שפתיים לוחשות
New member
מצטערת שאני נופלת עליכם ככה,
אבל אני לא יודעת מה לחשוב. אולי מישהו מכם יוכל לסדר לי את הדברים בראש. אני מכירה אותו כבר שנתיים. מעולם לא היה ביננו כלום. לא שנאה, לא אהבה, לא משיכה, לא כלום. אף פעם. אחרי שנתיים של הכרות, ניפגשנו שוב אחרי חודשיים שלא התראנו. זה היה חיבוק גדול.. רעדנו ממש. היה נדמה כאילו כל כך התגעגענו, כאילו כל כך היינו חסרים אחד לשני.. ואולי זה רק נדמה. אז הוא כרכר סביבי כשהוא היה באיזור (אנחנו גרים בשני קצוות שונים), שלח הודעות, התקשר, בא לבקר כל יום בעבודה, ביקש שאני יהיה איתו כמה שיותר.. היינו יחד המון. התחלה של משהו. זה היה לי ברור. הוא ישן אצלי. כשהוא עזב את האזור ניפרדנו בנשיקה מקרית בשפתיים. נשיקה שאני לא אשכח לעולם. הוא ביקש שאבוא לבקר. בדיעבד, אולי זה היה רק כדי לצאת ידי חובה. הוא לא התקשר כמה ימים אחרי שנסע מכאן. אחרי כמה ימים דיברנו, הוא שוב ביקש שאני אבוא אליו הביתה כדי שנוכל לדבר. קבענו. נסעתי אליו. את היומיים שהיינו אצלו העברנו בלי דיבורים ובדברים שפירשתי כמשחקי קינאה (בעיקר מצידו). הוא התנהג בצורה שונה. התנשקנו. הוא ניסה לגעת בי, ביקשתי שיפסיק עד שאני לא ידע איפה אני עומדת. הוא הפסיק והוסיף משפט "אף פעם לא עשיתי מישהו עם מישהי שאני לא אוהב, ואני לא מתכוון לשנות את זה". אולי זה כי היה אצלו חבר שהוא היה צריך לעשות עליו רושם, אולי כי אני סתם סטוץ. לא יודעת. שאלתי למה הוא לא מתקשר, הוא אמר שזה כדי שאני לא יתפוס עליו תחת. עלוב למדיי. אבל משהו גרם לי לחשוב שהוא באמת רוצה. שהוא מתאהב. ביקשתי מחבר משותף לעזור לי קצת, הם דיברו, החבר המשותף קבע שיש לו הרגשה טובה לגבינו, ומצד הידיד עם הפוטנציאל נראה שיש רגש חזק. אבל, ותמיד יש אבל, ההוא הוסיף שאני חשובה לו ושאין לו כוונה לפגוע בי. הוא אמר שהוא לא יודע מה הוא רוצה, כי מסיבות מסוימות הקשר ביננו יהיה חייב להגמר עוד שנה ואין טעם להתחיל קשר שהבסיס שלו לדעתו חזק. אולי הידיד המשותף שינה כמה משפטים, אבל הרעיון הוא זה. אז דיברנו על המפגש אצלו, התנצלתי על החלק שלי במשחק הקנאה המטומטם שניהלנו. לא התקשרתי יותר. רציתי לראות מתי הוא יבצע את החלק שלו. ואז האו שלח הודעה, ודיברנו, ודיברנו. והתקשרתי לשאול לשלומו כמה פעמים (הוא חולה).. אבל נמאס לי. נמאס לי לחשוב. לא אוהבת להיות תלויה בויר. אני רוצה לדעת איפה אני עומדת. אז שלחתי הודעה. "א. אני רוצה לדעת איפה אני עומדת. אני רוצה לדעת מה קורה לגבי ה"קשר" שיש ביננו, אם אני חשובה לך תענה לי לפחות על זה". וכצפוי, הוא לא ענה. דיברנו הרגע, יומיים מאז שנשלחה ההודעה, שאלתי למה הוא לא ענה להודעות, הוא טען שלא קיבל אותם (סביר, כי נשלחה מהאיסיקיו). שאלתי אם הוא לבד, כשהוא ענה שהוא עם ידידה ההעדפתי לסיים את השיחה. אז מה אתם אומרים? הכל צירופי מקרים? הוא מעוניין? לא? ממה הוא פוחד? כמה פרטים טכניים- אנחנו בני 17 בערך, לומדים יחד, החברים שלנו הם לא אותם חברים (אני ו2 חברים טובים שלו במאבק כבר תקופה ארוכה). הוא נחשב לפרפר (אבל הוא טוען שהוא התבגר בתקופה שלא התראנו וזה באמת נראה ככה). זהו בנתיים. מקווה שלא שכחתי כלום. כל תגובה תתקבל בברכה.
