מצטרפת עם חששות גדולים..

[אביגיללי]

מצטרפת עם חששות גדולים..

אני כרגע ממש בתחילתו של ההריון הרביעי שלי. השלושה הקודמים הסתיימו מהר מאד, שניים מתוכם לאחר שנצפה דופק שהפסיק בשבוע 10. לקח לי קצת זמן להכנס להריון הזה ובהתחלה כ"כ שמחתי והופתעתי ממנו שכלל לא הייתי עסוקה בחששות האוביקטיביים לאור עברי. ופתאום אתמול זה היכה בי... אני מטופלת בקלקסן ופרדיניזון ממש מהבטא החיובית, וגם עם תמיכה של אנדומטרין. לא חישבתי אפילו באיזה שבוע אני, יודעת רק שהביוץ היה בדיוק לפני 3 שבועות. אתמול הייתי אצל הרופא המטפל שלי, שראיתי שהוא מאד מומלץ כאן, ראינו שק הריון ברחם. למרות שידעתי שאין מה לראות מעבר לזה ושזה חדשות טובות לשלב הזה (הבטא הייתה 3000 ביום ראשון) יצאתי ממנו ממש עם חרדות. רציונלית אני יודעת שבינתיים הכל בסדר, והוא אפילו אמר "בסדר גמור לשלב הזה" אבל ממש לא ישנתי בלילה. הפחדים הציפו אותי שוב... מתנצלת על ההשתפכות, יש לי לעבור עוד שבוע עד לבדיקה הבאה, ומקווה להגיע אליה שפוייה...איך עושים את זה? תודה...

 

[אביגיללי]

מצטרפת עם חששות גדולים..

אני כרגע ממש בתחילתו של ההריון הרביעי שלי. השלושה הקודמים הסתיימו מהר מאד, שניים מתוכם לאחר שנצפה דופק שהפסיק בשבוע 10. לקח לי קצת זמן להכנס להריון הזה ובהתחלה כ"כ שמחתי והופתעתי ממנו שכלל לא הייתי עסוקה בחששות האוביקטיביים לאור עברי. ופתאום אתמול זה היכה בי... אני מטופלת בקלקסן ופרדיניזון ממש מהבטא החיובית, וגם עם תמיכה של אנדומטרין. לא חישבתי אפילו באיזה שבוע אני, יודעת רק שהביוץ היה בדיוק לפני 3 שבועות. אתמול הייתי אצל הרופא המטפל שלי, שראיתי שהוא מאד מומלץ כאן, ראינו שק הריון ברחם. למרות שידעתי שאין מה לראות מעבר לזה ושזה חדשות טובות לשלב הזה (הבטא הייתה 3000 ביום ראשון) יצאתי ממנו ממש עם חרדות. רציונלית אני יודעת שבינתיים הכל בסדר, והוא אפילו אמר "בסדר גמור לשלב הזה" אבל ממש לא ישנתי בלילה. הפחדים הציפו אותי שוב... מתנצלת על ההשתפכות, יש לי לעבור עוד שבוע עד לבדיקה הבאה, ומקווה להגיע אליה שפוייה...איך עושים את זה? תודה...

 

[עתליה3 המקורית]

צעד אחד בכל פעם...

קודם כל- ברוכה הבאה, אביגיל, ו

על ההריון.מאחלת לך שיימשך 40 שבועות ויסתיים בידיים מלאות.

כמו שאת יכולה לתאר לעצמך, הריונות בסיכון גבוה הם נחלתן של כל הבנות כאן, כך שכולנו חולקות איתך את הפחדים (שלא לומר החרדות), שמלווים אותנו בכל רגע של ערות, ולא רק... באופן בלתי נמנע, הדברים שכל אחת מאיתנו סוחבת איתה צפים ועולים בסיטואציה של הריון חדש, שמצד אחד יש בה הרבה תקווה, ומצד שני גם עושה אותנו פגיעוֹת וקצת היסטריות. כל אחת מוצאת לעצמה דרכים להתמודד עם הפחדים, אבל הכי חשוב, לדעתי, זה לנסות להתמקד בכל שלב במשוכה הבאה שיש לעבור. את עכשיו בשלב שבו היית אמורה לראות שק הריון, וב"משימה" הזו עמדת בהצלחה, כך שנכון לעכשיו ההריון *הזה* לא סיפק סיבה לדאגה, נכון? יתר על כן, את גם מקבלת תמיכה תרופתית משמעותית (אגב, נמצאה סיבה מוגדרת להפלות?), דבר שמציב את ההריון הזה בעמדת פתיחה שונה מאשר הקודמים לו. אני מקווה שזו נקודת

