מצטרפת אליכם... אולי זה יעזור ?

[ענתש]

מצטרפת אליכם... אולי זה יעזור ?

שלום, אני ענת. אמא לנגה בת שלושה חודשים. והנה הסיפור שלי: כל החיים הייתי די שמנה (עודף של 10-15 קילו בערך) אבל לא נורא ודי למדתי להתעלם מזה ולא לעשות כלום בכיוון של הרזיה חוץ מלרצות. עד שבתקופת האוניברסיטה היתה תקופה שהייתי חתיכה למדיי, בעיקר בגלל שלא היה לי זמן לאכול ולא היה מטבח בחדר במעונות. ירדתי 15 קילו בערך ונראיתי מעולה, הרגשתי מעולה, התחלתי להתלבש יפה והרגשתי מצויין ואפילו התחלתי להתעמל ולרקוד ריקודי בטן (אצלי זה הפוך - רק כשאני חתיכה מתחשק לי להתעמל, כשאני שמנה אני שונאת ספורט). במשך השנים שעברו מאז (ובמיוחד מאז שהתחתנתי ועברתי לבית שיש בו מטבח

) עליתי לאט לאט את כל מה שירד. ואז אני ובעלי תכננו ילד. אז הרגשתי שכדאי שאני ארד קצת (הייתי עם עודף של 10 קילו) לפני ההריון. הצטרפתי לשומרי משקל והלך לי מעולה - ירדתי 8.5 קילו בחודשיים וחצי בלי לרעוב בכלל וכמעט בלי מאמץ. ואז עברנו דירה, עזבתי את הקבוצה ואיתה את המשמעת ועליתי 5 בחזרה. נכנסתי להריון ולא עליתי יותר מדיי (בערך 12) ולאחר הלידה להפתעתי נשארו רק 3 קילו (בלי לחשב את ה-7.5 עודף של לפני ההריון) כך שהייתי במצבי הרגיל - 10 קילו עודף. מכיוון שאני מניקה דחיתי את רעיון הדיאטה ולתדהמתי הרבה הצלחתי לעלות תוך 3 חודשים 6 קילו !!! וזה עם הנקה מלאה. שוב חזרתי לשומרי משקל אבל הפעם קשה קשה קשה לי - בפעם שעברה עבדתי כל יום עד 8 בערב. עכשיו אני כל היום בבית (בחופשת לידה עד ספטמבר) ולכן כל היום מסביב למקרר. הבעיה שלי בחיים אף פעם לא היתה מתוקים אלא אוכל. אני אוהבת לבשל ואוהבת אוכל. אם אני מבשלת לי עוף למשך השבוע אז אני מסוגלת בבולמוס של רעב לגמור גם את המנה של היום וגם את של מחר. לא יודעת כבר מה לעשות... וחוץ מזה - אתן מכירות את ההרגשה הזו של "הרעב שלפני המחזור" ? שחייבים לאכול ורצוי פחמימות ? אז כל הזמן יש לי את ההרגשה הזו, ובכלל אין לי מחזור בגלל ההנקה. יש למישהי רעיון ? עיצה ? עזרה ? תודה וסליחה על האורך... ענת.

 

[behappy]

שלום לך ענת!!../images/Emo13.gif

אני כל כך מכירה את ההרגשה הזו-כל היום בבית ומסביב למקרר..... גם אני עכשיו מובטלת<

> ורק באוקטובר מתחילה ללמוד אז....חיי סובבים סביב הבית והמקרר. אבל גיליתי דבר ממש טוב.....וכדאי לך מאוד ליישם... קומי כל בוקר,עדיף מוקדם,שימי טרנינג ונעלי ספורט וצאי לצעידה.אפילו של 10 דקות,ועדיף במקום נעים ויפה כמובן...<אם יש ים באיזור אז בכלל...> וזה הופך את כל היום למשהו אחר לגמרי! אם אין לך אפשרות-גם מקלחת על הבוקר זה אחלה דבר. בכל מקרה-הכוונה היא התרעננות,התחדשות,כי זה יום חדש והתחלה חדשה וזה תורם הרבה לאופטימיות ולגישה חיובית בהמשך היום. ובחופשת לידה...לא חייבים כל היום בבית.קחי אותו/אותה לטייל קצת בגינה ציבורית,לעשות קניות וסידורים,לבקר חברה,לצעוד קצת עם העגלה...זה יעזור לשניכם! ומשו אחרון-תתחילי בקטן,אל תחשבי על המי-יודע-כמה קיל עודף יש לך וכמה זמן ייקח לך להוריד אותם אלא תתמקדי בשינוי הרגלים ואכילה נכונה גם בבית שיש בו מקרר....

ותבשילים תמיד אפשר להקפיא ולהפשיר כל פעם את המנה של היום בלבד!

בהצלחה, שיר

 

[י ע ל ש כ נ א י]

היי ענת,../images/Emo140.gif

גם אני מכירה את ההרגשה. גם אני, בתור מישהי שעובדת מהבית וכל היום טרודה מול מסך מחשב, מרגישה שהאוכל תמיד בהישג יד. אבל העצות של שיר נבונות ומעבר לזה, נסי להכין לך חטיפים מרזים יותר כמו קבוצות של ירקות שתחתכי לך מראש ושימי במקרר, פלפל ירוק ממולא בגבינה לבנה 5%, כל זה יכול למלא קצת. כדאי להתחיל את הבוקר באמת בהליכה קצרה להתרעננות ואולי לאכול משהו כמו יוגורט עם גרנולה. זה מחזיק להרבה זמן, משביע ומעורר. מעבר לזה, כמובן שעדיף להיכנס גם למסגרת תזונתית מקצועית כל שהיא. יכול להיות שזה יהיה יותר איטי עכשיו. הגוף השתנה, ההורמונים השתוללו, אבל לאט ובטוח זה יירד. בהצלחה,

 

[kiticat]

לגבי הליכה

באמת עדיף לפתוח את הבוקר ב20-30 דקות הליכה. להתעורר ולצאת להליכה. לחזור- לאכול בוקר מסודר. זה פשוט משפיע על מצבי הרוח....... כשלי יש חשק לפחמימות, אני מוציאהא 2-3 פריכיות, ולא יושבת עם הקופסא- כי זה מוביל לטריפת הכל.... זה מספק רעב, ותמיד יש לי מרקים של שתי שניות הכנה....