אבל אני לא יודעת מה לחשוב. אולי מישהו מכם יוכל לסדר לי את הדברים בראש. אני מכירה אותו כבר שנתיים. מעולם לא היה ביננו כלום. לא שנאה, לא אהבה, לא משיכה, לא כלום. אף פעם. אחרי שנתיים של הכרות, ניפגשנו שוב אחרי חודשיים שלא התראנו. זה היה חיבוק גדול.. רעדנו ממש. היה נדמה כאילו כל כך התגעגענו, כאילו כל כך היינו חסרים אחד לשני.. ואולי זה רק נדמה. אז הוא כרכר סביבי כשהוא היה באיזור (אנחנו גרים בשני קצוות שונים), שלח הודעות, התקשר, בא לבקר כל יום בעבודה, ביקש שאני יהיה איתו כמה שיותר.. היינו יחד המון. התחלה של משהו. זה היה לי ברור. הוא ישן אצלי. כשהוא עזב את האזור ניפרדנו בנשיקה מקרית בשפתיים. נשיקה שאני לא אשכח לעולם. הוא ביקש שאבוא לבקר. בדיעבד, אולי זה היה רק כדי לצאת ידי חובה. הוא לא התקשר כמה ימים אחרי שנסע מכאן. אחרי כמה ימים דיברנו, הוא שוב ביקש שאני אבוא אליו הביתה כדי שנוכל לדבר. קבענו. נסעתי אליו. את היומיים שהיינו אצלו העברנו בלי דיבורים ובדברים שפירשתי כמשחקי קינאה (בעיקר מצידו). הוא התנהג בצורה שונה. התנשקנו. הוא ניסה לגעת בי, ביקשתי שיפסיק עד שאני לא ידע איפה אני עומדת. הוא הפסיק והוסיף משפט "אף פעם לא עשיתי מישהו עם מישהי שאני לא אוהב, ואני לא מתכוון לשנות את זה". אולי זה כי היה אצלו חבר שהוא היה צריך לעשות עליו רושם, אולי כי אני סתם סטוץ. לא יודעת. שאלתי למה הוא לא מתקשר, הוא אמר שזה כדי שאני לא יתפוס עליו תחת. עלוב למדיי. אבל משהו גרם לי לחשוב שהוא באמת רוצה. שהוא מתאהב. ביקשתי מחבר משותף לעזור לי קצת, הם דיברו, החבר המשותף קבע שיש לו הרגשה טובה לגבינו, ומצד הידיד עם הפוטנציאל נראה שיש רגש חזק. אבל, ותמיד יש אבל, ההוא הוסיף שאני חשובה לו ושאין לו כוונה לפגוע בי. הוא אמר שהוא לא יודע מה הוא רוצה, כי מסיבות מסוימות הקשר ביננו יהיה חייב להגמר עוד שנה ואין טעם להתחיל קשר שהבסיס שלו לדעתו חזק. אולי הידיד המשותף שינה כמה משפטים, אבל הרעיון הוא זה. אז דיברנו על המפגש אצלו, התנצלתי על החלק שלי במשחק הקנאה המטומטם שניהלנו. לא התקשרתי יותר. רציתי לראות מתי הוא יבצע את החלק שלו. ואז האו שלח הודעה, ודיברנו, ודיברנו. והתקשרתי לשאול לשלומו כמה פעמים (הוא חולה).. אבל נמאס לי. נמאס לי לחשוב. לא אוהבת להיות תלויה בויר. אני רוצה לדעת איפה אני עומדת. אז שלחתי הודעה. "א. אני רוצה לדעת איפה אני עומדת. אני רוצה לדעת מה קורה לגבי ה"קשר" שיש ביננו, אם אני חשובה לך תענה לי לפחות על זה". וכצפוי, הוא לא ענה. דיברנו הרגע, יומיים מאז שנשלחה ההודעה, שאלתי למה הוא לא ענה להודעות, הוא טען שלא קיבל אותם (סביר, כי נשלחה מהאיסיקיו). שאלתי אם הוא לבד, כשהוא ענה שהוא עם ידידה ההעדפתי לסיים את השיחה. אז מה אתם אומרים? הכל צירופי מקרים? הוא מעוניין? לא? ממה הוא פוחד? כמה פרטים טכניים- אנחנו בני 17 בערך, לומדים יחד, החברים שלנו הם לא אותם חברים (אני ו2 חברים טובים שלו במאבק כבר תקופה ארוכה). הוא נחשב לפרפר (אבל הוא טוען שהוא התבגר בתקופה שלא התראנו וזה באמת נראה ככה). זהו בנתיים. מקווה שלא שכחתי כלום. כל תגובה תתקבל בברכה.