מצב ההמונים הפלסטינים במלחמת 1948
ב. מצב ההמונים הפלסטינים ההמונים הפלסטינים יצאו מניסיון ההתקוממות של 1936-39 כאשר הם מדוכאים ומיואשים. לא רק שאינם יודעים כיצד להמשיך להיאבק אלא מחוסרים הם גם את הכוח להתארגן מחדש. אותם אלפים ספורים המוצאים את הכוח להיאבק חסרים כל הנהגה שתוביל אותם לניצחון. "הועד הערבי העליון", ארגון הבורגנות הפלסטינית, מעמיד את משפחת החוסיינים בראש הגרילה. למשפחה זו, שבראשה עומד המופתי חאג' אמין, היה תפקיד מרכזי בבגידת הבורגנות הפלסטינית בזמן "המרד הערבי", וגם עתה ממשיכים הם בתפקידם. מצד אחד, חייב כל לוחם לספק לעצמו נשק ועל כן לרשות הגרילה לא רק נשק קל ומיושן אלא שגם רבים מהאנשים משוללים נשק להילחם בו. מהצד השני, עורך המופתי תעמולה בלתי-פוסקת לנטוש את הכפרים והערים עד ליום "הניצחון והנקמה". אותה בורגנות פלסטינית תחשוף את אפיה המעמדי במלואו בסוף 1948 כאשר יוציא המלך עבדאללה לפועל את מזימותיו, אותן רקם יחד עם הציונות. ב-1.12.1948 דואג המלך לארגן כנס גדול ביריחו, אליו מוזמנים נציגי הבורגנות הפלסטינית. ראש עיריית חברון, שייח' ג'עברי, המשתף היום פעולה עם שלטון להכיבוש הישראלי, ממונה על ידי המלך לנשיא הכנס. הכנס יוצא בהחלטות הבאות: 1. הועידה רואה בארץ-ישראל יחידה שלימה שאינה ניתנת לחלוקה. 2. מדינות ערב אינן יכולות להילחם בסכנות שמולן אלא תוך איחוד לאומי מלא. כצעד ראשון יש להתחיל באיחוד א"י עם ירדן. 3. הועידה מכירה בהוד-מלכותו המלך עבדאללה כמלך על ארץ-ישראל. ב-13.12.1948 קבע הפרלמנט הירדני המורכב מ-20 צירים כי מועצת האומה מחליטה לאשר את מדיניות הממשלה בנידון. מול הגרילה הפלסטינית והנהגתה הבוגדות, הציבה הציונות צבא אשר מנה כ-70,000-80,000 איש, מצויד בכלי נשק חדישים שכללו על פי גרסת בן-גוריון: 10,000 רובים, 900 תת-מקלעים, 180 מכונות-יריה כבדות, 672 מרגמות קלות ו-96 מרגמות בינוניות.iv צבא זה הינו בעל ניסיון קרבי שנרכש הן בזמן דיכוי "המרד הערבי" והן בזמן המלחמה האימפריאליסטית ה-2. מהבית מפקדיו אינם אלא קציני הצבא הבריטי לשעבר.
ב. מצב ההמונים הפלסטינים ההמונים הפלסטינים יצאו מניסיון ההתקוממות של 1936-39 כאשר הם מדוכאים ומיואשים. לא רק שאינם יודעים כיצד להמשיך להיאבק אלא מחוסרים הם גם את הכוח להתארגן מחדש. אותם אלפים ספורים המוצאים את הכוח להיאבק חסרים כל הנהגה שתוביל אותם לניצחון. "הועד הערבי העליון", ארגון הבורגנות הפלסטינית, מעמיד את משפחת החוסיינים בראש הגרילה. למשפחה זו, שבראשה עומד המופתי חאג' אמין, היה תפקיד מרכזי בבגידת הבורגנות הפלסטינית בזמן "המרד הערבי", וגם עתה ממשיכים הם בתפקידם. מצד אחד, חייב כל לוחם לספק לעצמו נשק ועל כן לרשות הגרילה לא רק נשק קל ומיושן אלא שגם רבים מהאנשים משוללים נשק להילחם בו. מהצד השני, עורך המופתי תעמולה בלתי-פוסקת לנטוש את הכפרים והערים עד ליום "הניצחון והנקמה". אותה בורגנות פלסטינית תחשוף את אפיה המעמדי במלואו בסוף 1948 כאשר יוציא המלך עבדאללה לפועל את מזימותיו, אותן רקם יחד עם הציונות. ב-1.12.1948 דואג המלך לארגן כנס גדול ביריחו, אליו מוזמנים נציגי הבורגנות הפלסטינית. ראש עיריית חברון, שייח' ג'עברי, המשתף היום פעולה עם שלטון להכיבוש הישראלי, ממונה על ידי המלך לנשיא הכנס. הכנס יוצא בהחלטות הבאות: 1. הועידה רואה בארץ-ישראל יחידה שלימה שאינה ניתנת לחלוקה. 2. מדינות ערב אינן יכולות להילחם בסכנות שמולן אלא תוך איחוד לאומי מלא. כצעד ראשון יש להתחיל באיחוד א"י עם ירדן. 3. הועידה מכירה בהוד-מלכותו המלך עבדאללה כמלך על ארץ-ישראל. ב-13.12.1948 קבע הפרלמנט הירדני המורכב מ-20 צירים כי מועצת האומה מחליטה לאשר את מדיניות הממשלה בנידון. מול הגרילה הפלסטינית והנהגתה הבוגדות, הציבה הציונות צבא אשר מנה כ-70,000-80,000 איש, מצויד בכלי נשק חדישים שכללו על פי גרסת בן-גוריון: 10,000 רובים, 900 תת-מקלעים, 180 מכונות-יריה כבדות, 672 מרגמות קלות ו-96 מרגמות בינוניות.iv צבא זה הינו בעל ניסיון קרבי שנרכש הן בזמן דיכוי "המרד הערבי" והן בזמן המלחמה האימפריאליסטית ה-2. מהבית מפקדיו אינם אלא קציני הצבא הבריטי לשעבר.