מצב חירום נפשי-ההקדמה

מצב חירום נפשי-ההקדמה

SOS מצב חירום נפשי ככה הרגשתי אתמול והיום ששבתי הבייתה לביקור בבית אבא כל הזמן קורים שם דברים שנראים לי רצף אירועים נגדי..ונגד דברים שיועילו לי בעתיד מדובר ב... חברה של אבא שלי (הפושעת בעיניי) ממשיכה לסדר אותו והוא הפתי והכלומניק מול המילה שלה כניראה עושה הכל הוא מוציאה צצמו כספים ללא היכר...ולא סוף.... אני משתדל לא להתערב כמו שהדריכו אותי וכמו שאמרו לי .."לתת לו לנהל את החיים שלו לבד.... אבל זה מתחיל להגיע לפסים אישיים נגד הנכסים שלי ...ככה אני מרגיש
 
מצב ח נפשי -נקודות המצוקה שלי

היא כניראה שיכנעה לוותר על כל הכסף שלו למען בילויים וטיולים ... ולא להשאיר לי כלום האמת שמיזה אני לא ממש מפחד כי כסף לחיות כרגע יש לי אז הם נוסעים עוד 3 חודשים לטיול ב3 ארצות באירופה מי יודע כמה זה עולה לא שאלתי מחוסר רצון לדעת.... הוא גם שיפץ את הבית וצבע אותו כדי שהיא תהיה מוכנה לגור איתו.... וגם קנה לה איזה טבעת יהלום...מי יודע בכמה אני לא שואל כדי לא לדעת אבא שלי אינו איש עשיר במיוחד אני חושש שמא יום אחד בגללה הוא יהיה עני ואיכשהוא ישאיר לי חובות האם זה יכול להיות?? דבר כזה שאני אצטרך לכסות חובות שלו? אני פשוט ממש חרד בגלל זה? היא גם הסבה את תשומת ליבו שהוא זה שמשלם לי את החשבון של ספק האינטרנט שלי הפריעה לה למכשפה הזדונית הזו הוא שאל אותי ואני לא עניתי בנושא פשוט נעלבתי הוא הודיע לי ש50 אחוז מהכסף שישאר לו בבנק יעבור אליה היא נראית לי כמו קרציה מוצצת דם האישה הזו שבאה רק למצוצ למשפחה שלי את הדם...כלומר גם את הרגשות ביני לבין אבא שלי שהיא קיררה מאוד....
 
מצב חירום נפשי האיום ברצח

הוא שאל אותי אם אני אהיה מוכן להתחלק איתה בעתיד אחרי לכתו מהעולם בדירה שהיא שלו והייתה של אמא שלי ומיועדת לעבור אליי אחרי לכתו מהעולם אני כמובן לא רוצה להסכים לכך כרגע יש לי בכתב יד צוואה של עורך דין שהוא ואמא שלי הסכימו שהנכס הזה יעבור אליי ביום לכתם של שני הוריי מהעולם זה הנכס היחיד שלי ....איין לי כלום חוץ מהבית ... ארצה אותו שיהיה לי לגור עם הבת זוג/אישתי העתידית ויש לי פחדים וחשש שהיא תנסה להשפיע עליו לבטל את ההסכם הקודם ותנסה לשכנע את אבא שלי לנשל ולהוציא אותי מין הזכות לנכס הזה וזה מאוד מפחיד אותי מאוד מאוד היום יום שבת ישנתי כל היום רק לברוח מהפחד ומהמחשבות המפחידות והטורדניות היו לי קשיי נשימה בגלל התקפי החרדה שהיו לי אני כל כך חלש מולה מרגיש אני פשוט לא הולך לדבר איתה כי אני פוחד שאני אתפרץ...... לקחתי את אבא שלי לשיחה קצרה ואיבדתי את הפיוזים בשניות ... אחרי כמה שניות איימתי ברצח שאם היא תנסה יום אחד להשתלט על הבית שלי אני ארצח אותה עם סכין אני לא יודע אם אני מסוגל לרצוח אינני רוצה בכך כלל אני רק רוצה חיים שקטים ושלא יפריעו לי ולא יאיימו עליי משום כיוון אם מישהו רוצה לקחת את החלקה הקטנה שעוד תישאר לי זה מבחינתי איום קיומי אני באמת לא רוצה לפשוע בחיים שלי באמת לא אבל שאני מאבד את העצבים זה יכול להיות מסוכן רק שיעזרו לי ........... אני מקווה שאוכל מחר בדחיפות לנהל על זה שיחה עם העובדת סוצאלית שלי בהוסטל ניראה מה היא תגיד.... לילה טוב ישראל
 
עברה פלילית. נקודה.

