מצטערת לא מצאתי תשובה../images/Emo63.gif
שלום שי, ושלום לכולם, קראתי בעיון את כל הדיונים שהפנית אותי להם. לא קראתי ולא אקרא את הספרים גם מפאת קוצר זמן ובגלל שאין ביכולתי להעריך מי האדם שמאחריהם. אני לא חושבת שמצאתי תשובה לשאלה שלי אולי כי לא הסברתי אותה טוב. שאלתי היא אינה פילוסופית אלא מאוד מציאותית. הרג סיטוני של בעלי חיים מבוצע בעיקר למטרות מאכל, הדברה , וחלק קטן למטרות מחקר. השאלה שלי היתה לגבי ההדברה ולא אכילת בשר או מחקר. אני לא מכירה הוכחות חותכות שמראות שאכילת בשר הכרחית (למרות שאני חושבת שהרפואה תומכת באכילה של מעט בשר) ולכן לא שאלתי על כך. לגבי ניסויים בבעלי חיים . רוב אנשי המקצוע אומנם חושבים שהניסויים האלה חיוניים ביותר אבל הנימוקים שלהם הם מדעיים ומקצועיים מדי בשביל שאני אבין וכך גם טיעוני המתנגדים לניסויים. החוקרים שדברתי איתם עשו עלי רושם של אנשים חכמים, ישרים וטובים (ואוהבי חיות וחיים יותר מהממוצע) ושמעונינים לעזור לאנשים אחרים ולכן אני מאמינה להם. אני לא רואה סיבה שהם ינסו לעבוד בצורה לא מועילה ובטח לא בצורה שגורמת כאב בכוונה אם היו להם פתרונות אחרים. אני כן רואה סיבות מדוע אנשים צעירים וחסרי ידע מעמיק ברפואה עלולים להתפתה לחשוב שיש איזה פתרונות קסם אחרים. זה לא אומר שאני חושבת, חס וחלילה, שאתם עושים זאת מתוך כוונה רעה. אני חושבת שזהו שילוב של תמימות, חיפוש מטרה בחיים ואולי גם קצת חוסר בגרות. זה נראה לי כך בין השאר בגלל התגובות התוקפניות (שהם בעצם מתגוננות) מחד, והצורך הבלתי נלאה לשכנע את הסובבים אותך – צורך המופיע אצל הרבה אנשים שבטוחים שהם גילו את האמת אבל בגלל שהם אינם מוצאים לה חיזוקים רציונליים במציאות הם מרגישים צורך לשכנע ולצרף עוד אנשים לאמונתם. ברגע שהחדשים ישתכנעו הרי זה יהיה אישור שהם צודקים והם והחדשים ישכנעו זה את זה ויתעלמו מהעובדות. ההבנה בצורך האמיתי של הבדיקה של העובדות ושמיעה פתוחה של טענות נגדיות היא סוג של בגרות שחסר להם. אני מאוד חולקת עם ההגדרה שלך לדיונים ולספרים שהצגת בפני כ"טקס התבגרות". החיים הם טקס ההתבגרות היחיד שאני מכירה. כך שנראה לי שצריך לתת משקל גדול בהרבה לטיעונים של תומכי הניסויים אבל עדיין אני לא מבינה אותם כי הרקע המדעי שלי לא מספיק ולכן אני משאירה פתח לטעות שלי. לגבי שאלת ההדברה הדבר שונה ולכן התרכזתי רק בה. כאן הנימוקים מאוד פשוטים כך שאפילו אני מבינה: התומכים אומרים שללא הדברה של יתושים או עכברים היו מתים המוני אנשים. הרי במאה שעברה היתה כאן מלריה. ולפני כן היתה מגיפת דבר באירופה (שמועבר עי חולדות). ועדיין יש כאן קדחת הנילוס. ולכן השאלה שלי מופנית אל כולכם והיא מאוד פרקטית: האם אתם בתור שרי הבריאות הייתם מורים להפסיק הדברה כזו שמבוצעת כל שנה? והשאלה השניה היא זהה לגבי חולדות? כן או לא? כמו שאמרתי אני משאירה לכם את זכות התגובה האחרונה ולכן לא אענה למרות שאני מבטיחה לקרוא את כל תשובותיכם. אם אשוב זה יהיה בשאלה חדשה. ענת
