מציק לי משהו, מתביישת קצת אך אולי

כלעוד

New member
מציק לי משהו, מתביישת קצת אך אולי

החשיפה תשים לבעיה סוף.
יש לי חברה שאין ביננו משיכה ורק יוצאות יחד מספר שנים לבלות. היא בי, וארוניסטית, ונוהגת לצאת עם צעירות כדי שלא יהיה משהו א רציני. אני לרוב חוזרת איתה טרמפ הביתה ותמיד היה לנו כיף יחד. בזמן האחרון אחרי כל טרמפ כזה האני מרגישה זבל, ונהרס לי כל הבילוי.
איכשהוא יוצא שהצעירה התורנית שהיא תפסה לאותו ערב, זורקת לי כאילו מילים לא במקום, ואני נעלבת. או שיש חילופי דברים כמעט מכות על-יד האוטו, שהחברה מעורבת בזה. לא אני. או שסתם מרגישה משהו ל א בסדר. לא יודעת לשים את האצבע. החבר ה שלי לא היתה שותה בכלל, וכעת היא כן. היא עוברת תקופה קשה של בעיה במשפחתה.

מה הבעיה שלי? האם אני מוכרת את עצמי בשביל טרמפ? האם החברות הזו פשטה את הרגל? האם היא לא מכבדת אותי, וזה מקרין לטרמפיסטיות הילדות, שלרוב רק מנצלות אותה? האם אני לוקחת את השטויות והמילים לא במקום של ילדות יותר מדי ברצינות? אני כועסת על עצמי שדבר כזה שטותי מטריד אותי, אך אולי יש פה משהו מעבר. אשמח לעזרתכן. תודה.
 
לפי דעתי..

אני לא יודעת אם זה נכון, אבל לפי ההרגשה שלי יכול להיות שהחברות הזו פשטה את הרגל...

אני מאמינה שכל מה שקורה לנו, לא קורה סתם
ולפעמים יש סימנים שיש לשים אליהם, סימנים שיש עבורם מסרים אלינו, רק שהרבה פעמים אנו לא מפרשים אותם נכון,
או שהשכל שלנו אומר לנו שהם "סתם סימנים מטופשים" ושלא צריך לשים אליהם ואז אנו מפספסים את המסר
וחשוב לך לחשוב עם עצמך ולנסות להגיע לתשובה הנכונה
הקשיבי לליבך, לאינטואיציה שלך ולתחושותייך ולא לשכל ואני מקווה שתגיעי לתשובה הנכונה

אני חושבת שהכעס ש"משהו כזה שטותי מטריד אותך" נובע מהשכל
אין לך מה לכעוס על עצמך ואולי יש כאן מסר חשוב עבורך..
בכל מקרה, כפי שאמרתי, תשבי עם עצמך ותבררי מה באמת את מרגישה כלפי הנושא...

מקווה שיהיה לך בהצלחה..
 

כלעוד

New member
ינשופית תודה לך, וצודקת

שלפעמים אנו נוטים םלהתעלם מסימני אזהרה קטנים, עד שהם הופכים לצעקות ולפטיש בראש....חס ושלום. זה קורה בבריאות, בזוגיות, וכרנאה מסתבר גם בחברות רגילה.

וגם החמרתי עם עצמי. זה לא משהו שטותי. זו חברות וותיקה שחשובה לי, וידוע גם שחברות טובות לוחצות אחת לשניה על נקודות... עושות מראה וכו'. לכן הבירור עם עצמי, וגם בעזרתכן פה - חיוני ומשמעותי.
 
אין על מה יקירה


אני מקווה שתצליחי בסוף להבין הכל ושדברים יתבררו לך
 

sagitarius2

New member
תהיי את חברה ו ...

אולי תקחי אותה לשיחה ? דברי על מה שמציק לך בליבך
דברי איתה איך את מרגישה ואל תנתבי את השיחה כהאשמות אלא רק מה שאת מרגישה שזה עושה לך כשהיא שותה כשהיא צועקת והולכת כמעט מכות
וכמה מציקות לך ההצקות של החברות התורניות שלה וכו'
בקיצור שפכי את ליבך
אם תהיה שיחה והבנה - הרווחת חברה
ואם יהיו חילופי מילים והאשמות הדדיות והרבה אנרגיות רעות - וואלה , הגיע זמן לשים לזה סוף
אני בדעה שמה שעושה לך רע , צריך לנתק אותו מחיינו , גם ככה רע מספיק אז למה להוסיף רע של אחרים ?
דברי איתה ותראי מה קורה .
בהצלחה
 

כלעוד

New member
היי, תודה בנות, על העזרה, מזל שלא

נכנעתי לבושה ושטחתי את בעייתי.

