שזהו מנהג של קהילה מסויימת ואצלה זה כבר סוג של מחוייבות. אגב, בלי לרדת לעומק הרעיון - ה"מצווה טרנץ" זה סוג של גיבוש אחרי החתונה כשנשארים רק בני המשפחה, וזה לא רע בכלל.
אבל כשזה מגיע לתמונות בעיתונים החרדיים על כל רב חשוב שדילג בחופשיות עם כלת תלמידו/בנו, זה מיותר ואולי אפילו בעייתי הלכתית (אני כבר חושש לומר בוודאות, כי ההגיון ההלכתי מאחורי מנהגים חרדיים מאוד מפתיע לפעמים...).
אבל הצלם והחסידים רואים גם את הכלה. אגב, קשה להגיד שהכלה ממש רוקדת ובדר``כ מדובר במרחק גדול בין הרב לכלה. וזה לפני שנכנסנו לעניין שמחת חתן וכלה ולזה שבהלכה כתוב שמותר להביט ביופיה כדי לחבבה על בעלה.
איך אתה רוצה להסתכל עליה `כדי לחבבה על בעלה` אם פניה מכוסות ברעלה אטומה לחלוטין?.... ומה זה משנה אם היא לא רוקדת ממש ושיש מרחק וכו` . עיני מאות גברים נעוצות בה! ומה שייך כאן עניין ה`לשמח כלה`? בכל מחיר משמחים?