מצטרפת חדשה לפורום

oshratush

New member
מצטרפת חדשה לפורום

גם ההורים של עומדים להפרד, אבא שלי רוצה לעזוב את הבית בגלל שההורים שלי לא מסתדרים רציתי שתעזרו לי לצאת מהמשבר כי בטח יעבור עליי משבר בתקופה שתבוא עליי וכלים להתמודד חוץ מזה איך אתם מרגישים בקשר לזה ושאלה נוספת אני עומדת להתגייס האם להצהיר על כך? האם זה נכון שמורידים על זה קב"א או רק להורים גרושים?
 
ברוכה הבאה ! ../images/Emo24.gif

אני שמח שהצתרפת... ואני ממש לא יודע לגבי הגיוס בטח מישהו ידע...
 

HilOneT18

New member
בקשר לצבא...

אני לא יודעת מה הם משכללים בקב"א.. אבל לפי שיחה שהיתה לנו עם המאבחנת הפסיכוטכנית הבנתי שהקב"א זה בעיקר המבחנים בצו ראשון ומעט מאוד רקע משפחתי.. בכל מקרה , לדעתי, אם ההורים שלך רק פרודים כדאי שתצהירי על זה פשוט בשביל שהצבא ידע את הרקע שלך והבעיות המשפחתיות ככה שיתחשבו בך בתנאי שירות... מקווה שעזרתי..
 

oshratush

New member
חבר´ה תודה לכם! על קבלת הפנים!

תודה רבה רועי ותודה רבה הילה! אתם אמיצים ומדברים על הכל בחופשיות אני מאוד אשמח להפתח אליכם קודם כל ההורים שלי עדיין לא פרודים אבל אבא שלי התחיל לחפש דירות לצערי..הסיפור שלי מאוד ארוך,ומעצבן ההורים שלי אף פעם לא הסתדרו ואבא שלי אדם מקסים מאוד ואני מאוד אוהבת את שני ההורים שלי אבל הוא טיפוס עצבני ולוקח הכל ללב על כן לפני חודש וחצי הוא עבר ארוע מוחי, וכעס על אמא שלי מאוד בכך שהיא מעצבנת אותו והאשים אותה שהיא מעלה לו את העצבים ואת לחץ הדם נכון, קורה כי אנשים רבים אני מכירה זאת, על כן הוא החליט לעזוב את הבית ולחיות בשלווה עם עצמו. לי זה קצת כואב כי בכל זאת אבא עבר ארוע מוחי, והוא צריך את העידוד שלנו בתור ילדים שלו ולא לחיות לבד. היו לי איתו גם כמה ויכוחים קטנים לאחרונה שמעצבנים ומעיקים לי מאוד על הלב, אני קצת בוכיה וחסרת אונים למרות שאני בת 19.5,אני מקווה שאעבור את התקופה הזו. למזלי אני הייתי קומונרית בנוער מרצ, ומצטרפת חדשה לגרעין נח"ל אז ככה אוכל לפחות בזמן הקרוב לבלות את זמני עם הגרעין ואולי לשכוח מכל הצרות. בכל אופן אני מודעת שהרבה מכם חוו את החוויה אז כשיהיו לי שאלות ותהיות אשמח אם אוכל להוועץ בכם, ויתרה מזו יום טוב לכם ושוב תודה!.
 

yanivca

New member
בקשר לצבא...

הם אומרים שהם לא מורידים על זה, אבל רצות שמועות שכן... ועם כל הכבוד להילה, הצבא לא שם זין על המצב המשפחתי (אלא אם כן יש משהו ממש חמור, והורים גרושים זה לא חמור בעינהם), אלא על מה שהוא צריך. ואהלן לך.. ברוך הבא.. :)
 