שמע, אני קוראת אותך תמיד. נהנית סגנון הכתיבה שלך. מעין פלפול יש בדברייך תמיד. אבל זה? הו לא יקירי. זהו איום ברצח. ובין אם התכוונת או דברת בסערת רגשות, בין אם מסוגל לכך או לא פוגע בזבוב.. זה פלילי. ושום דבר לא מצדיק זאת. אז אני באמת חושבת שכדאי שתתנצל. קח את מילותייך חזרה. ותחשוב טוב כיצד לפתור את הסכסוך הזה. בדרכים חוקיות. אנושיות. אנטי-טרוריות.
 
את רק ראית את מילות המצוקה שלי

את רק ראית את מילות המצוקה שלי . נקודה לא ראית את כל הכאב התסכול הפחד והיאוש שההיה בכתב ידי אז נכון שאיימתי ואם יהיה צורך אמישך לאיים אני רק רוצה שישמעו את הכאב האיין סוםי הזה שאני מרגיש שמאמללים את החיים שלי
 
ישראל

המילים הפחידו. אין ספק. וזו לי הפעם השניה שנתקלת במילים כמו רצח, שיוצאות ממך, ולכן התמקדתי בזה. אנחנו בפורום ציבורי, וישנם משפטים שלא יכולים להישאר לגיטימים. זה לא בהכרח קשור רק אליך, אלא גם להרבה קוראים שאינם משמיעים את קולם. אין לי ספק שאתה במצוקה וכדאי שתפנה ליעוץ ועזרה. קיבלת המון עצות פראקטיות בנוגע לכך. הייתי רק מוסיפה שכדאי שתנסה לשוחח עם איש מקצוע (אם יתאפשר לך) על מצבך הרגשי. נשמע שאתה מוצף רגשות וכעס וחוסר אונים. מה אתה עושה עם כל זה, בינתיים? איך אתה מתמודד עם כל הכעס?
 
../images/Emo70.gif

מצטרפת בתוקף למה שסייפנית כתבה לך. קח את מילותיך בחזרה, ותחשוב על כל דרך לפתור את הבעיה - שבכלל נובעת מתוך חשש עתידי שלך. משהו שעוד לא קרה, ואתה כבר מסריט אותו אל אלימות ומוות. אגב, בדרך הזו (איומים ואלימות)- אתה בטוח תנושל מהצוואה.
 

אופירA

New member
מנהל
אני מתנגדת לדבריכן

ישראל לא צריך להתנצל על דבריו, וגם לא צריך לחשוש שבגלל איומיו הוא ינושל מהצוואה! הוא צריך להרגיש לגיטימי להתבטא בזעם חריף על איום כה רציני, ועל נבזות כה חזקה. הוא לא יממש את איומו, וגם לא יחזור עליו שוב ושוב כשיטה, אך עליו למצוא את הדרך לבטא את זעמו על חוצפתה של האשה הזו, שנמצאת בחברה טובה של נשים המנסות להשתלט על רכושם של גברים מבוגרים, ואם זאת הדרך שמצא לנכון, אין צורך להתחרט על כך ולבקש סליחה ממישהו. יש הבדל בין להגיד לאבא שלו שהוא עלול לרצוח את האשה, או לספר את זה לפורום, לבין לאיים עליה באופן ישיר - מה שהוא לא עשה, ולכן לא יעמוד לדין פלילי. אני אומרת בפה מלא - גם אני הייתי שמחה לרצוח את האשה, אם זה היה חוקי! מפריע לי שאתן נוזפות בו על שהוא כועס, בה בשעה שהכעס נכון ובריא. עליו להתייעץ בדחיפות עם העו"ס שלו, לשמור מכל משמר את הצוואה שמכילה את רצונה של אמו ז"ל, שאותו אין האשה הנבזית יכולה לשנות בשום דרך שהיא, ולקבל ייעוץ משפטי כדי להגן על זכויותיו על הצד הטוב ביותר, עוד לפני שהן עומדות בסכנה ממשית. בלשכה לסיוע משפטי הוא יקבל עו"ד בחינם, אם ייגש לשם ויבקש עזרה.
 