. מעבר לזה, החרדות הן כאמור לגיטימיות, ולכן אני בהחלט בעדלהביע אותן בכל דרך שאת מוצאת לנכון, בין אם מדובר על חיפוש חומר אובססיבי וצבירת ידע, בין אםמדובר בשיתוף הסביבה, ובעיקר בהשתפכות בפורום. אז תרגישי חופשי להיות איתנו כמה שאת רק צריכה ולשתף אותנו ברגשות שלך. כאן אף אחתלא תטילספקבשפיותשלך, תאמיני לי... עתליה

 

[אביגיללי]

תודה רבה על התגובות וקבלת הפנים!

אני באמת מנסה לחשוב בצורה הזו, להתמקד רק בשלב הקרוב בלי להסתכל קדימה. היום פשוט הרגשתי שאני ממש משתגעת ולא משנה מה שיננתי לעצמי, לא עזר, אבל גם היום הזה עבר ואני מרגישה יותר טוב. בבירור שעברתי לא מצאו בעיה משמעותית - נמצאתי הטרוזיגוטית ל MTHFR (או אולי הומוזיגוטית? לא זוכרת פתאום אבל המקרה בו רק גן אחד פגום ולא שניהם) והיו לי נוגדנים עצמיים לבלוטת התריס (מה שלא הפתיע אותי כי אני מטופלת באלתרוקסין כבר שנים רבות), כך שכל מה שאני מקבלת זה כדי לכסות אפשרות שאולי יש משהו שלא יודעים עליו תודה רבה שוב על תגובות ועל קבלת הפנים החמה, בשאיפה שכולנו נחווה הריון קל בלי ענינים מיותרים בדרך.

 

[נעמה92]

משהו משמח ומעודד!!!

היום בת- דודה של בעלי ילדה תאומים !!! אחרי הריון מאד קשה כולל קלסקסן ואספרין, כולל מלחמה באמצע אנחנו גרים בחיפה, ואחרי הרבה הרבה הפלות ובלי שום קשר אלו הילדים החמישי והשישי שלה מי אמר שאין אלוהים?!! אני כותבת את ההודעה הזאת ופשוט בוכה מהתרגשות!!! פשוט תחשיבי שנכון, עברת דברים קשים, אבל בסוף זה מצליח!!!

 

[בת 36 של הצאט]

בדיוק כתבתי בפורום הריון לאחר טיפול

ים שאני כל הזמן בחרדה. האם הכל בסדר.. היתה לי שקיפות בשבוע 11 ועכשיו אני בשבוע 12.6 משהו כזה ואני שוב בחרדה ובכלל - שאלתי היא כל כמה זמן מקובל ללכת לראות שהכל דופק כראוי... יש לי עוד שבוע וחצי סקירה ללחוץ ולרוץ או לחכות את הזמן הזה..?

 

[עתליה3 המקורית]

את יודעת מה עמדתי בעניין

ברגע שנכנס לראש הג'וק של "אני חייבת א"ס" זה לא יריגע עד שלא תעשי. אז למה לא ללכת לעשות וזהו?... ואל תשכחי, אין דבר כזה "לא נעים". העיקר שאת תהיי שקטה, גם אם זה כרוך בלטרטר את כל העולם. מגיע לך, לא? עתליה

 

[etti34]

איך עושים את זה?? הלוואי וידעתי...

אני בעצמי מנסה לשמור על שפיות, לעיתים בהצלחה ולעיתים לא ממש בהצלחה ... פשוט מנסים לחשוב באופטימיות: הפעם הזו תהיה שונה, משום שהפעם יודעים מה הבעיה שבגינה לא הצליחו ההריונות הקודמים, והפעם את מטופלת בהתאם. אחוזי ההצלחה, לפחות בכל הנוגע לקלקסן, הם גבוהים למדיי (משהו סביב 75 %), וזה כשלעצמו מעודד. אני יכולה להגיד לך שאני עברתי בשבוע שעבר בדיקה בה נצפה לראשונה דופק עוברי, וזה הצליח להפיג לי את החששות בערך לאותו היום, ולמחרת כבר התחלתי לדאוג מחדש .... אז מנסים להיות עסוקים בדברים אחרים, ולא להתעסק כל היום בנושאי הריון, וזה קשה - כי המחשבה נודדת מעצמה. מאחלת לך המון המון הצלחה, ו-