ש ק ד ב ת

New member
אמנם קצת באיחור

אבל בכל זאת, ברוכה הבאה ל-
שלנו. אני רואה חשיבות בלקבל אורחים ומשתמשים חדשים אחרי הפעם הראשונה שנכנסתי לפורום זה או אחרת ולחוסר ההתאקלמות שלי,אבל ז היסטוריה
בקשר לצבא,אין לי ממש מושג אם מורידים או לא,עקב עובדה שלי לא שלחו עדיין צו גיוס ראשון,הם לא נראה לי רוצים אותי .. (אני צוחקת) אבל אני לא חושבת שאת צריכה להצהיר על זה בפומביות,כמובן שאם שואלים אותך מה מצב הורחחך להגיד שהם פרודים/או בתהליכי גירושין,אבל תו לא. אני יודעת שהצבא או רק החיל שאח שלי משרת יודעים שההורים שלו גרושים,והם שולחים לנו פעם בשנה לכאן,חיילת שבודקת ושואלת שאלות,מה מצב הכלכלי,איך המצב בית וכו´. אך אני עכשיו קצת חסרת פרטים,אני אחכה שאח שלי יחזור ואשלים את שאר המידע, יום טוב לך ולכולכם,
שקד
 

oshratush

New member
תודה רבה לכם

אז ככה אתמול מצאתי לאבא שלי שכונה שלנו אני מקווה שהוא ישכיר אותה ויהיה לו טוב!. ויעבור אלייה כי אני נורא רוצה אותה:). דבר שני אני בכיתי אתמול וקשה לי להתרגל לעובדה שזה מה שהולך לקרות לי בחיים עוד מעט איך אתם מפסיקים תדמעות? הרגשתי כמו ילדה קטנה:((((( אוף! וזה תסכל אותי. בנוסף אני לא מספרת לחברות שלי מה עובר עליי בנושא כי לא נעים לי לומר אני יודעת שבטח זה יעבור מאחת לשניה ויתחילו השאלות הקשות:/ על כן זה מתסכל קצת, כי אני שותקת ושומרת על עצמי ומעמידה פנים רוב הזמן כאילו שהכל ורוד. הן גם לא יודעות שלפני חודש וחצי אבי עבר ארוע מוחי. בכל אופן הגעתי למסקנה בגלל שכולנו באותה הקלחת אז אתם העוזרים לי פה והמייעצים. שיהיה לכם יום טוב אושרת
 

גלי®

New member
החיים , באופן כללי , הם דבר דינמי..

תמיד יש שינויים : לפעמים הם לטובה , לפעמים הם לרעה , ולפעמים נדמה שהם לרעה , אבל הם בעצם לטובה ... קצת מוזר לי שאת לא משתפת את החברות שלך במה שאת עוברת ... למה ? את פוחדת ממה שיגידו ? הרי זה לא ב"אשמתך" שהוריך נפרדים ... איזה שאלות קשות ? "למה הם נפרדים ?" - כי הם לא רוצים לחיות ביחד... "איפה תגורי ?"- בעקרון אצל אמא (ממה שהבנתי) וקצת אצל אבא ... אשרת , בחיים אל תעמידי פנים ... לפחות לא עם האנשים הקרובים ... היות וכיום גירושין הם לא כזה ביג דיל , סביר להניח שבסביבה שלך יש לפחות נערה אחת בת גילך שהוריה אינם חיים ביחד ...לא יקרה כלום אם תנסי להתקרב אליה ולשאול , איך היא עברה את התקופה הראשונה ...
 

