מצטרפת רשמית וכבר מקטרת

[missB]

מצטרפת רשמית וכבר מקטרת../images/Emo13.gif

אני כבר מציצה בפורום מזה זמן מה ואני פעילה בפורומים השכנים (הורים לתינוקות) ונראה לי שיש מקום לעוד פורום בחיי!!! אציג את עצמי - בת 32 אמא לתינוקת מקסימה בת חודשיים וחצי. על סף סיום חופשת הלידה הרשמית. ועכשיו שמכירים, אפשר לקטר? התינוקת מקסימה ואני משוגעת אחריה אבל נראה שהיא זקוקה לתשומת לב כל היום ואני לא מצליחה לעשות שום דבר עצמאי. אפילו להכין לי לאכול או ללכת לשירותים, נעשה בצרחות. ואני מרגישה נורא מתוסכלת מזה שאני כ"כ מוגבלת ולא יכולה לבצע אפילו משימות קלות. ומצד שני לא נעים לי שאני כאילו מתלוננת עליה כי היא בסך הכל ילדה טובה ומתוקה והיא לא אשמה שיש לה צרכים לא?

 

[Keren 26]

זה כבר קלישאה אבל ...

גם עם ליה זה היה כך עד בערך גיל 3.5 חודשים . היום היא בת 5 חודשים ומעסיקה את עצמה יפה מאוד ואני יכולה לעשות כמעט הכול אבל עדיין יש קטעים שהיא צריכה שיתעסקו איתה .

 

[קובולט]

שלום לך../images/Emo24.gif

עוד מאי שם .... אז ככה גם לי הייתה בעיה כזו עם הברברון שלי...הפיטרון מאוד פשוט. קוראים לזה מנשא, וטרמפולינה. השימוש ממקום למקום בבית אפשר לזוז עם המנשא משחרר מאוד את שתי הידיים, אפשר לשבת ולאכול . ללכת לרחוץ כלים ולתלות כביסה... (כן כן אני מכינה את הבן שלי לתלות כביסה כדי שאישתו תברך אותי מהבוקר עד הערב). דברים יותר כבדים שירותים מקלחת לשים את הקטנטונת על טרמפולינה מולך נכון שזה לא נעים במיוחד בדברים הכבדים, אבל זה משחרר לפחות את הלחץ על הקיבה והשלפוחית. תשאירי את הטרמפולינה ליד השירותים וכך לא צריך לסחוב אותה כל פעם בלחץ. מקווה שעזרתי קצת !!!

 

[קובולט]

פיטרון= פיתרון

 

[שיפסלה]

ברוכה הבאה ומזל טוב

בדיוק בשביל זה הוקם הפורום - שתוכלי לקטר ולהוציא את מה שיש על ליבך. מה שקורה אצלך זו תופעה מוכרת בעיקר עם הילד הראשון. כי נורא רוצים לספק אותו כל הזמן. שלא יצרח ולא יבכה. גם אם זה על חשבונך. בילדים הבאים, את כבר אומרת לעצמך: "נכון, הילד צורח אבל גם לי יש צרכים. ויש לי עוד ילדים." ואז גם פחות מתרגשים מהצרחות ומצליחים למצוא זמן גם לעצמך. שם המשחק הוא בעצם לנסות ולמצוא את דרך הזהב שגם את תוכלי לתפקד וגם היא תהיה רוב היום חייכנית ושמחה. אני פתרתי את זה עם סלקל בבית. כשהיא ישנה (אם את לא ישנה), תנסי להכין לעצמך אוכל שיהיה במקרר כך שכשתהיי רעבה, לא תצטרכי להשקיע בבישול אלא רק לחמם ולאכול. כשהייתי צריכה לשירותים, הייתי לוקחת אותה איתי ושמה אותה מולי (אם אין אף אחד אחר בבית אז משאירה דלת פתוחה). ככה גם התקלחתי. כשרציתי לאכול, הייתי שמה אותה בסלקל לידי: אוכלת ותוך כדי כך מנדנדת את הסלקל עם הרגל. כנ"ל לגבי קיפול כביסה ומטלות בית אחרות. טרמפולינה ונדנדה (לא כזו שצריך כל הזמן לעמוד לידה, אלא כזו שמפעילים והיא עובדת לבד כמה דקות) הם גם פתרונות מצויינים ככל שהיא תגדל היא תוכל יותר להעסיק את עצמה.

 

[אנידס]

ברוכה הבאה לפורום. את מתארת מצב

מוכר. אצלנו הפתרון היה מנשא או לעשות את המשימות כשהיא ישנה או פשוט לוותר על אלו שאינן הכרחיות. תצ'מעי, נכון שהיא תינוקת ויש לה צרכים, אבל ברגע שילדת לא ויתרת על היותך אדם. אז מותר לך בהחלט לקטר ללא תחושת אשם. הבשורה הטובה היא שהנזקקות הזו בהדרגה פוחתת.