BellA עלמה

New member
לא נוזפות בגלל הכעס

לא נוזפות בכלל קצת מסתייגות מחריפות הדברים
 
לבטא כעס

לבטא כעס זה הדבר הכי לגיטימי בעולם בעיני. להגיד: אני כועס, אני פגוע, אני מעוצבן לאללה וכו'... זה חשוב והכרחי. אבל יש הבדל בין ביטויי כעס, לבין שימוש במילים הקשורות ברצח. ואני חושבת שכדי ללמוד לבטא כעס, כדאי ללמוד גם איך מבטאים אותו. לרגע לא ניסיתי להניא את ישראל מלכעוס. אני מסכימה איתך שיש הבדל בין אמירה בפורום לאמירה פנים מול פנים. וטוב שכך. מאידך, זה פורום שמהותו בחקירת הדפוסים שלנו, בהרגלים שלנו, מה גורם לנו לעשות X או Y בחיים עצמם. ולכן יש התייחסות למילים משמעותיות כאלו.
 
תפסיקו להצתדק!

שורה אח"כ הוא כתב שהוא לא יהיה מסוגל לעולם לרצוח מישהו וזה היה מאוד ברור שזה איום סרק שנועד להתריע על מצוקה ותו לא, אז חלאס עם ההטפלות לקטנות. תתעסקו בעיקר ולא בתפל! עצה שלי אליך - תראה עו"ד, הוא ודאי יוכל לייעץ כמה דברים או לפחות לעזור לך להבטיח שאם אביך ילך לעולמו בעודו בחובות הם לא יועברו אליך.
 
אף אחד לא מצטדק

את לא יכולה לדעת מה הניע אותי לרשום מה שרשמתי. זה בודאי לא היה מתוך הצטדקות. בכל מקרה, את נתת את דעתך ואת עצתך, ואני נתתי את שלי. כל אחד יכול לבחור מה לקחת ומה לסנן. לכל אחד יש עיקר ותפל שונים.
 
תודה אופירה

הנני מודה לך על שהיית לידי בשעותיי הקשות, שראית את כאבי ויאושי ומר ליבי כל מה שכתבת נכון הוא ואמיתי זאת הייתה התבטאות של חוסר אונים וכאב.... הרגשתי שרק ככה אני יכול בשעת המצוקה להזהיר את אבא שלי להפחיד אותו....שידע....שיזהר... מדובר בבית שלי בבית של ילדותי שבו גדלתי זה הכי כואב יהיה לי בעולם לאבד את אחזקתי בבית ילדותי בית קטן ממילא שרק אותו יהיה לי לנכס.... אני לא מרגיש צורך לבקש סליחה להפך רק ככה ניראה לי שיבינו כמה שאני מתוסכל בגלל האישה הזו! אני אעשה בדיוק את מה שכתבת לי אופירה.... אתייעץ, עם העוסית שלי ואשמור את צוואת אימי בעת ההיא ...בתור הוכחה אני בטוח שאם יהיה צורך כל שופט ישפוט לטובתי בגלל כל הסבל שעברתי ואני עובר וגם שברשותי איין כל נכס אחר לגור בו (כרגע אני בהוסטל) תודה רבה תודה אופירה
 
אופיר וישראל.

