מצטרף ומחיה את הפורום
- פותח הנושא מור ד
- פורסם בתאריך
S t o r m of light
New member
ראשונננננננננננננננננה!!!!!!
הסיפור שלי... אם הוא מפחיד או לא... אתם כבר תחליטו. תנו מ-1 עד 10 לכמות הפחד ותגיבו עליו. תודה...
הסיפור שלי... אם הוא מפחיד או לא... אתם כבר תחליטו. תנו מ-1 עד 10 לכמות הפחד ותגיבו עליו. תודה...
purple fairy
New member
וואוו!../images/Emo25.gif
פריקי לגמרי... יפה יפה... מוכשרת!!! אני נותנת.... 9!!!!
פריקי לגמרי... יפה יפה... מוכשרת!!! אני נותנת.... 9!!!!
Meijen Shaggy
New member
ברוך הבא ../images/Emo140.gif../images/Emo15.gif
וכמו שעידן אמרה, אנחנו מוקירים יוזמות כגון זו בפורום, אך נא לתאם עם עידן או איתי לפני.
וכמו שעידן אמרה, אנחנו מוקירים יוזמות כגון זו בפורום, אך נא לתאם עם עידן או איתי לפני.
גם לי יש אגדה
זה לפני שנתיים, הייתי בכיתה ו´ היינו כל הכיתה שבקיבוץ מאוד מגובשת ותמיד היינו מין חבורה כזאת אבל מתוך החבורה בלטו חברים שהיו יותר חברים כולם, אני גל עתליה ונגה, היינו אחת החבורות וגם אני,אפיק, ודימה. אף פעם לא ידעתי של מי אני חבר יותר טוב כל אחד מהן היה משהו שונה ועם כל אחד מהם עשיתי דברים שונים, יום שיש ה-13 נראה כמו כל יום שישי רגיל בכלל לא שמנו לב שהתאריך הוא ה-13 ירדנו עם פעילות של התנועה לנקות את בית הקברות, בערב הלכנו לפעילות ערב שהייתה לנו. ב22:30 בערך עתליה קוראת לי לגל ולנגה. "שחכתי את המעדר שלי בבית קברות אתם מוכנים לרדת איתי להביא אותו" נגה וגל הסכימו לרדת איתה אבל אני נשארתי כי הייתה לי פילות לארגן. 2:00 הפעילות נגמרה אני יורד הביתה על הכביש שמסביב לקיבוץ עם דימה ואפיק לפצע ראיתי אור כחול בבית הקברות "מה זה?" שאלתי את דימה ואפיק "לא יודע למי אכפת" אפיק אמר "עתליה גל ונגה שם" אמרתי לאפיק גל תמיד היה אחד החברים הכי טובים של אפיק כשהיינו קטנים הם עשו הכל ביחד "אתה רוצה ללכת לבדוק?" דימה שאל אותי "כן" אמרתי לו והתחלתי לרדת לכיוון בית הקברות אחרי 3 דקקות הליכה הגענו לשער האור הכחול לא היה שם וגם לא גל עתליה ונגה "גל??" צעקתי אף אחד ללא ענה "נגה??, עתליה??" אף אחד לא ענה לי "גל??" אפיק צעק, קול נשמע מאחד הקברים ואור כחול יצא ממנו לא האמנו לפנינו עמדה רוח היא נראתה כמו בן אדם רגיל אבל קצת שקוף דימה ואפיק עמדו קפואים במקום אני ידעתי לא להלחץ ומיד הערתי אותם מההלם "אפיק דימה לכו מכאן" שמענו את גל צועק הרוח הסתובבה לכיוון ממנו בא הקול, הם כנראה התחבאו ממנה חשבתי לעצמי "גל נגה עתליה בואו" צעקתי אליהם הם לא באו הסתכלתי מסביבי ראיתי את המגרפה של עתליה "מהר דימה תחזיק את השער" צעקתי לו בעוד אני רץ לקחת את המגרפה דימה תפס את השער לקחתי את המגרפה