מצטרפת מחדש, אפשר?

[טוטי30]

מצטרפת מחדש, אפשר?

נעים מאוד, אני טוטי, פעם קראו לי Phoenix mom, ועכשיו אני פשוט טוטי30. אני אמא של רועי בן שלושה חודשים וחצי כמעט. אנחנו באריזונה, בפיניקס, כבר יותר משנה ובארה"ב בכלל שלוש שנים. אשמח לעזור ולתרום מניסיוני, וללמוד מנסיונכם.

 

[שרונה13]

הי טוטי

מעריצה אותך שאת שורדת כבר שלוש שנים כאן ... למדי אותי איך ? וברוכה הבאה...

 

[ronnieyuval]

ואותי את לא שואלת? ../images/Emo8.gif

מה שש שנים לא טוב? סתם סתם, לא אמרת שאתם חוזרים???

 

[שרונה13]

רוני ../images/Emo140.gif

אותך אני חושבת שכבר שאלתי פעם... הלוואי וידעתי אם אנחנו חוזרים או לא ? מה שאני יודעת זה שנגמרים לנו המזומנים כאן ואין עבודה ואין משפחה שתוכל לעזור. והאמת היא כנראה לא נחתנו במקום הנכון בארה"ב, תעשי לי טובה ולעולם אל תמליצי למישהו על מינסוטה... יאק. ואגב את לא תשכחי לעדכן אותי מה צומח לך בבטן ? בן או בת נכון ?

 

[ronnieyuval]

ברור! ושרונה - הצעה לי אלייך

אבל במסר.

 

[שרונה13]

רוני שלחתי אלייך מסר ../images/Emo140.gif

 

[טוטי30]

היי שרונה, שיעור ראשון: הרבה שעות

מול המחשב עם החברים והמשפחה בארץ... והכל כשר - אי סי קיו, מסנג'ר, מייל, חבר'ה, אתרים עם תמונות וכדומה. שיעור שני, בו לומדים לקבל את חשבון הטלפון הענק עם כל השיחות לישראל, לסבתא, להורים, לחברים, לאחיינים.... בשיעור זה גם לומדים כיצד לחבק דרך הטלפון. בשיעור השלישי לומדים איך לחגוג ימי הולדת וחגים מרחוק. זה קצת טריקי, אבל אפשרי! נספח חשוב לשיעור הוא כיצד להתמודד עם אירועים חשובים בארץ (חתונה של הבת דודה, לידת אחיין חדש וכו') כשאת בחו"ל. בשיעור הרביעי לומדים איך לחיות בלי הספקה שותפת של קרמבו, פסק זמן ומקופלת וגו'. שיעור זה קשה במיוחד למי שגר באזור מבודד ולא במרכזים גדולים. אני חושבת שהפנמה של כל הסעיפים עוזרת בהחלט להעביר את הימים, אבל הגעגוע תמיד קיים והבית תמיד בארץ, במיוחד כשיש ילדים שלא מכירים את סבתא וסבא שלהם או את הבני דודים שלהם. מקווה שתחזיקי מעמד לפחות עד שימאס לך כאן... ותודה על קבלת הפנים,

 

[שרונה13]

טוטי ווהו ../images/Emo70.gif../images/Emo24.gif

את השיעור הראשון עברתי: את יכולה לראות לפי כמות ההודעות שלי שאני מול המחשב והרבה. הבעיה היא שאחותי אליה אני הכי קשורה בעולם פוחדת ממחשבים

ולהורים שלי גם אין אינטרנט (עניין כלכלי). חשבון טלפון ענק עוד לא קיבלנו כי אני מתקמצנת על כל שיחה, בעלי עדיין לא עובד אז אני מנסה לחסוך בהכל. למדי אותי בפירוט על העיניין של חגיגות מרחוק, האחיינים שלי בקיץ יחגגו בר מצווה (תאומים) וכבר עכשיו אני בוכה על כך שאין סיכוי שאני אהיה שם איתם ועם אחותי. לגבי הספקה של "גודיס" אולי עדיף שכך היות וגם ככה השמנתי בארה"ב בחמשת החודשים שלי כאן חמש קילו...

 

[עדי בשמיים]

ברוכה השבה ../images/Emo140.gif

אני קצת OUT בימים האחרונים עם ריצות וסידורים ועניינים של לפני הלידה המתקרבת לה בצעדי ענק... שמחה לראות שחזרת אלינו!

 

[ענת בן צבי]

אוי השבועות האחרונים...

יותם נתן לי קיצור על התנהגות טובה ויצא שבוע ראשון בתשיעי. הוא שמע את אמא שלו אומרת באותו בוקר כשהיא בוהה בכל עגלה וילד/ה - שומליק קיפוד האכסניה נגמרה הגיע הזמן לצאת החוצה.. אין עוד ארוחות חינם.. שמע ויצא.. לצערי אחר כך, כי הוא היה כל כך קטן... תכננתי לבקר במחסן בארץ ולסרוק לכם את התמונה של רבע העוף אבל זה יאלץ לחכות. ואני מקווה שגם את, עדיף תאמיני לי.. בהצלחה..