ש ק ד ב ת

New member
מסלול הדמעות

שלוש דמעות עשו את דרכן יחדיו אל מעלה העין.האחת דמעת כאב,השנייה דמעת יגון והשלישית דמעת שמחה. שלושת הדמעות התחרו ביניהן מי תגיע ראשונה אל העין ותזכה לרדת ראשונה,לצאת מן הגוף ולהוביל אחריה שיירה של דמעות מסוגה. דמעת הכאב ניסתה בכל כוחה לעבור ליד עצבים חשופים על מנת להפעילם בכדי שייעשה בה שימוש.דמעת היגון עלתה אל המוח וניסתה להשפיע עליו לרעה. ואילו דמעת השימחה עלתה לה באיטיות ובזהירות אל קצה העין. "כשלאדם לא כואה ולא רע,שמח לו" הסבירה את עצמה הדמעה.אלא שדמעת השמחה היהתה אופטימית מדי,ואותו אדם שבתוכו שכנה עם חברותיה היה עצבני באותו יום.לכשהחלו לזלוג דמעותיו,היו אלו דמעות מסוג חדש.דמעות זעם ודמעות תיסכול.ודמעת השימחה התערבבה עם הדמעות החדשות,גברה על היגון והכאב אך איבדה מהאושר שהיה בה. למחרת שוב החלה תחרות אל עין האדם,חמש מתחרות היו בה הפעם:דמעת יגון,דמעת תיסכול,דמעת שימחה,דמעת כאב ודמעת זעם.חמשת הדמעות עלו וניסו לגבור אחת על השנייה,אלא שבהגיען אל מעלה עין הם גילו שאין מקום לכולן,התערבבו זו בזו ויצרו את דמעות העייפות.למחרת הלך אותו אדם שבתוכו שכנו הדמעות אל רופא העיניים על מנת למנוע את שובן של הדמעות המעיקות.טיפה ועוד טיפה זלגו אל תוך העיניים טיפות הרופא,ויצרו מסך מגן שכלא את הדמעות בתוך הגוף ולא איפשר להן לצאת. סוגי הדמעות התרבו,ולא היה להן כיצד להתמעט,אז הן ניסו לחדור דרך איברים אחרים בגוף.האיבר הספוגי ביותר שהצליח לקלוט אליו הכי הרבה דמעות היה הלב,ומאז בוכה הוא לב האדם. משל שכתבתי לפני כשנה,שהבכי הפך לחלק אלמנטרי מחיי --מוקדש לך ולכל אלו שליבם בוכה-- שקד
 

oshratush

New member
ממש ממש מקסים

אין ספק נכון אבל יש לפעמים שאני נזכרת במשהו כשאני נמצאת "בבועה שלי" והדמעות זולגות ואני מנסה שהן תהיינה אצורות בתוך תוכי על מנת של יראו אותי חברים מסביב במיוחד, כשאתה ברחוב או בבית גם כן משתדלת פחות לבכות... הרגשה מעצבנת כזו...אבל חייבים להיות אופטימים בסה"כ זה לא החיים שלי אני למדתי מטעויותיהם של ההורים שלי. ואני לא אחזור עליהן שאהיה גדולה למען ילדיי..... בכל אופן שקד אני ממש מעריצה אותך! אדם חזק גם גלי תודה לכם מאוד מקרב לב אושרת
 

yanivca

New member
לאושרת ולשקד...

"דמעות של מלאכים, דמעות שקטות, דמעות יפות ועצובות, זולגות באופק דמעות ומחפשות, מה הן מבקשות? אאההה כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. עצוב לנו יותר. דמעות של מלאכים, מדוע הם בוכים, המלאכים? אולי בגלל שזה לא קל להיות מלאך, בעולם עצוב כל-כך... כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. עצוב לנו יותר. וגם אנחנו כאן, קוצים לבכות, לבכות איתם, מה לעשות? רוצים לבכות והדמעות אינן יורדות. הדמעות אינן יורדות. כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. עצוב לנו יותר. עצוב לנו יותר. עצוב לנו יותר." אין צורך להציג את השיר, כולם מכירים אותו. וסתם מחשבה קטנה שעברה לי בראש שקראתי את ההודעות שלכן...
 

