מצמרר
השעה הייתה כבר 1 אחת חצות... אשתי נרדמה זה מכבר, לא יכולתי להירדם, צפיתי בערוץ האופנה. האורות היו כבויים, ורק ריצוד הדוגמניות והפרסומות של הערוץ הבזיקו לחלל החדר החשוך. החלון היה פתוח, רוח חרישית קרירה של פברואר (16/2/03 ליתר דיוק) נכנסה בשקט לחדר. יכולתי לשמוע את השקט, ואכן השקט היה מוחלט, למעט הרוח הקרירה... הסתובבתי לאיטי שמאלה, להכין עצמי לשינת הלילה, כיוונתי את הטלביזיה לכיבוי עצמי של 10 דקות. לפתע אני רואה זוג ידיים שחורות, שעירות מחזיקות את החלון, במפתן כאילו מנסות לטפס ולהיכנס לחדר. קפאתי על מקומי, לא רציתי שאשתי תיבהל, לא היה לי כלום ביד. רק השלט של הטלביזיה. לקחתי את הטלפון ליד. חייגתי 100 .... אין צליל חיוג.... הטלפון לא עובד. עדיין היה בחדר אור מהתחנה ששידרה באותו רגע את ערוץ האופנה. לא ידעתי מה לעשות... לא פחדתי עדיין... זכרתי שיש לי ליד הארון את המטריה הגדולה שקיבלנו מבנק לאומי ועוד לא השתמשנו בה. היא מונחת שם כבר שנתיים, אולי הגיע "תורה" לבצע את תפקידה...לא היה לי שום חפץ אחר לידי, ואני מנסה לא להעיר את אשתי, רק מהבהלה היא עלולה לחטוף מיגרנה לכמה ימים. קמתי בזהירות לכיוון הארון להביא את המטריה, זה "הנשק" היחידי שהיה לי באותו רגע. מיד כשקמתי מהמיטה, כבתה הטלביזיה באופן אוטומטי ונשארתי בחושך מוחלט. תפסתי את המטריה חזק מהידית והלכתי בחושך לכיוון החלון...... לא היו שם ידיים ולא היה שום דבר תלוי.... חשבתי לי זה רק היה דמיון. כשהתרגלתי לחושך....... * * * * ראיתי גוש שחור, מביט לעברי, רועד, עיניו מבריקות, הוא היה בגודל ילד בן 15 , וישב בפינת החדר, מכונס בתוך עצמו, מבטינו נפגשו, הוא החל להימתח כדי לקפוץ עלי. המטריה הייתה עדיין בידי........ אשתי הסתובבה תוך כדי שינה לצד השני, אמרתי בליבי:"אם היא מתעוררת היא חוטפת חלילה, התקף". אחזתי בחוזקה במטריה, ובמכה אחת החטפתי לו מכה בראש.... התחלתי לשמוע חירחורים , פתחתי את הארון והוצאתי שמיכה. הטלתי אותה על הגוש השחור, והיכיתי עוד פעמיים כדי לוודא שלא יעשה לנו שום רע. אשתי התעוררה ושאלה למה אני לא ישן. אמרתי לה שיש לי נדודי שינה, ושתמשיך לישון. לקחתי את הפלאפון, הדלקתי אותו..... ו..... אין קליטה.... מה קורה פה??? קשרתי את הגוש בחבלים, הכנסתי אותו לאמבטיה וחזרתי לחדר. לא יכולתי להירדם, וגם פחדתי שאשתי תיכנס למקלחת בבוקר ותפגוש את הגוש. בשעה 5.30 בבוקר שמעתי את חבטת עיתון הבוקר על דלת הבית... בכותרת הראשית הופיעה ידיעה "מרעישה" על שיפמנזה "ג´וניור" שברחה הלילה מהספארי ברמת גן, אכלה את חוטי הטלפון של בזק, שברה במנוסתה את הצלחת של "סלקום"... ויש להיזהר ממנה מאד. כל הלילה עסקו בחיפושים נרחבים אחריה, "והיא ישנה אצלי באמבטיה"... כשבאו לאסוף אותי החברים מהמשטרה.... ביקשתי מהנהג להודיע במכשיר שיבואו לאסוף את "החיה" מהבית שלי... חשבתי שזה נגמר........ מה אתם אומרים??? נגמר?????
