שהוקפץ ל-2014 , שלהבנתי נמצא בהחלטת
הרגולטור אם לאשר את פרויקט האכסון , הרי שהפרשים אלו יושקעו בהסבת המערכת
לאכסון הגז בתטיס , ובמידה ולא יאושרו , יחזרו סכומים אלו לשותפויות.
מה שמעניין אותי בפרויקט תטיס היא שאלה טכנולוגית....
הרי ידוע כי אין אפשרות לנפח מאגר , ולכן במידה ורוצים למלות מאגר
חייבים לפעול בשני אלטרנטיבות.
הראשונה , להכניס את המאגר לתת לחץ,
השניה , להנזיל את הגז ולהחדירו למאגר.
קיימת אופציה נוספת , ולהעביר את צינור הלחץ הגבוהה דרך המאגר,
ולמשוך בחזרה את הגז מבור קידוח אחר , דבר שיוביל להשוואת לחצים
בן מאגר תמר לתטיס.... האם קיימת אופציה נוספת ?
אגב , היתרון הגדול ביותר מבחינתינו של ים תטיס הוא פיתוח שימשון
דבר שהוזכר גם בפגישה האחרונה ובהתיחסויות גם לכמויות וגם לקידוח הבא..