 

[עדי בשמיים]

רק ביומיים האחרונים

מתחיל להיות לי ממש קשה. אני מרגישה פיזית שאני עומדת להתפוצץ ורצה לשירותים כל חמש דקות. כל פעם שאני קמה מהכסא אני הולכת כפופה חמש דקות, הבעיטות בצלעות מתחילות להכאיב וגם התחילו לי צרבות!! כל זה לא היה בכלל עד אתמול. ומאתמול זה ככה, אני מקווה שזה רק לכמה ימים ואח"כ ירגע. אני אשתגע להעביר ככה עוד 3.5 שבועות.

 

[ענת בן צבי]

יותם היה בטוח די מההתחלה

ששלפחית השתן שלי היא כדור רגל. למזלי כבר בסוף שמיני הוא ירד למטה (זה יקרה גם לך בקרוב אז תביני למה אני מתכוונת). מרגיש קצת מוזר אבל הרחיק אותו מיעדים אסטרטגים כמו הריאות שלי...

 

[אמא של רוי]

הזכרת לי איך היה

גם אני הרגשתי ככה ורוי היה ממש פעיל אבל יום אחד בשבוע 38 הוא כנראה היה קצת עייף ולא הציק לי. אז אני, כמו אמא הסטרית לעתיד הלכתי באותו ערב לבית החולים. ורוי החליט לצאת בלילה שלמחרת....22 שעות צירים. כך שתתעודדי הוא עוד יכול להפתיע אותך.

רוי נולד קטנצ'יק..

2.550 ק"ג. אנו מחזיקים לך אצבעות!!! שהכל יעבור בקלות

 

[מבט מהצד]

רבע עוף../images/Emo35.gif זה ממש ענק ליד מה שהיו

הילדות שלי

לאור העובדה שהן החליטו ש-32 שבועות בתוך הבטן של אמא זה ממש די והותר, הן נולדו במשקלים של 1,870 ו-1,740 גר' - כל אחת מהן שקלה פחות משתי שקיות סוכר ישראליות

כיום, טפו*3, יש לי שתי ילדות ממוצעות לחלוטין מבחינת גובה, וחתיכות שחבל על הזמן (אמרה האמא הגאה, ולא יספה

)

 

[ענת בן צבי]

טוב יותם היה 'כבד' יותר - 2.330 ...

כיום ממוצע לגמרי והיה עדיף שפחות הוא מאד אוהב ידים... כפי שאת יכולה לראות למעלה הוא השלים את החסר...

 

[עדי בשמיים]

ההערכת משקל האחרונה הראתה

שהצפרדע יוולד משהו כמו 3.1-3.4 קילו... בינתיים אני לא יודעת מה הוא עושה שפ בפנים אבל הוא צובט, מגרד, בועט, דוחף, קופץ, ועוד כל מיני תיאורים - הכל בין השלפוחית המסכנה שלי לריאות.

 

[שרונה13]

עדי...

הפיצפונית שלי יצאה בשבוע 42... למרות שצירים היו לי כבר משבוע 38

וזה עוד לא הכל אחותי ילדה את התאומים שלה בשבוע 42...

 

[עדי בשמיים]

הוא צריך לחכות שאמא תגיע

אבל בתאריך שלו הוא מוזמן לצאת, ואם הוא לא ייצא, אני אבעט אותו החוצה!!!!!!

 

[שרונה13]

את מזכירה לי נשכחות...

אני כבר כל כך רציתי שהגברת תצא ובעיקר אחרי שכבר משבוע 38 התחילו צירים אבל... הגברת חשבה אחרת. ואני זוכרת שכבר הייתי במעקב לסיום הריון בתל השומר ואמרו לי כי עוד טיפה ואם הא לא תצא מחר כבר יתנו לי זירוז... הלכתי לעבודה כהרגלי ומה זה כאב לי הגב... במרווחים קצובים... בערב חזרתי הבייתה ובעלי היקר אמר לי אם כואב לך הגב אולי נלך קצת ברגל לשחרר אותו... וכך עשינו. כשהגענו למרכז בלי כסף ובלי אוטו הבנתי שזהו זה והתחלנו לרוץ הבייתה לקחת את התיק לבית חולין כאשר אני במקביל טורפת שניי המבורגרים... כי אוטוטו כבר לא יתנו לי לאכול. אבח בדיעבד טוב שהיה כך כי הלידה שלי הייתה ממש בסדר. בהצלחה

 

[ענת בן צבי]

הערכת משקל הזאת היא פלוס

מינוס 0.5 קילו... גליתי בדיעבד... יום לפני שיותם נולד עשינו אולטראסאונד והוא יצא 2.8 - מה שעמד בבסיס ההצעה שלי לצאת לאלתר - כמו שאמרתי לא ממש מדויק.