השעה הייתה כבר 1 אחת חצות... אשתי נרדמה זה מכבר, לא יכולתי להירדם, צפיתי בערוץ האופנה. האורות היו כבויים, ורק ריצוד הדוגמניות והפרסומות של הערוץ הבזיקו לחלל החדר החשוך. החלון היה פתוח, רוח חרישית קרירה של פברואר (16/2/03 ליתר דיוק) נכנסה בשקט לחדר. יכולתי לשמוע את השקט, ואכן השקט היה מוחלט, למעט הרוח הקרירה... הסתובבתי לאיטי שמאלה, להכין עצמי לשינת הלילה, כיוונתי את הטלביזיה לכיבוי עצמי של 10 דקות. לפתע אני רואה זוג ידיים שחורות, שעירות מחזיקות את החלון, במפתן כאילו מנסות לטפס ולהיכנס לחדר. קפאתי על מקומי, לא רציתי שאשתי תיבהל, לא היה לי כלום ביד. רק השלט של הטלביזיה. לקחתי את הטלפון ליד. חייגתי 100 .... אין צליל חיוג.... הטלפון לא עובד. עדיין היה בחדר אור מהתחנה ששידרה באותו רגע את ערוץ האופנה. לא ידעתי מה לעשות... לא פחדתי עדיין... זכרתי שיש לי ליד הארון את המטריה הגדולה שקיבלנו מבנק לאומי ועוד לא השתמשנו בה. היא מונחת שם כבר שנתיים, אולי הגיע "תורה" לבצע את תפקידה...לא היה לי שום חפץ אחר לידי, ואני מנסה לא להעיר את אשתי, רק מהבהלה היא עלולה לחטוף מיגרנה לכמה ימים. קמתי בזהירות לכיוון הארון להביא את המטריה, זה "הנשק" היחידי שהיה לי באותו רגע. מיד כשקמתי מהמיטה, כבתה הטלביזיה באופן אוטומטי ונשארתי בחושך מוחלט. תפסתי את המטריה חזק מהידית והלכתי בחושך לכיוון החלון...... לא היו שם ידיים ולא היה שום דבר תלוי.... חשבתי לי זה רק היה דמיון. כשהתרגלתי לחושך....... * * * * ראיתי גוש שחור, מביט לעברי, רועד, עיניו מבריקות, הוא היה בגודל ילד בן 15 , וישב בפינת החדר, מכונס בתוך עצמו, מבטינו נפגשו, הוא החל להימתח כדי לקפוץ עלי. המטריה הייתה עדיין בידי........ אשתי הסתובבה תוך כדי שינה לצד השני, אמרתי בליבי:"אם היא מתעוררת היא חוטפת חלילה, התקף". אחזתי בחוזקה במטריה, ובמכה אחת החטפתי לו מכה בראש.... התחלתי לשמוע חירחורים , פתחתי את הארון והוצאתי שמיכה. הטלתי אותה על הגוש השחור, והיכיתי עוד פעמיים כדי לוודא שלא יעשה לנו שום רע. אשתי התעוררה ושאלה למה אני לא ישן. אמרתי לה שיש לי נדודי שינה, ושתמשיך לישון. לקחתי את הפלאפון, הדלקתי אותו..... ו..... אין קליטה.... מה קורה פה??? קשרתי את הגוש בחבלים, הכנסתי אותו לאמבטיה וחזרתי לחדר. לא יכולתי להירדם, וגם פחדתי שאשתי תיכנס למקלחת בבוקר ותפגוש את הגוש. בשעה 5.30 בבוקר שמעתי את חבטת עיתון הבוקר על דלת הבית... בכותרת הראשית הופיעה ידיעה "מרעישה" על שיפמנזה "ג´וניור" שברחה הלילה מהספארי ברמת גן, אכלה את חוטי הטלפון של בזק, שברה במנוסתה את הצלחת של "סלקום"... ויש להיזהר ממנה מאד. כל הלילה עסקו בחיפושים נרחבים אחריה, "והיא ישנה אצלי באמבטיה"... כשבאו לאסוף אותי החברים מהמשטרה.... ביקשתי מהנהג להודיע במכשיר שיבואו לאסוף את "החיה" מהבית שלי... חשבתי שזה נגמר........ מה אתם אומרים??? נגמר?????
