כבומרית, אני רגילה להאזין לרשת ב' בשעות מסויימות. אריה גולן, ליברמן וקלמן, השעה הכלכלית בארבע ואפילו יצחק נוי בשבת בבוקר
. קשה לגמול כלב זקן מהרגלים ישנים.
טענותיי היחידות הן למחלקת הפרסום. יש פרסומות ככ טרחניות שאני תוהה מי הפקיד התאגידי שחפץ להתעלל במאזינים.
פרסומות על ספרים הן הכי נוראיות. גורמות לי לפרכוסים.
השבוע למשל, הקריין מכריז בפתוס על הספר התורן, "לא ארץ נוכריה לקחנו" , ספרו המרתק של צחי הנגבי ובמשך 30 שניות שהן נצח, כאילו מקריא את כריכת הדף האחורי.
תמיד יש איזה סופר כושל שזקוק לפרסום אגרסיבי כי אחרת לא יימכר.
במקום השני, הם הפרסומות של התאגיד עצמו על עצמו כמפרסם. לא מספיק הטקסט המייגע, יש גם שירים!
אם אני במצב, אני מזנקת לכבות או להעביר תחנה.
במקום השלישי הפרסומות החופרות למשל של עידו רוזנבלום לשלמה סיקסט. הפסקתי לחבב את האיש רק בגללן. המון מלל והן משודרות לפעמים פעמיים שלוש, באותה הפסקת פרסומות.
מאידך, אפשר אחרת. יש גם פרסומות שהן קצרות, לא מעיקות, בווליום סביר ואפילו חינניות. ייואיל מנהל מחלקת הפרסום ויקבע סייגים שיגנו על עצבינו וסבלנותנו. שישאל את עצמו, לו הייתי קשור למיטה ולצדי מקלט רדיו, האם זו פרסומת שהייתי מסוגל לשמוע 10 פעמים בשעה?
![Woman shrugging: medium skin tone :woman_shrugging_tone3: 🤷🏽♀️](https://cdn.jsdelivr.net/joypixels/assets/6.0/png/unicode/64/1f937-1f3fd-2640.png)
טענותיי היחידות הן למחלקת הפרסום. יש פרסומות ככ טרחניות שאני תוהה מי הפקיד התאגידי שחפץ להתעלל במאזינים.
פרסומות על ספרים הן הכי נוראיות. גורמות לי לפרכוסים.
השבוע למשל, הקריין מכריז בפתוס על הספר התורן, "לא ארץ נוכריה לקחנו" , ספרו המרתק של צחי הנגבי ובמשך 30 שניות שהן נצח, כאילו מקריא את כריכת הדף האחורי.
תמיד יש איזה סופר כושל שזקוק לפרסום אגרסיבי כי אחרת לא יימכר.
במקום השני, הם הפרסומות של התאגיד עצמו על עצמו כמפרסם. לא מספיק הטקסט המייגע, יש גם שירים!
![Exploding head :exploding_head: 🤯](https://cdn.jsdelivr.net/joypixels/assets/6.0/png/unicode/64/1f92f.png)
במקום השלישי הפרסומות החופרות למשל של עידו רוזנבלום לשלמה סיקסט. הפסקתי לחבב את האיש רק בגללן. המון מלל והן משודרות לפעמים פעמיים שלוש, באותה הפסקת פרסומות.
מאידך, אפשר אחרת. יש גם פרסומות שהן קצרות, לא מעיקות, בווליום סביר ואפילו חינניות. ייואיל מנהל מחלקת הפרסום ויקבע סייגים שיגנו על עצבינו וסבלנותנו. שישאל את עצמו, לו הייתי קשור למיטה ולצדי מקלט רדיו, האם זו פרסומת שהייתי מסוגל לשמוע 10 פעמים בשעה?