פרק שני:
האימון א´ "ארוחת הבוקר מוכנה" הכריז ניסים במערכת הכריזה בזמן שוילסון יצא מהמקלחת. הוא לבש את הסרבל של האקדמיה ויצא לכיוון חדר האוכל. "בוקר טוב וילסון" אמרה הלן. אבל וילסון לא שמע. הלן הגביר את מהירות ההליכה שלו והתקדם לעברו של וילסון. "אמרתי בוקר טוב" וילסון הפנה את במבטו להלן. "בוקר טוב..." "אתה נראה ממש עייף.. לא ישנת?" "לא." "למה?" "סתם... אתה יודע איך זה ש-" לפתע קפצה ולנטיין על גבו של וילסון. "בוקר טוב!" הכריזה ולנטיין ונתנה נשיקה לאחיה. "בוקר טוב בוקר טוב, אבל תרדי לי מהגב!" "בסדר בסדר" צחקה ולנטיין. "בוקר טוב ואל.." אמר הלן. "בוקר טוב הלן." אמרה באדישות. ולנטיין לא אהבה את הלן במיוחד. היא טענה שהוא טיפש. ולנטיין היתה ראשונה בתור לחדר האוכל. אחריה הלן ווילסון עמד אחרון. אחרי שמגש האוכל שלהם היה מלא הם התישבו באחד הספסלים והחלו לאכול. "חסר לך אם אתה לא תבוא לאימון הבאטל היום." קבע וילסון. "למה?" "אתה יודע טוב מאד שעוד חיסור אחד ופיטר מעיף אותך מהקבוצה" "אין סיכוי. אני המגן הכי טוב שיש לו והוא יודע את זה." "נכון, אבל אתה מכיר את פיטר... הוא.. הוא.." "מניאק" קבעה וילנטיין בזמן שאכלה. "בדיוק כך" הגיב וילסון. "טוב טוב.. אני יבוא לאימון." * * * משחק הבאטל הוא משחק אלים במיוחד שדורש ארבע עשר שחקנים כאשר אחת עשר מהם מחליפים. אולם המשחק הוא אולם בצורה אליפטית עצום. לחצות אותו לאורכו, יקח 4 דקות בריצה ממוצעת. ושתיים לרוחבו. האולם עצמו הוא אור קולי ויחד עם יכולת מיוחדת של איבוד כח המשיכה הופך את המקום לדימוי מושלם של החלל. באולם ישנם גם אבנים גדולות המפוזרות ומשמשות בתור אסטרואידים. מטרת המשחק זהה לכדור יד אך ישנם שני כדורים. במשחק הבאטל אין אפילו עצירה אחת ולכן השחקנים חייבים להיות בעלי סיבולת גבוהה בכדי לשרוד משחק שלם. בשביל לזכות צריך לצבור 14 נקודות או עד שארבעים וחמש הדקות נגמרות והקבוצה בעלת מרבית הנקודות מנצחת. לרגליהם של השחקנים הוצמדו מבערים מזעריים שהופעלו בכח המחשבה. הקבוצה נכנסה לאולם. פיטר ראשון אחריו ולנטיין אחריה וילסון, הלן ושאר הקבוצה. "טוב אז ככה, ולנטיין, את מפקדת על קבוצה. תבחרי את השחקנים שלך.". "ווילי!" קראה ולנטיין במהירות. וילסון נעמד לייד אחותו והנהן לה. "המממ... האמיל". האמיל היה שמן וחזק עד מאד ולכן אהב פיטר להשתמש בו כמגן אמצעי שיוכל להדוף התקפות. "הלן" לחש וילסון באוזנה של ולנטיין. "הלן..." קראה ולנטיין בלית ברירה. וכך הם המשיכו לבחור שחקנים כל אחד לקבוצתו עד שלשתי הקבוצות היו 8 שחקנים. חמישה משתתפים ושלושה מחליפים. המנהג היה לשמור את החזקים לסוף ולכן וילסון והלן ישבו בצד וחיכו שולנטיין, שהיתה המפקדת של הקבוצה, תקרא להם לעלות. באמצע המשחק אחד השחקנים בקבוצתה של ולנטיין נפצע ורגלו נשברה בעקבות דמוי אסטרואיד שזרק האמיל. וילסון והלן ישר זינקו לאולם והוציא את השחקן. שם חיכתה אחות שטיפלה ברגלו. באמצעות מקרן לייזר מיוחד שמאחה את העצמות תוך מספר דקות בלבד. בקשר הודיעה ולנטיין על חילוף שחקנים. ג´ורג´ והארי עם הלן וווילי. במכשיר הקשר יכלה הקבוצה לתקשר אחד עם השני. הלן יצא למקומו לייד השער הוירטואלי ווילסון יצא להתקפה עם ולנטיין.