מצטערת-וזאת הודעה אחרונה

[חסויה אך גאה]

מצטערת-וזאת הודעה אחרונה

היי. מצטערת שהכללתי... כל עוד אני לא מכירה את כלללל הפסיכולוגים והעובדים הסוציאלים בעולם אני לא יכולה להגיד כלום... היה לי ניסיון מר... בעצם הרבה ניסיונות... בעצם- כל ניסיון שהיה לי היה מר. והיו די הרבה, 6 נסיונות, וכל פעם נפגעתי... אולי זאת אני ולא אתם... אולי לי פשוט לא מתאים "טיפול", למרות שבהתחלה מאד רציתי כי הייתי בטוחה שזה הדבר היחיד שיעזור לי. בכל מקרה- אם פגעתי, אני מצטערת. מצטערת ש"פלשתי" לפורום שלכם, כי בעצם אני לא שייכת לפה... אל תכעסו עלי... חסויה

 

[אבי חברוני]

נראה לי שלא ממש רצית להעליב

אלא להגיד משהו בין המילים. אולי רצית לספר מה שסיפרת אחר כך, על הנסיונות המרים, הפגיעות, התחושות הקשות, היאוש. אולי בגלל הנסיון הרע לא האמנת שנקשיב לך ולכן פתחת מיד במתקפה? אם זה כך, אז לפני שאת הולכת אולי תרצי לנסות אותנו שוב? יכול להיות שתהיה לך חוויה מתקנת.

 

[עוסג]

לחסויה אך גאה

שלום לך, את כועסת על כל העולם (במיוחד על עובדים סוציאליים) ואת בהחלט יודעת לבטא את זה. בכל זאת, פנית שוב ושוב לטיפול, וכל פעם התאכזבת מחדש. ואם כמו שנדמה לי, פנית מתוך זה שבאמת היית זקוקה לעזרה (או שאנשים סביבך חשבו שאת זקוקה?) והתאכזבת – אפשר להבין את הכעס. ובכל זאת, ולמרות הכעס על ה"עובדים הסוציאליים" נכנסת גם לאתר "שלנו" – אז קודם כל זה אתר פתוח – והוא גם שלך, אם תבחרי להישאר. אני דווקא מעדיפה שאומרים (וכותבים) את מה שמרגישים באמת, גם אם אלו דברים קשים. רק כך אפשר לנהל שיחה אמיתית. אישית, אשמח אם תישארי אתנו. עוסג

 

[עוסית1]

לחסויה אך גאה

את לא רוצה שידעו מי את ויחד עם זאת את גאה. לא כתבת על מה את גאה, אני חושבת שזה לא פחות חשוב. למה? כי יחד עם הקושי והכעס שניכרו מדבריך נראו גם כוחותיך... ואני מתכוונת ליכולתך לבטא בבהירות ובכתב את הרגשתך (בהודעה הראשונה)אח"כ ליכולת להסביר את עצמך לנוכח התגובות ולבסוף גם להתנצל... אני חושבת שבתור התחלה את יכולה להיות גאה על כל אלה... ובקשר לתחושת השייכות - את הרי שייכת לכל מקום בו תבחרי להיות. כמו שעוסג כתבה זהו פורום פתוח ואת שייכת לכאן לא פחות מכל אחד אחר...

 

[ג שם]

תשארי,

תשארי ותלמדי אותנו- רק אם תרצי- מה היה בכל אחד מששת המקרים בהם לא הצליחו לעזור לך, מה היית רוצה שיהיה ולא היה, מתי לא הבינו אותך, האם היו נקודות בהם כן הבינו אותך, ומה בכל זאת עזר לך. הרי בסופו של דבר את כאן איתנו, עם הרבה חוכמה ורגישות. תשארי, את יכולה לתרום לנו המון.