לרואה החשבון שלי היתה המחלה הזו
הוא היה איש מדהים וחי בעוצמה את חייו עד השניה האחרונה. איש אופטימי עם סרטן קשה שהתעקש ללכת לעבודה כמעט מדי יום למרות שמערכת החיסון שלו היתה מחוסלת.
הוא הסביר שאם מישהו במשרד חולה אז מודיעים לו והוא נשאר לעבוד מהבית.
הוא היה חולה 6 שנים (אמר שזה נדיר) ובתו שהיא מוסיקאית מוכרת בעולם עשתה קונצרט התרמה שהכנסותיו קודש לחקר המחלה.
הוא הזמין אותנו לקונצרט ופגשתי את בתו. היה מקסים ומעורר השראה.
אהבתי אותו עד מאוד.
יום אחד הוא מתקשר אליי בערב. הייתי בחתונה ובקושי יכולתי לשמוע משהו.
הוא שאל אותי שאלה מוזרה. למה מוזרה? כי היא היתה פשוטה וטריויאלית.
כעבור שבוע התקשרה המזכירה של המשרד ואמרה שנפטר. כמובן, הלכתי להלוויה.
שם התברר שהיה מאושפז חודש ואת השיחה אליי ניהל מבית החולים.
עד הרגע האחרון עבד על התיקים.
הבנתי שלא סתם התקשר אליי בשעה זו ושאל שאלה פשוטה. זו היתה שיחת פרידה