מצגת טבע עירוני במחוז תל אביב

מצגת טבע עירוני במחוז תל אביב

חדש באתרי, בתקווה להגיע דרך הציבור גם למקבלי ההחלטות התכנוניות, ולהשאיר קצת טבע בין הבטון והאספלט שהשאירו לנו המתכננים באזור.
 

ש מים

New member
עמית, המצגת ממש נפלאה!! ../images/Emo140.gif

ועם העבודה שעשית!! אז אם כבר, להשכלה כללית, אספר על רעיון חדש של רט"ג: מצפון לעתלית קיימת שמורה שנקראת "ח'ירבת קרתא" (אני בטוח שאתה מכיר אותה). ממ"י מתכנן באזור (על חלק מרכס הכורכר, ממערב לשמורה) תכנית גדולה למגורים. ממזרח מתוכננת תכנית אחרת (פרטית, אם זה חשוב). נוצר מצב שהשמורה תהיה כלואה בתוך השטח העירוני. לכן, רט"ג מנסה היום להריץ תכנית שהשמורה תוגדר כ-"פארק עירוני" (כך שתהווה חלק ממערך השצ"פים העירוניים), אך בהגבלות והנחיות של שמורת טבע. לא ידוע לי על תקדים כזה ואני מאוד מברך עליו! (ברור לי שלרט"ג יש כאן גם שיקול מעשי וכלכלי: ברור לרט"ג שהשטח ישמש במילא כפארק עירוני, אם יוגדר ככזה ואם לא, וברור שע"י הכללתו והגדרתו כשצ"פ - אחריות הטיפול בו תיפול על הרשות המקומית, אולי בשיתוף עם רט"ג...). בכל מקרה - רעיון נהדר, של הכללת שמורות טבע אמיתיות (ולא "שטחים ירוקים מפלסטיק/מזוייפים"
) בתוך המקרם העירוני.
 
../images/Emo51.gif ועוד סיפור

ראשית תודה על המחמאות ועל העדכון. בוודאי שאני מכיר את חורבת קרתה, שהיא שמורת טבע מוכרזת כבר מ-1996, ומקווה שלא תיכלא לחלוטין בבינוי עירוני (יש את האתר הלאומי מחנה המעפילים בעתלית מצפון-מזרח לשמורה, ושמורת הטבע המוצעת חוף וים גלים מצפון-מערב לשמורה). סיפור נוסף הוא מן הסתם פארק האירוסים ובריכת דורה בנתניה, שטחים שנעשה מאמץ להגן עליהם אך לטענת רט"ג אין ביכולתה להכריז עליהם כשמורות טבע ללא הסכמה של עיריית נתניה, והם מהווים שצ"פים עירוניים. סיפור נוסף המתפתח בימים אלו, הוא זה של שמורת הטבע הקטנה (35 דונם) "אלוני בילעין", במערב בנימין. השמורה הקטנה הוכרזה ב- 1993. במהלך השנים מסתבר שאושרה תוכנית בנייה עירונית הכולאת לחלוטין את השמורה בתחומי העיר מודיעין עילית. הדבר נודע לי רק לאחרונה. כיום, עבודות הבנייה של מודיעין עילית מגיעות עד גבול השמורה, ואילו בצד השני צפוייה לקום גדר ההפרדה, שתכלול את השמורה בתחומי ישראל. זה הולך להיות מעניין בשל המודעות הנמוכה בד"כ של האוכלוסייה החרדית לנושאים סביבתיים. הייתי רוצה לעשות הפרדה בין מקרים אלו, ובין המתואר במצגת. במקומות בהם נותרו שטחים טבעיים שאינם כלואים במרקם עירוני, יש לעשות מאמץ להשאירם מחוץ למרקם זה, וליצור חיץ בין העיר ובין השטח הטבעי. במקומות בהם כבר אין ברירה, לנסות לשלב בין השניים.
 

ש מים

New member
שצ"פים ומיעוטים

אם כבר התחלת ("שצ"פים וחרדים"), אז אמשיך וארחיב מעט: כידוע, בישובי "המיעוטים" (p.c
) יש מחסור מתמיד וענק בשצ"פים ("שטחים פתוחים עירוניים", למי שאינו מכיר את המונח...). על הסיבות לא אעמוד, כי אין זה מן העניין עכשיו. אבל מה? מתברר שגם הם בני-אדם (שנאמר: "כשמכים אותי אני בוכה, כשצובטים אותי אני נצבט"
) וגם להם ולילדיהם יש צורך אמיתי בשטחים פתוחים עירוניים (את הבילוי בחיק הטבע הם כבר גילו מזמן!). אז מה עושים? מעמיסים את הילדים, הצעצועים, המנגלים, ההורים, הסבתות ו... נוסעים לשצ"פים בישובים היהודיים הקרובים!! מה שמזכיר לי שלפני כשנתיים הזדמן לי להגיע עם בני, שהיה אז כבן 7, לג'סר זרקא - ישוב מקסים השוכן לחוף הים ולגדות נחל תנינים המלבב ולגדות נחלי ביוב הומים ונינוחים (
)... לישוב הנ"ל, למי שלא יודע, יש שצ"פ ע-נ-ק (מין פארק עירוני, עם מתרקני משחקים שפעם גם היו שלמים), על גדת הנחל. בשצ"פ השתעשעו מספר ילדים עם אימותיהם (מי שמכיר את הג'יסריות יודע על מה אני מדבר...) והבן שלי מייד קרא לי: "אבא עצור! אני רוצה ללכת לגן השעשועים!!"
 

ש מים

New member
פעמי משיח...

לו רק המצב היה הדדי ולו הם לא היו טורחים, "באדיקות כה רבה" להשאיר ערימות טינופת כסימני נוכחות ובעלות, לאחר מיצוי הבילוי, הייתי יכול לאמר ש- "פעמי משיח הנה זה בא היום, הנה זה בא היום
".
 
למעלה