ברוכה הבאה../images/Emo39.gifכיף לראות אותך פה
טיפ קטן - לאנשים
תמיד יהיה מה להגיד. צאו מנקודת הנחה ש
אתם יודעים הכי טוב, כי אתם אמאאבא ואתם מכירים את הקטנה הכי שאפשר. נכון, אתם עושים טעויות ותעשו עוד במשך הדרך, וזה בסדר גמור - טעויות הן חלק מתהליך למידה מוצלח. צריך ללמוד לסנן את מבול העצות שמגיע מאנשים (למרות שרובם בסך הכל מלאי כוונות טובות), החל מחם לה / קר לה / היא לבושה יותר מדי / היא לא לבושה מספיק / נוח לה במנשא? / היא יכולה לנשום ככה? / למה את לא נותנת מים? וכלה בתני לה מי סוכר / תני לה בננה / אל תתני לישון במשך היום וכו'. לי יש שתי דרכים שמתאימות לי להתמודד עם מפל העצות. האחת, אני אומרת "בסדר" ועושה מה שאני רואה לנכון לעשות. השניה, אני אומרת את משפט הקסמים "הרופא אמר לעשות ככה". כלומר: הרופא אמר לא לתת מים, הרופא אמר להניק לפי דרישה, הרופא אמר להחזיק על הידיים... לרוב האנשים זה סותם את הפה, כי הרי הרופא הוא דמות מוקטנת של אלוהים, והוא באמת יודע הכי טוב