מצטרפת חדשה

ברוכה הבאה, יש המון מקום כי כולנו

הרי רזות וחטובות
, ורק עצונת קטנה-נסי לעבור שעה אחר שעה, יום אחר יום (בעצם בעיקר לילה אחר לילה) ופתאום תגלי שזה נהיה הרבה יותר קל ובעיקר הרבה פחות עמום ולא ידוע. ממש בעוד מספר שבועות את תכירי את האפרוחית שלך הכי טוב בעולם ויהיה נפלא (גם אם לפעמים קשה, אבל קושי מסוג אחר). הרבה אושר והנאה.
 

ה ו ב י ט

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

לקחת אותי 7 חודשים אחורה... באמת כל הנמות הטובות שמחלות כל הזמן עצות זה אחד הדברים שגם לי הכי עלו על העצבים (ועדיין). כ"כ קל לתת עצות (למשל: אל תרגילי אותה להרדם על הידיים), אבל לא הם צריכים לחיות את ההתמודדויות של היום יום (בהתאמה: תינוקת שבוכה ונרדמת רק על הידיים
) פתרון? אין לי. אני גרועה בעימותים ולכן מתעצבנת בשקט... מה שכן, עם הזמן את רוחשת ביטחון בעצמך כאמא ואז יותר קל להתעלם מכל הקרציות. מזל טוב וברוכה הבאה!
 

אמאאור

New member
ברוכה הבאה../images/Emo39.gifכיף לראות אותך פה

טיפ קטן - לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. צאו מנקודת הנחה שאתם יודעים הכי טוב, כי אתם אמאאבא ואתם מכירים את הקטנה הכי שאפשר. נכון, אתם עושים טעויות ותעשו עוד במשך הדרך, וזה בסדר גמור - טעויות הן חלק מתהליך למידה מוצלח. צריך ללמוד לסנן את מבול העצות שמגיע מאנשים (למרות שרובם בסך הכל מלאי כוונות טובות), החל מחם לה / קר לה / היא לבושה יותר מדי / היא לא לבושה מספיק / נוח לה במנשא? / היא יכולה לנשום ככה? / למה את לא נותנת מים? וכלה בתני לה מי סוכר / תני לה בננה / אל תתני לישון במשך היום וכו'. לי יש שתי דרכים שמתאימות לי להתמודד עם מפל העצות. האחת, אני אומרת "בסדר" ועושה מה שאני רואה לנכון לעשות. השניה, אני אומרת את משפט הקסמים "הרופא אמר לעשות ככה". כלומר: הרופא אמר לא לתת מים, הרופא אמר להניק לפי דרישה, הרופא אמר להחזיק על הידיים... לרוב האנשים זה סותם את הפה, כי הרי הרופא הוא דמות מוקטנת של אלוהים, והוא באמת יודע הכי טוב
 
למעלה