זו לא נזיפה. זו הבעת דיעה. ודעתי היא שלא משנה מה הן הסיבות - לא מתבטאים בצורה כזו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסכסוך. וכן. זו עברה פלילית. וזה לא עושה עמו הרבה חסד. ואין בכלל קשר לצוואה ומה יקרה איתה. עם כל הצער והכאב - בעיני זו עברה. לא משנה מה הרקע. וסתם לידע כללי - אם הסכסוך הזה יתפתח ויחריף, והדברים יגיעו עד בית משפט - ישראל יואשם. בעיקר מאחר ומדובר בסכסוך ולא באמירה הבאה בבדיחות הדעת. אז אני הייתי שוקלת פעמיים אם הייתי חוזרת על אמירה שכזו, ובהחלט מתחילה לחשוב אם עלי להתנצל ולקחת את דברי בחזרה. ואתה צודק ישראל, כלל לא התייחסתי בהודעתי הראשונה למקרה עצמו. רק למשפט אחד. לא רציתי לערבב. זה מה שתפס את עיניי. וזו רק דעתי האישית. לא התחסדות וגם לא ביקורת.
 

אופירA

New member
מנהל
יקירתי - הוא לא יואשם

איני יודעת על איזה ידע את מתבססת. אני מתבססת על ידע של לימודי משפטים. אין שום אפשרות להאשים אותו בשום דבר. אבל יש תקדימים משפטיים של נסיונות השתלטות על ירושה של נשים כגון החברה של אביו. הנסיונות הללו נכשלו כישלון חרוץ, אם כי יש צורך בעו"ד טוב ע"מ להשיג את הזכויות של היורשים הטבעיים. אך הדברים אינם רלוונטיים כלל וכלל, וכוונתו של ישראל בדבריו היתה ברורה לחלוטין. התמודדותו עם קושי בלתי נסבל זה במצבו הקשה בלאו הכי - מעוררת רק הזדהות, רחמים וכעס נורא על נשוא כעסו. אני אישית מכירה אנשים בריאים ובעלי אמצעים, שנאלצו להתמודד עם מצב שישראל עומד בפניו - חרונם ותסכולם היו נוראים, כאבם איום. הם כמובן ביטאו אותו באזני כל דיכפין, כחלק מניסיונם להישאר שפויים במהלך ההתמודדות הקפקאית המזעזעת. בפני מי אמור ישראל לבטא את חרונו, בבדידותו הנוראה? האם עליו להסתפק בחבריו הבודדים בהוסטל ובעובדת הסוציאלית שלו? חבל שנתפסנו לפולמוס המיותר הזה, נתפסנו לקטנות שלא לעניין - כדבריה של אחת המגיבות קודם לכן!
 
אני לא מסתמכת על דבר..

סתם הגיון שלי.. וזה עדיין לא מוצדק בעיניי.. וזה בכלל בלי להתייחס להודעה עצמה.. רק למשפט אחד ממנה. שתפס אותי. :) ערב טוב
 
אופירה את גורמת לי לבכות

אופירה את גורמת לי לבכות בגלל רמת הרגישות שלך אליי ולדיוק המוחלט למצבי האישי ידעת לבטא באופן נדיוק אייך אני מרגיש ואייך אני חיי וייצגת אותי פה בכבוד אני מודה לך מקרב לב תהייהי לי רק בריאה ישראל שאוהב אותך ומודה לך
 
במה אני יואשם?

בזה שאני עובר ועברתי תקופה נוראית של סבל בחיים שלי? בזה שאני רוצה לבכות ימים ולילות עלך זה שמאמללים אותי ולא נותנים לי לנשום .... בזה שאת כל העשרים שלי אני "מבזבז" ביסורים קשים? על זה יאשימו אותי?
 

liza26

New member
היי ישראל

סתם לידיעה - כל עוד היא אינה אשתו החוקית- אין לה חזקה על הבית או על רכוש מבינה שכתבת בסערת רגשות ואתה מצר על כך בכל אופן- כרגע אין לך מה להתערב בבזבוזים האלה זו בחירה של אבא שלך מה שכן - אתה חייב לדבר איתו בשקט , בהגיון, ברוגע אפשר קודם כל לדבר על עניין הצוואה ואפילו ללכת ולחתום על אחת כזאת ולקבוע את חלקך החוקי ברכוש צריך גם לבדוק לגבי חוקיות הצוואה של אמך אפשר לדבר עם האבא גם על פתיחת חסכון על שמך בלבד- כדי שישאר לך כסף שמבחינה חוקית היא לא יכולה לגעת בו. יש עוד פתרונות- כדי להתיעץ עם אדם מוסמך.
 
למעלה