ונתתי מכה חזק במגן דוד שהיה עליו אבל הוא לא זז הכתי בו שוב אך המגן עדיין נשאר יציב הרוח כבר הייתה קרובה אליה והם היו בפינת בית הקברות ניסיון אחרון חשבתי לעצמי נתתי מכה בכל הכוח ומגן הדוד נתלש ממקומו לקחתי את אותו ורצתי לכיוון הרוח "תתרחק מהם" צעקתי בעוד אני מניף את המגן דוד לפני הרוח ראתה אותו ונרתעה קצת גל נגה ועתליה ניצלו את השניה ורצי לכיוון השער הרוח הסתכל על מה שאני מחזיק ביד וראה שזה המגן דוד הוא הסתובב והחל לרחף לכיווני במהירות גל נגה ועתליה כבר בחוץ, רצתי מהר ככל שיוכלתי כשהורח מאחורי יצאתי מהבית קבורת כשהרוח ממש מאחוריי וסגרתי את השער, הרוח שהייתה צמודה עליי באה לתפוס אותי אבל ברגע שהיד שלה עברה את כו השער היא נתקעה באיזשהו קיר שלא ראינו נפלתי אחורה "כנראה שהרוח כלואה בבית קברות" אמרתי להם ורצנו בבהלה חזרה לקיבוץ לא יכלנו לדבר כלונו היינו מוכיי תדהמה למחרת הלכנו לראות סרט בבית של נגה הבאנו שקי שינה ורצינו לישון שם הסרט נגמר וכולם הלכו לישון כולנו ידענו שמה שקרה אתמול הוא לא חלום שחלמנו ולכן זה יכול לקרות שוב זחלתי לי בתוך השק שינה לעצמי ברחבי החדר לפתע הרגשתי מדרגה, ידעתי שזאת המדרה שיש לה בבית מהסלון למטבח והיא רק אחת ירדתי אותה ואחריה הרגשתי עוד מדרגה ולפני שהספקתי לבלום את עצמי נפלת ב20 מדרגות בערך קמתי ויצאתי מהשק שינה כל הגוף שלי היה פצוע הסתכלתי מסביבי גל נגה דימה אפיק ועתליה היו איתי בשקי שינה שלהם הם גם כנראה נפלו היינו בבית קברות "מהר צאו" לחשתי להם אבל זה היה מאוחר מדי הרוח יצאה מהקבר "רוצו לכניסה" צעקתי בעוד אני מתחיל לרוץ לכיוונה, רצנו הכי מהר שיכלנו "איי" נשמע קולה של עתליה כשהיא נפלה על הרצפה אבל המשכנו רוץ עברנו את השער הסתכלנו אחרוה וראינו את הרוח עומדת מאחרוי עתליה כהמגרפה של עתליה מאתמול בידה "אני לא משאיר אותה שם" אמרתי להם ונכנסתי לבית הקברות, הרוח הניפה את המגרפה קפצתי ותפסתי אותה בידי שניה לפני שהיא פגעה בעתליה התרסקתי על האדמה מלאת האבנים כל הבטן שלי הייתה שרוטה אבל המגרפה הייתה בידיים שלי הסתובבתי וראיתי את הרוח באה לכיווני קמתי והנפתי את המגרפה לפגוע בה אבל המגרפה חדרה אותה "נראה אותך מתקרב אליי" שמעתי את דימה אורמ הסתכלתי אליו וראיתי את המגן דוד אצלו בידיים, הם כולם נכנסו הם הלכו לחלקת קברים ריקה כולם מאחוריי דימה רצתי הרוח הסתובבה אליהם הרימה אבן וריחפה לכיוונם, דימה הושיט את המגן דוד לכיוונה, קול המכה של האבן נשמע באוויר הרוח הכתה את דימה הראש והוא התעלף, רמתי ורצתי לקבר של סבתא רבא שלי "סבתא סבתא תעזרי לי בבקשה" אמרתי כשאני רוכן מאליו זה היה נראה טיפשי אבל זאת היה התקווה היחידה שלי באותו רגע קולות המכות נשמעו באוויר כשהסתכלתי