מצטרפת חדשה

[טלטל11]

מצטרפת חדשה ../images/Emo95.gif ../images/Emo140.gif

הי

נעים להכיר

ילדתי את אלון (המכונה שפיצקי ברשת

שם בטן שהפך לניק

) ב- 15.7 . פורום הבית שלי הוא "חד הוריות מבחירה" שכן אני רווקה והשפיצקון הוא תוצר של בנק הזרע, אבל חשבתי שיהיה נחמד מדי פעם להסתובב גם פה, מקווה שזה בסדר מצידכן

. מצרפת תמונה של הפשוש להיכרות, ויש לי גם שאלה ל"וותיקות": מתי נעלם לכן הפס על הבטן? ומתי הפופיק שלכן חזר לצבע "נורמאלי"? (למי שהיתה פיגמנטציה כהה סביב הטבור)

 

[פשושולה]

שלום לך וברוכה הבאה!

כל הכבוד על הבונבון! אפשר לשאול איך הגעת להחלטה האמיצה הזו, של להביא ילד לבד? הרי גם בזוג זה כל כך קשה...

 

[אפרת12]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif../images/Emo70.gif

אני שמחה שסופסוף גם החד הוריות מתחילות להסתכל בכיוון שלנו... לגבי הפס על הבטן - אצלי, שנה וחודשיים אחרי הלידה, הוא עדין קיים. בהיר - אבל בהחלט ישנו. לעומת זאת, הפופיק לבנבן, אחרי שהיה כמעט שחור. נעזרתי (גם לגבי הפס, דרך אגב) בפילינג גוף.

 

[1איתן ולהב שלנו]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

לא סבלתי מפגמנטציה. ואלון חמודי.

 

[עינבלית]

ברוכה הבאה טלטל!

זו החלטה אמיצה מאוד להיות אם חד הורית, ואני מתארת לעצמי שדי מעייף כשאין מישהו "לזרוק, אליו את הילד ולצאת להתרענן, או אפילו לעשות מקלחת טובה... הפס נעלם אחרי שנה מהלידה, הפופיק לא שינה צבע אצלי...

 

[ו שתי]

ואו! איזה אומץ! (וגם, שלום ../images/Emo13.gif )

אני מעריצה את מי שמוכנה לקחת על עצמה גידול ילד לבד. אני בזוג ואנחנו בקושי מחזיקים ראש מעל המים...

 

[new mermaid]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה-בטח שבסדר!

בדיוק השבוע (3.5 חודשים אחרי #2) תהיתי לגבי הפס. נראה לי שהוא מתבהר. בכל מקרה, לפני ההריון הזה הוא כבר לא היה אז הטווח המקסימלי הוא 3.5 שנים

אם לא אכפת לך, ספרי קצת על עצמך ואיך את מסתדרת. ו(מקווה שזה לא אישי מדי, אם כן - תתעלמי) ייחלת ל

? חברתי, שגם היא חדורית מבחירה, הייתה במתח עצום ואמרה לי שאין מצב שהיא תתרגל לבן. היא רוצה רק בת! אמרתי לה שגם לי היו העדפות וכשהם נולדים זה לא רלוונטי לאהבה והיא מצידה הסבירה לי שאני לא מסוגלת להבין את הסיטואציה של חדורית ושרק-רק

(מזל שזה מה שיצא

) ושפיצקי מקסים!

 

[טלטל11]

בשבוע הראשון

אמא שלי וחברות עשו אצלי משמרות

בערך אחרי שבוע כבר "נעמדתי על הרגליים" ועכשיו בעיקר אמא שלי עוזרת- אפילו בלבוא לכמה שעות כדי לתת לי קצת "אוויר". רוב הזמן אני לא מרגישה שקשה לי, השפיצקון תינוק נוח יחסית (טפו טפו |חמסה

) ואני חושבת שכל כך חיכיתי לו ורציתי כ"כ כבר להיות אמא, שאולי עצם המוכנות כבר מורידה משהו מהקושי... לא יודעת, אולי אלו רק ימים ראשונים ואני עדיין בהיי

בכל מקרה- אני אדווח

 

[יעל י]

מזל טוב

בתור אחת שמלווה כבר כמעט שנתיים חברה טובה עם ניסיונות להרות דרך בנק הזרע לא הצלחה אני מאד שמחה בשמחתך. בת כמה את? באיזה בי"ח היית?

