shiranativ
New member
מצטרפת לפורום בחגיגיות
שלום, אני שירה. עברה תקופה מאז הפעם האחרונה שנכנסתי לתפוז ומאוד הופתעתי ושמחתי למצוא את הפורום הזה, ממש לא האמנתי שזה קורה בישראל! מסתבר שיש הפתעות בחיים... האמת שבמקרה שלי מדובר בבחירה למחצה לא לגדל ילדים. מסיבה בריאותית, שלא קשורה דווקא בפיריון, אני לא יכולה להוליד, אבל זה עדיין משאיר אותי עם השאלה האם לגדל ילדים (הכוונה לדרכים חלופיות, אימוץ, פונדקאות). בינתיים (27 עם בן זוג) התשובה שלילית. אוהבת ילדים, לא חושבת שהעולם הוא מקום רע (או טוב), לא מפחדת להיות אמא גרועה, ובכל זאת- להכניס ילד לחיים שלי נראה לי מלאכותי, תלוש, לא הרמוני ובלתי מציאותי. משהו מאד אישי שקשה לי לתת לו הסבר רציונאלי. למרות שהרבה יודעים את מצבי הבריאותי, התגובות והמסרים של הסביבה לפעמים פשוט מטורפים ואתה לא יודע אם לבכות או לצחוק. המקרה הכי קיצוני קרה לי כשבאתי לבדיקת מעקב שגרתית בבית חולים. מדובר במרפאה בה הרופא והטכנאית נשואים, ושניהם מכירים אותי מילדות ומכירים את הבעייה שלי לפרטי פרטים. לפני שנה נולדה להם בת ראשונה והטכנאית, תוך כדי שהיא בודקת אותי, מספרת לי על הילדה ומסיימת במשפט "קשה לתאר את האושר הזה, חכי חכי, את עוד תראי מה זה". משעשע, לא? טוב, שפכתי את הלב מספיק. אז נעים להכיר, מקווה שאוכל להיעזר ולהיות לעזר, לבדר ולהתבדר, ביי בינתיים, שירה.
שלום, אני שירה. עברה תקופה מאז הפעם האחרונה שנכנסתי לתפוז ומאוד הופתעתי ושמחתי למצוא את הפורום הזה, ממש לא האמנתי שזה קורה בישראל! מסתבר שיש הפתעות בחיים... האמת שבמקרה שלי מדובר בבחירה למחצה לא לגדל ילדים. מסיבה בריאותית, שלא קשורה דווקא בפיריון, אני לא יכולה להוליד, אבל זה עדיין משאיר אותי עם השאלה האם לגדל ילדים (הכוונה לדרכים חלופיות, אימוץ, פונדקאות). בינתיים (27 עם בן זוג) התשובה שלילית. אוהבת ילדים, לא חושבת שהעולם הוא מקום רע (או טוב), לא מפחדת להיות אמא גרועה, ובכל זאת- להכניס ילד לחיים שלי נראה לי מלאכותי, תלוש, לא הרמוני ובלתי מציאותי. משהו מאד אישי שקשה לי לתת לו הסבר רציונאלי. למרות שהרבה יודעים את מצבי הבריאותי, התגובות והמסרים של הסביבה לפעמים פשוט מטורפים ואתה לא יודע אם לבכות או לצחוק. המקרה הכי קיצוני קרה לי כשבאתי לבדיקת מעקב שגרתית בבית חולים. מדובר במרפאה בה הרופא והטכנאית נשואים, ושניהם מכירים אותי מילדות ומכירים את הבעייה שלי לפרטי פרטים. לפני שנה נולדה להם בת ראשונה והטכנאית, תוך כדי שהיא בודקת אותי, מספרת לי על הילדה ומסיימת במשפט "קשה לתאר את האושר הזה, חכי חכי, את עוד תראי מה זה". משעשע, לא? טוב, שפכתי את הלב מספיק. אז נעים להכיר, מקווה שאוכל להיעזר ולהיות לעזר, לבדר ולהתבדר, ביי בינתיים, שירה.
