נשארתי לראשונה לבד עם הילדים בסופש
זה היה סופ"ש מיוחד, מאחר ולראשונה נשארתי עם שני קטנטנים בבית לבד, כשבן הזוג נסע ליומיים לכנס בלונדון. דווקא בשישי ירד גשם בלי הפסקה, ונאלצתי להישאר איתם בבית, אך להפתעתי הפעוט נרתם למאמץ והיה מתוק להפליא, והקטנטונת תמיד מקסימה (טפו טפו). באופן מוזר אפילו הצלחתי להכין גרנולה ומרק, להספיק לשטוף את הכלים ולנקות את ריצפת האמבט (הרגלי הנקיון שלנו פה הם לא משהו, בחסות השטיח שמטשטש את הכל..) ולעשות לשניהם אמבטיה. אפילו נהניתי וראיתי בפעוט צדדים חדשים, והוא גם חזר לחוברות האוסבורן האהובות עלי ולספרים, ועשה טובה ולא שפך את כל תכולת הארגזים עם הצעצועים כמנהגו. ו-הדובדבן שבקצפת: הצלחתי לתת לו לצפות בסמארטפון רק בשעה האחרונה לפני שאבא חזר מלונדון ביום שבת.
ביום ראשון חזר הגשם, אבל בהפוגה יצאתי לקניות עם הפעוט, והשארתי את האבא עם התינוקת לשעת 'היפרדות מאמא' וזמן איכות עם הפעוט, שכמעט ואין לנו ביחד רק שנינו כמו לפני הלידה. איך יש נשים שמסתדרות בארץ כשבני הזוג במילואים\ קבע? לא ברור לי...