ש ק ד ב ת

New member
דמעות

אני אתחיל לבכות ברגע שייגמרו הדמעות, אני אתחיל לראות ברגע שהעיניים יהיו סגורות. אני אתחיל להבין כשאפסיק לנתח ואולי גם אשכיל את ההיגיון לנצח. אני אתחיל לבכות ברגע שייגמרו הדמעות, אני אתחיל לסלוח, ברגע בו אצליח, מהריבים שלכם לברוח שעות על גבי שעות זולגות מעיני דמעות דמעות כאב ופחד דמעות המלוות ברעד. שעות על גבי שעות שמעות מעיניי זולגות עיניי כבר נפוחות אך הדמעות עדיין יורדות. שעות על גבי שעות היסטריה,רעד ודמעות שעות על גבי שעות כאב,פחד ודמעות. שעות על גבי שעות עיניי כואבות מדמעות. אומרים שהבכי משחרר.שהוא עוזר. אני בוכה המון וזה לא עוזר לי. אולי הסיבה לכך היא שאף אחד לא נמצא שם לחבק אותי ולומר לי שהכל יסתדר.אולי בגלל זה הדמעות ממשיכות לרדת,הן זולגות שעות על גבי שעות,אין להן סיבה להמשיך אך גם הן להן סיבה להפסיק. אני לא חושבת שהבכי הוא רע,לפעמים הוא עוזר להשיג מה שצריך, בעיקר אם מדובר בתשומת לב,או בשחרור אבל אני זקוקה לתשומת לב מסוימת, כזו שהבכי לא כל-כך עוזר להשיג.אני זקוקה לתשומת לב שתמנע לחלוטין את היווצרות הבכי.לתשומת לב של אהבה אמיתית,של הורים. כל בנאדם נוצר על מנת לאכזב אנשים אחרים,כל בנאדם נוצר על מנת להתאכזב מאנשים אחרים.זוהי לדעתי הסיבה העיקרית לבכי בעולם.אכזבה.האכזבה שלי היא ממחסור באכזבות.אני מאוכזבת מכך שאני לא.. אני לא חושבת שהבכי הוא טוב.לפעמים הוא מדכא יותר מהדיכאון שגרם לו.במיוחד כשאינו מפסיק.בכלל,בכי הוא מן הצגה כזו, ואני אוהבת אמיתות לא הצגות. בכי הוא סימן לכאב,אני בנאדם כואב,השמחה כואבת לי כמו העצב. בכי הוא הצטברות של דמעות שזולגות: דמעות אושר ודמעות צחוק,דמעות עצב ודמעות פחד,לכל הדמעות שם אחד,בכי. ---שקד,שבוכה המון---
 

HilOneT18

New member
אושרת!

קודם כל.. ברוכה הבאה לפורום...(שכחתי לכתוב את זה בהודעה הקודמת...אז סליחה
) דבר שני, לא הבנתי למה את לא מספרת לחברות שלך? ממה את מפחדת? דווקא מנסיון אישי, אני בהתחלה לא סיפרתי לחברות הכי טובות שלי כי פשוט כאב לי לדבר על זה, וזה רק גרם לי להתרחק מהן עוד יותר, זה חסם לי הכל וגרם לי לא לדבר איתן בכלל... ובסופו של דבר כשכן סיפרתי זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות, כי גם אם הן לא עברו את זה, הן החברות הכי טובות והן מכירות אותי הכי טוב ויודעות בדיוק איך לעודד אותי ומה להגיד, ובשביל זה הן שם, לא רק בשביל לשמוח איתן אלא גם כדי שהן יעזרו כשקשה. אני מקווה שתחליטי כן לספר ולא לשמור בבטן כי זה הכי קשה. כל טוב אני
 

oshratush

New member
שאלה לחברי הפורום

קודם כל בגלל שיש יחסית בנינו מכנה משותף, רציתי לשאול האם יש לכם מפגשי פורום? זה יכול להיות מועיל כי זה כמו קבוצת תמיכה שהיא לא צורכת משהו כספי וזה יעזור לנו אני אישית יש לי המוןןןןןןןשאלות ואין לי מושג אין לענות עליהן אולי נעשה משהו בסגנון? מוגש לחומר למחשבה מטעם אושרת:)
 

ש ק ד ב ת

New member
באופן כללי

אין מפגשי פורום, אם זאת כל פורום באשר עצמו מחליט אם הוא רוצה להיפגש. ומקיים מפגשים אם בכלל.. אף פעם לא חשבתי על זה, אני פותחת רשרוש חדש.. אם השאלה תודה על הרעיון יכול להיות שזה דווקא מאוד יכול לעזור שקד
 
למעלה