איך.
אספר לך תמנונית איך הכרתי אהבה גדולה. זאת שעכשיו אני בוכה בגללה כמובן. אבל אם ישאלו אותי אם אני מתחרטת ? איך אפשר להתחרט על אהבה? נכנסתי כמוך לפורום ובכלל לגמרי במקרה. סתם קראתי משהו מעניין ופתאום רציתי להגיב. ואז פתאום הגיבו לי ושוב היה לי מה לומר. היה שם בחור שכבר כמה שנים כתב מעט. מעולם לא יצר קשר אישי. כשהתחלתי לכתוב משהו בו החליט לפנות אלי. כל העניין היה לא מוכר ולא ידעתי אפילו להפעיל מנגנוני הגנה. כלום. קראתי. ועניתי שאני פוחדת לענות. אחרי מאתיים התכתבויות שאני פוחדת , לא פוחדת, כן פוחדת. נוצר קשר. שלא לדבר על חיזור של החיים מעל דפי הפורום. ואז פגישה. הרגשתי את החיבור . ידעתי את מי אני עומדת לפגוש. שוב, בלי הגנות, בלי זהירות באמצע הלילה יצאתי לפגוש זר גמור. אהבתי הגדולה. חלום. מאז החלום רק הלך והשתפר. הגעתי למצב וירטואלי נפשי שעד היום אני מרגישה כמו נכנסתי לאיזו אגדה. הסיפור נגמר. אין וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. סופה של האגדה הוא התעוררות קשה אל המציאות הלא פשוטה. גמילה מפנטאזייה מרטיטת נפש. תשוקה עזה שהסיפור יהפוך לסרט ולסרט המשך: סינדרלה 2 והכי משתוקקת זה לשמוע את שווצינגר שלי קורא: I'll be back המציאות אומרת לי שאם סבלתי שלושה ימים עדיף שבאמת אשאיר את הסיפור לספרו ביום מן הימים לנכדיי. ואם אישה משועממת בחיים מחפשת ריגושים. אז כן. הגעת למקום הנכון. רק שתדעי מה שלא ידעתי אני. יש פרפרים בבטן ויש פופקורן אבל כמו כל סרט טוב. יש גם סוף. לא תמיד טוב.