כולם היו מעולפים, הרוח הסתובבה לכיווני והחלה לרחף אליי "סבתא סבתא תעזרי לי בבקשה דפקתי על הקבר ובכיתי הרוח המשיכה להתקרה היא עמדה לידי והניפה את האבן היא כמעט פגעה בי אבל קפצתי אחורה ונחתתי על הגב ישבתי חצי שוכב מול הרוח חסר אונים לא ידעתי חה הרוח רוצתה להרוג את כולנו אבל ידעתי שזה מה שהיא עושה ובאותו רגע כשהתקווה כבר נעלמה באופק הרוח הניפה כבר את האבן וכמעט נתנה לי את המכה התכוננתי להרגיש מכה חזקה בראש אבל לא הרגשתי, תחתי את העיניים סבתא רבא שלי תפסה את הרוח ביד "איך להורג אותה?" שאלתי את סבתא שלי "יש מאחורי הקבר שלי נוזל סגול תשפריץ אותו עליה" היא אמרה בעוד היא נאבקת ברוח, חיפשתי מאחורי הקבר לא הרגשתי כלום סתם ענפים יבשים פתאום הרגשתי בקבוק זכוכית השפרצתי אותו על הרוח אבל פיספסתי הרוח זזה, סבתא שלי נעלמה פתאום קפצתי הצידה כשהי ניסתה לפגוע בי ואז עברתי אותה, נפלתי על הריצפה "עכשיו תמות" אמרה הרוח בקול עמוק היא התקרבה אליי והניפה את האבן " אני צעיר מדי בשביל למות" צעקתי לכיון הרוח ולקחתי חופן אדמה רטובה שהייתה לי ביד וזרקתי אליו "לאאאאאאאאאאאאאאאא!!!" הרוח צעקה בקול עמוק האדמה כנראה הייתה רטובה בנוזל הסגול והרוח מתה. הערתי את כל השאר ועלינו לבית של נגה סיפרתי להם הכל ומאז לא דיברנו יותר על המקרה אנחנו לא יודעים למה לא דיברנו אליו אוליי בגלל כדי שזה לא יקרה שוב ("על תפתח פה לשטן") אבל החוויה הזאת קירבה אותנו מאוד והיום אנחנו חבורה מבוהלת אבל מגובשת מתמיד לא יצא כל כך טוב לא נורא מחר נקנה עוד אבוקדו
זה לפני שנתיים, הייתי בכיתה ו´ היינו כל הכיתה שבקיבוץ מאוד מגובשת ותמיד היינו מין חבורה כזאת אבל מתוך החבורה בלטו חברים שהיו יותר חברים כולם, אני גל עתליה ונגה, היינו אחת החבורות וגם אני,אפיק, ודימה. אף פעם לא ידעתי של מי אני חבר יותר טוב כל אחד מהן היה משהו שונה ועם כל אחד מהם עשיתי דברים שונים, יום שיש ה-13 נראה כמו כל יום שישי רגיל בכלל לא שמנו לב שהתאריך הוא ה-13 ירדנו עם פעילות של התנועה לנקות את בית הקברות, בערב הלכנו לפעילות ערב שהייתה לנו. ב22:30 בערך עתליה קוראת לי לגל ולנגה. "שחכתי את המעדר שלי בבית קברות אתם מוכנים לרדת איתי להביא אותו" נגה וגל הסכימו לרדת איתה אבל אני נשארתי כי הייתה לי פילות לארגן. 2:00 הפעילות נגמרה אני יורד הביתה על הכביש שמסביב לקיבוץ עם דימה ואפיק לפצע ראיתי אור כחול בבית הקברות "מה זה?" שאלתי את דימה ואפיק "לא יודע למי אכפת" אפיק אמר "עתליה גל ונגה שם" אמרתי לאפיק גל תמיד היה אחד החברים הכי טובים של אפיק כשהיינו קטנים הם עשו הכל ביחד "אתה רוצה ללכת לבדוק?" דימה שאל אותי "כן" אמרתי לו והתחלתי לרדת לכיוון בית הקברות אחרי 3 דקקות הליכה הגענו