מצד אחד אני שמח

מצד אחד אני שמח

כי עכשיו קצת יותר שקט,
מידי פעם אפשר להבזיק לסקס של צהריים,
סופסוף יש זמן לשחק בסמארטפון,
ולסימנים הכחולים והירוקים שעל הגוף יש זמן להחלים.

אבל מצד שני
לעיתים קצת שקט מידי,
הכבישים שוב פקוקים לחלוטין,
אין תירוץ לפיגורים בעבודה,
וזה כבר לא נראה כ"כ מגניב לדבר בקול צפצפני ושאגות אריה בסביבה המושתת על טהרת המבוגרים.

תם החופש ואני אמביוולנטי כרימון.

אפרופו רימון, כל הרימונים שלי שעל העצים מלאים בחורי מזיקים.
שיזדיין הזבוב הים-תיכוני!
או שבעצם לא.

אפרופו זבוב, איזה מטומטם זה לכנות משקה בשם פיוז טי?!
 
נבט, אתה קורא לכיבוש נוסף?

יעלו ויבואו מכל קצות הארץ זאטוטים בהמונהם ויכבשו
את משרדו, את ביתו, ואת קהילתו של נבט בן ינוקאיהו לאלתר.
ובאשר לרימון ולמנזקים בו, לא רוצה להבהילך חלילה
אבל רב כלשהו לבטח יאמר לך שזה סימבול לכרסום בפריון!
(ונישוקיים על דבריך מאתמול)
 
לא קורא. אחרי החודש האחרון

אני מקבל את בירכתו של רבך בזרועות פתוחות.
ואם זה יתברר ככזבים אז אני קושר לעצמי את הטרומבון.
 
טרומבון, הא?

 
למעלה