 

[טלטל11]

מבנק הזרע בתל השומר

ההזרעות בוצעו ברמת מרפא (מרפאת הפוריות של מכבי בפ"ת)

 

[yaelia]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מזל טוב להולדת אלון. לפעמים נדמה לי שאנחנו פורום מאוד הומוגני, כולנו נשואות, רובנו עם עולל אחד, נעים לראות שזה לא מרתיע ובאת להצטרף אלינו. הפס עובר בשבועות שאחרי הלידה, הפופיק לא השתנה לי אז אני לא יודעת בקשר אליו.

 

[תנועת החסידות]

מזל טוב!! ../images/Emo65.gif

אלון מתוקי! ברוכה הבאה, ומקוה שתהני איתנו. אני ילדתי לפני חצי שנה, והפס על הבטן התבהר, אך טרם נעלם. אומרים שבסוף זה נעלם...

 

[1במיה]

מזל טוב../images/Emo65.gif ברוכה הבאה

 

[isidora]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

בתור התחלה, קבלי מחיאות כפיים סוערות

מאז שמאיה נולדה אני מעריצה אמהות חד-הוריות, כל הכבוד לך ושיהיה בכייף ובהצלחה

אצלי הפס על הבטן כבר בהיר מאד (מחר זה שלושה חודשים) והפופיק נכנס חזרה פנימה אז בדקתי לכבודך עכשיו והוא נראה לי בצבע הנורמלי שלו

 

[משוש30]

הי ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

ואו איזה אומץ!! שיהיה לך המון בהצלחה עם שפיצקי שנראה ילד רציני ובוגר בהרבה מגילו הצעיר...(וכמובן מאד מאד מתוק

)

 

[טלטל11]

../images/Emo51.gif על קבלת הפנים החמה ../images/Emo9.gif

גרמתן לי להסמיק

האמת שאני לא רואה בהחלטה שלי משהו אמיץ, אלא פשוט החלטה שנעשתה מתוך הכרה במציאות- שאם אני רוצה להיות אמא אז אם אחכה עוד אולי אפספס את הרכבת... ולכן החלטתי להפוך את היוצרות קלות- קודם לעשות ילד, ואח"כ להמשיך לחכות\לחפש אהבה

אומרים שגם בבית אבות אפשר למצוא את הנפש התאומה, לא?

אני בת 38.5 , התחלתי עם התהליך בגיל 37, לאחר התלבטות של כשנתיים במהלכן כל מי ששוחחתי איתו על הרעיון (משפחה, חברים) מאוד תמך וחיזק. נכנסתי מאוד מהר להריון (בניסיון השני) אבל לצערי פסק הדופק ובשבוע 13 נאלצתי לעבור גרידה

אחרי 4 חודשים בדיוק נכנסתי שוב להריון, שהפעם היה מלווה בהרבה חרדות, אבל לשמחתי היה תקין לחלוטין, הרגשתי טוב, לא היתה לי אפילו חצי בחילה או צרבת

לשאלה האם רציתי בן- האמת שתמיד דמיינתי את עצמי עם בת

בכלל לא העליתי על דעתי שיש עוד אפשרות

בסקירה הראשונה, כשהרופא שאל אם אני רוצה לפתור את סוגיית המין- עניתי שבוודאי, וכשהוא שאל אם יש לי איזה הרגשה לגבי מה יש לי בבטן- עניתי לו שלא ממש- אבל שאני מקווה שזו בת

בתשובה הוא ענה לי- "טוב, בכל אופן יש לי מוהל טוב להמליץ לך"

מרוב שהופתעתי שאלתי אם זה בטוח ב- 100%

אבל אחרי ההפתעה הראשונית התרגלתי מיד לרעיון, וזה אפילו פתאום נראה לי נחמד שיהיה לי בן

אנחנו ביחד בקושי שבועיים וכבר אני בשלבי התאהבות מתקדמים, שנראה לי שרק יילכו ויתחזקו

ובגלל שאתן כאלה נחמדות אז מצרפת עוד תמונה מתוקה של הפשוש

 

[new mermaid]

../images/Emo13.gifיותר טוב מהרופא שלנו שכתב

"לצערי יש לכם בת"

 

[טלטל11]

../images/Emo12.gif ../images/Emo6.gif

 

[סוס של נייר]

הוא לא הציע למסור אותה לאימוץ?!

 

[new mermaid]

../images/Emo6.gifבקול רם...