מצטרפת אליכן
הי לכולן,
קצת על עצמי... יש לנו ילדה משגעת עוד מעט בת שנתיים מ ivf+pgd.
עברנו דרך ארוכה עד שזכינו לנס שלנו.
חזרנו לטיפולים לפני כמעט שנה. וקשה...
אני מנסה להחזיק את הראש מעל המים אבל מרגישה שאני לא נושמת. מפחדךת כל כך לא אצליח לתת לילדה שלי אח או אחות. ומפחדת מזה כל כך. לא רוצה שהיא תהיה לבד.
אני מפתיעה את עצמי עם כמה רע אני מרגישה במהלך כל טיפול. הגוף שלי כנראה עובד אחרת מבעבר. שואלת את עצמי מה הקטנה שלי חושבת לעצמה בכל פעם שהכוח של אמא נגמר... הרכבת הרים הזו בטח משפיע עליה למרות שאני עושה כל שביכולתי לשמור על שגרה.
יחד עם כל זה בעבודה שלי לא עושים לי חיים קלים. בסגנון של-יש לך ילדה, תגידי תודה ותחזרי לעבוד... נמאס להם והם מבהירים לי את זה בכל דרך.
וואו... כמה שאני מקטרת ורק הגעתי. מקווה שתבינו... זקוקה קצת לחיזוקים.
הי לכולן,
קצת על עצמי... יש לנו ילדה משגעת עוד מעט בת שנתיים מ ivf+pgd.
עברנו דרך ארוכה עד שזכינו לנס שלנו.
חזרנו לטיפולים לפני כמעט שנה. וקשה...
אני מנסה להחזיק את הראש מעל המים אבל מרגישה שאני לא נושמת. מפחדךת כל כך לא אצליח לתת לילדה שלי אח או אחות. ומפחדת מזה כל כך. לא רוצה שהיא תהיה לבד.
אני מפתיעה את עצמי עם כמה רע אני מרגישה במהלך כל טיפול. הגוף שלי כנראה עובד אחרת מבעבר. שואלת את עצמי מה הקטנה שלי חושבת לעצמה בכל פעם שהכוח של אמא נגמר... הרכבת הרים הזו בטח משפיע עליה למרות שאני עושה כל שביכולתי לשמור על שגרה.
יחד עם כל זה בעבודה שלי לא עושים לי חיים קלים. בסגנון של-יש לך ילדה, תגידי תודה ותחזרי לעבוד... נמאס להם והם מבהירים לי את זה בכל דרך.
וואו... כמה שאני מקטרת ורק הגעתי. מקווה שתבינו... זקוקה קצת לחיזוקים.