שלום שי, ושלום לכולם, קראתי בעיון את כל הדיונים שהפנית אותי להם. לא קראתי ולא אקרא את הספרים גם מפאת קוצר זמן ובגלל שאין ביכולתי להעריך מי האדם שמאחריהם. אני לא חושבת שמצאתי תשובה לשאלה שלי אולי כי לא הסברתי אותה טוב. שאלתי היא אינה פילוסופית אלא מאוד מציאותית. הרג סיטוני של בעלי חיים מבוצע בעיקר למטרות מאכל, הדברה , וחלק קטן למטרות מחקר. השאלה שלי היתה לגבי ההדברה ולא אכילת בשר או מחקר. אני לא מכירה הוכחות חותכות שמראות שאכילת בשר הכרחית (למרות שאני חושבת שהרפואה תומכת באכילה של מעט בשר) ולכן לא שאלתי על כך. לגבי ניסויים בבעלי חיים . רוב אנשי המקצוע אומנם חושבים שהניסויים האלה חיוניים ביותר אבל הנימוקים שלהם הם מדעיים ומקצועיים מדי בשביל שאני אבין וכך גם טיעוני המתנגדים לניסויים. החוקרים שדברתי איתם עשו עלי רושם של אנשים חכמים, ישרים וטובים (ואוהבי חיות וחיים יותר מהממוצע) ושמעונינים לעזור לאנשים אחרים ולכן אני מאמינה להם. אני לא רואה סיבה שהם ינסו לעבוד בצורה לא מועילה ובטח לא בצורה שגורמת כאב בכוונה אם היו להם פתרונות אחרים. אני כן רואה סיבות מדוע אנשים צעירים וחסרי ידע מעמיק ברפואה עלולים להתפתה לחשוב שיש איזה פתרונות קסם אחרים. זה לא אומר שאני חושבת, חס וחלילה, שאתם עושים זאת מתוך כוונה רעה. אני חושבת שזהו שילוב של תמימות, חיפוש מטרה בחיים ואולי גם קצת חוסר בגרות. זה נראה לי כך בין השאר בגלל התגובות התוקפניות (שהם בעצם מתגוננות) מחד, והצורך הבלתי נלאה לשכנע את הסובבים אותך – צורך המופיע אצל הרבה אנשים שבטוחים שהם גילו את האמת אבל בגלל שהם אינם מוצאים לה חיזוקים רציונליים במציאות הם מרגישים צורך לשכנע ולצרף עוד אנשים לאמונתם. ברגע שהחדשים ישתכנעו הרי זה יהיה אישור שהם צודקים והם והחדשים ישכנעו זה את זה ויתעלמו מהעובדות. ההבנה בצורך האמיתי של הבדיקה של העובדות ושמיעה פתוחה של טענות נגדיות היא סוג של בגרות שחסר להם. אני מאוד חולקת עם ההגדרה שלך לדיונים ולספרים שהצגת בפני כ"טקס התבגרות". החיים הם טקס ההתבגרות היחיד שאני מכירה. כך שנראה לי שצריך לתת משקל גדול בהרבה לטיעונים של תומכי הניסויים אבל עדיין אני לא מבינה אותם כי הרקע המדעי שלי לא מספיק ולכן אני משאירה פתח לטעות שלי. לגבי שאלת ההדברה הדבר שונה ולכן התרכזתי רק בה. כאן הנימוקים מאוד פשוטים כך שאפילו אני מבינה: התומכים אומרים שללא הדברה של יתושים או עכברים היו מתים המוני אנשים. הרי במאה שעברה היתה כאן מלריה. ולפני כן היתה מגיפת דבר באירופה (שמועבר עי חולדות). ועדיין יש כאן קדחת הנילוס. ולכן השאלה שלי מופנית אל כולכם והיא מאוד פרקטית: האם אתם בתור שרי הבריאות הייתם מורים להפסיק הדברה כזו שמבוצעת כל שנה? והשאלה השניה היא זהה לגבי חולדות? כן או לא? כמו שאמרתי אני משאירה לכם את זכות התגובה האחרונה ולכן לא אענה למרות שאני מבטיחה לקרוא את כל תשובותיכם. אם אשוב זה יהיה בשאלה חדשה. ענת