לשער האור הכחול לא היה שם וגם לא גל עתליה ונגה "גל??" צעקתי אף אחד ללא ענה "נגה??, עתליה??" אף אחד לא ענה לי "גל??" אפיק צעק, קול נשמע מאחד הקברים ואור כחול יצא ממנו לא האמנו לפנינו עמדה רוח היא נראתה כמו בן אדם רגיל אבל קצת שקוף דימה ואפיק עמדו קפואים במקום אני ידעתי לא להלחץ ומיד הערתי אותם מההלם "אפיק דימה לכו מכאן" שמענו את גל צועק הרוח הסתובבה לכיוון ממנו בא הקול, הם כנראה התחבאו ממנה חשבתי לעצמי "גל נגה עתליה בואו" צעקתי אליהם הם לא באו הסתכלתי מסביבי ראיתי את המגרפה של עתליה "מהר דימה תחזיק את השער" צעקתי לו בעוד אני רץ לקחת את המגרפה דימה תפס את השער לקחתי את המגרפה ונתתי מכה חזק במגן דוד שהיה עליו אבל הוא לא זז הכתי בו שוב אך המגן עדיין נשאר יציב הרוח כבר הייתה קרובה אליה והם היו בפינת בית הקברות ניסיון אחרון חשבתי לעצמי נתתי מכה בכל הכוח ומגן הדוד נתלש ממקומו לקחתי את אותו ורצתי לכיוון הרוח "תתרחק מהם" צעקתי בעוד אני מניף את המגן דוד לפני הרוח ראתה אותו ונרתעה קצת גל נגה ועתליה ניצלו את השניה ורצי לכיוון השער הרוח הסתכל על מה שאני מחזיק ביד וראה שזה המגן דוד הוא הסתובב והחל לרחף לכיווני במהירות גל נגה ועתליה כבר בחוץ, רצתי מהר ככל שיוכלתי כשהורח מאחורי יצאתי מהבית קבורת כשהרוח ממש מאחוריי וסגרתי את השער, הרוח שהייתה צמודה עליי באה לתפוס אותי אבל ברגע שהיד שלה עברה את כו השער היא נתקעה באיזשהו קיר שלא ראינו נפלתי אחורה "כנראה שהרוח כלואה בבית קברות" אמרתי להם ורצנו בבהלה חזרה לקיבוץ לא יכלנו לדבר כלונו היינו מוכיי תדהמה למחרת הלכנו לראות סרט בבית של נגה הבאנו שקי שינה ורצינו לישון שם הסרט נגמר וכולם הלכו לישון כולנו ידענו שמה שקרה אתמול הוא לא חלום שחלמנו ולכן זה יכול לקרות שוב זחלתי לי בתוך השק שינה לעצמי ברחבי החדר לפתע הרגשתי מדרגה, ידעתי שזאת המדרה שיש לה בבית מהסלון למטבח והיא רק אחת ירדתי אותה ואחריה הרגשתי עוד מדרגה ולפני שהספקתי לבלום את עצמי נפלת ב20 מדרגות בערך קמתי ויצאתי מהשק שינה כל הגוף שלי היה פצוע הסתכלתי מסביבי גל נגה דימה אפיק ועתליה היו איתי בשקי שינה שלהם הם גם כנראה נפלו היינו בבית קברות "מהר צאו" לחשתי להם אבל זה היה מאוחר מדי הרוח יצאה מהקבר "רוצו לכניסה" צעקתי בעוד אני מתחיל לרוץ לכיוונה, רצנו הכי מהר שיכלנו "איי" נשמע קולה של עתליה כשהיא נפלה על הרצפה אבל המשכנו רוץ עברנו את השער הסתכלנו אחרוה וראינו את הרוח עומדת מאחרוי עתליה כהמגרפה של עתליה מאתמול בידה "אני לא משאיר אותה שם" אמרתי להם ונכנסתי לבית הקברות, הרוח הניפה את המגרפה קפצתי ותפסתי אותה בידי שניה לפני שהיא פגעה בעתליה התרסקתי על האדמה מלאת האבנים כל הבטן שלי הייתה שרוטה