השאלה קצת מעורפלת... אבל
אם הכוונה לדחיית המטאפיסיקה ורצון לחבר את הפילוסופיה עם השכל הישר (common sense) הפילוסוף המובהק ביותר המזוהה עם גישה זו הוא ג'ורג' אדוארד מור. בכלל הפוזיטיוויזם הלוגי שמזוהה עם קרנאפ וקוואיין וויטגנשטיין בגלגולו הראשון חשב שפילוסופיה חלה רק על מילים ומשפטים שנסובים על המציאות האמפירית. שפינוזה זיהה את האלוהים עם המציאות כולה, עם הכוליות, ומבחינה זו יכול להיות שהוא מבטא את הזיהוי שחיפשת. הפילוסוף הקלאסי, הגדול מכולם, שפיתח תפיסה שיטתית לעיון במציאות היה אריסטו. השאלה כפי שניסחת אותה מעורפלת מאוד מפני שבעצם כל פילוסוף גדול שחיפש את האמת ראה אותה כחלק ממה שיש. בין אם מה שיש נתפס בחושים ובין אם לאו. אנא, חדד/י את שאלתך ואז לא אהיה אנוס לעסוק בניחושים...