התשובה שלך, סג' 2, היא המתבקשת, וזה גם מה שאני הייתי עונה למי שהיתה מספרת לי סיפור דומה. למה את מדברת איתנו? דברי איתה! מה עוד שחברתי לא בן אדם של האשמות וכו', וגם אני לא, כך ששיחה ביננו תהיה כנראה אמיתית ותרבותית, ובכיוון בונה.

אך איני רוצה לעשות זאת. אני עייפה. אני דוגלת במה שהרבי שלי, הרבי מליובוויטש שליט"א ב"ה אומר:"פעולה אחת שווה אלף אנחות"
אנחנו יכולות לדבר את עצמנו לדעת, ועם כל הכוונות הטובות שבעולם, ות'כלס , ישארו בעיות.

אם הייתי למשל יורדת מהרכב באותה שנייה שהקטנה התורנית שלה אמרה לי אתמול: "השיער שלך נראה כמו אחרי אונס"(זה מה שהעליב אותי אתמול כלכך - מה לעשות - המילה אונס נושא רגיש אצלי), וחברתי לא ריסנה אותה - אם כי אני כן - פשוט יוצאת וממשיכה הלאה לבד, בלי הסברים מלומדים מדי - תאמיני לי שמעתה ואילך חברתי היתה מרסנת את המתחלפות שלה.
 

פאמקי

New member
כלעוד

לא חושבת שמישהי צריכה "לרסן" מישהי.
כל אחת אחראית על פיה, כמו גם חברתך.
ואם היא בחרה לא לומר כלום, כנראה שיש לה סיבה לכך:
1. אולי לא בא לה להסתכסך עם ה"תורנית" שלה?
2. אולי היא לא חושבת שזה מעליב? הרי לא כל מה שרגיש אצלנו, רגיש באותה מידה, אצל אחרים.
3. והכי חשוב- אולי היא סמכה עלייך. חשבה שאת "ילדה גדולה" שיודעת להסתדר בעצמה
ותדע לעשות עם העניין מה שנכון לה?

אך חייבת לציין, שבין כל הבלבול בדברים שקראתי בדברייך (הבלבול שלי)
וחוסר ההבנה עד הסוף בדילמה שלך, הצלחתי לקרוא שיש משהו מעבר.
יכול להיות (ומתנצלת אם אני טועה) שיש לכן רגשות מודחקים אחת לשניה?
סתם תחושה שעלתה לי, יכול להיות שאין בינה לבין המציאות כל קשר
.

ובכל מקרה חושבת ששיחה פתוחה וכנה היא הדרך.
 

כלעוד

New member
פאמקי, לדעתי סעיף 2 בדברייך נכון

ביותר, כי חברתי זורמת בצחוקים, ורוב הסיכויים כלל לא מעלה בדעתה שאני נעלבת. והאמת שפעם גם אני זרמתי איתה, אך כיום משהוא השתנה בי אולי לטובה ואולי להיפך, וכאילו פחות מוכנה לבולשיט כלפיי. באמונתי הדתית אין לי אפשרות להיכנס לוויכוחים או חס ושלום להעלבות. זה פחות או יותר אסור עלינו. אז אני יכולה רק לעזוב את המקום. פיזית לא להיות שם. ונפשית ורוחנית וודאי שלא.

כמו כן שקלתי כבר בעצמי ומקודם את מה שאמרת, שיש פה משיכה נסתרת, מצידי או מצידה או שתינו, או שיש תחרות על בחורות, ויתכן שזה נכון. או שלא. לא יודעת. יש כל מיני דחפים נסתרים ודינמיקות בקבוצות.
שורה תחתונה חושבת שהאישיו עבורי פה הוא שינוי. דברים משתנים. אנשים משתנים. והחברויות צולחות דרך כל זה. או שלא.
ראיתי את זה עם חברו ת דוסיות שלי. עברנו מלחמות עולם בקבוצה שלנו של הבעלות תשובה. זו ב"ה התחתנה, זו נפרדה, זו "ע חלתה, זו הבריאה, חלק לא מדברות יותר, חלק כן. חברויות חזקות מסויימות שרדו והעמיקו, אם כי לעיתים שינו צביון.
אולי קשה לי להתמודד עם שינויים ואני נדבקת למתכונת מסוימת שנראית לי הכי טובה ונכונה. זמן לזוז הלאה.
 
למעלה