אבל המגרפה הייתה בידיים שלי הסתובבתי וראיתי את הרוח באה לכיווני קמתי והנפתי את המגרפה לפגוע בה אבל המגרפה חדרה אותה "נראה אותך מתקרב אליי" שמעתי את דימה אורמ הסתכלתי אליו וראיתי את המגן דוד אצלו בידיים, הם כולם נכנסו הם הלכו לחלקת קברים ריקה כולם מאחוריי דימה רצתי הרוח הסתובבה אליהם הרימה אבן וריחפה לכיוונם, דימה הושיט את המגן דוד לכיוונה, קול המכה של האבן נשמע באוויר הרוח הכתה את דימה הראש והוא התעלף, רמתי ורצתי לקבר של סבתא רבא שלי "סבתא סבתא תעזרי לי בבקשה" אמרתי כשאני רוכן מאליו זה היה נראה טיפשי אבל זאת היה התקווה היחידה שלי באותו רגע קולות המכות נשמעו באוויר כשהסתכלתי כולם היו מעולפים, הרוח הסתובבה לכיווני והחלה לרחף אליי "סבתא סבתא תעזרי לי בבקשה דפקתי על הקבר ובכיתי הרוח המשיכה להתקרה היא עמדה לידי והניפה את האבן היא כמעט פגעה בי אבל קפצתי אחורה ונחתתי על הגב ישבתי חצי שוכב מול הרוח חסר אונים לא ידעתי חה הרוח רוצתה להרוג את כולנו אבל ידעתי שזה מה שהיא עושה ובאותו רגע כשהתקווה כבר נעלמה באופק הרוח הניפה כבר את האבן וכמעט נתנה לי את המכה התכוננתי להרגיש מכה חזקה בראש אבל לא הרגשתי, תחתי את העיניים סבתא רבא שלי תפסה את הרוח ביד "איך להורג אותה?" שאלתי את סבתא שלי "יש מאחורי הקבר שלי נוזל סגול תשפריץ אותו עליה" היא אמרה בעוד היא נאבקת ברוח, חיפשתי מאחורי הקבר לא הרגשתי כלום סתם ענפים יבשים פתאום הרגשתי בקבוק זכוכית השפרצתי אותו על הרוח אבל פיספסתי הרוח זזה, סבתא שלי נעלמה פתאום קפצתי הצידה כשהי ניסתה לפגוע בי ואז עברתי אותה, נפלתי על הריצפה "עכשיו תמות" אמרה הרוח בקול עמוק היא התקרבה אליי והניפה את האבן " אני צעיר מדי בשביל למות" צעקתי לכיון הרוח ולקחתי חופן אדמה רטובה שהייתה לי ביד וזרקתי אליו "לאאאאאאאאאאאאאאאא!!!" הרוח צעקה בקול עמוק האדמה כנראה הייתה רטובה בנוזל הסגול והרוח מתה. הערתי את כל השאר ועלינו לבית של נגה סיפרתי להם הכל ומאז לא דיברנו יותר על המקרה אנחנו לא יודעים למה לא דיברנו אליו אוליי בגלל כדי שזה לא יקרה שוב ("על תפתח פה לשטן") אבל החוויה הזאת קירבה אותנו מאוד והיום אנחנו חבורה מבוהלת אבל מגובשת מתמיד לא יצא כל כך טוב לא נורא מחר נקנה עוד אבוקדו
קסנדרה פוטר
New member
תגובה:../images/Emo104.gif
יש מעט מדי סימני פיסוק, והצפיפות הוויזואלית מרתיעה ולא נעימה. יש גם שגיאות כתיב. רוחות לא "מתות". לי זה יותר מדי מזכיר סרטי אימה צולעים של שנות השבעים.
יש מעט מדי סימני פיסוק, והצפיפות הוויזואלית מרתיעה ולא נעימה. יש גם שגיאות כתיב. רוחות לא "מתות". לי זה יותר מדי מזכיר סרטי אימה צולעים של שנות השבעים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.