מצפון/רגשות אשם

[spaysi8]

מצפון/רגשות אשם

אהלן!

שמעו,
יש לי מין קטע להרגיש את המצפון שלי בכל דבר כמעט בחיים.
אני לפעמים כבר לא יודעת להבחין בין מתי אני עושה משהו כי באמת אני רוצה לשמח או לעשות טוב, ומתי זה המצפון שלי..
באמת שאני מרגישה שרוב מה שאני עושה בחיים נגרם ע"י מצפון או רגשות שאני לא מספיק טובה או אוהבת או מכבדת אם אני לא אעשה א.ב.ג..
עכשיו, אני כן שמחה שאני משתדלת להיות טובה עד כמה שאפשר, אבל לא תמיד יוצא,
והשאלה היא איך מתנתקים מהרגשות האלה, בלי להפוך ל"מנייאקים"?

 

[EdisonGirl]

הרגשות האלה רק מפריעים להיות באמת טוב

אני איבדתי את המצפון עוד כנערה, אחרי תקופה של חודש שסבלתי בה יומיום, כשמתחתי מישהי באמצעות הודעות SMS בטלפון (היא חשבה במשך חודש שאני גבר והתחילה כבר לפתח כלפיו רגשות, עד שהגענו לרגע המפגש וחשפתי מי אני..).
כשהתחלתי עם זה (בקטע של בדיחה) וראיתי שזה זורם הרגשתי ממש רע, היה קשה לי להתרכז בלימודים (כי ההתכתבות הייתה בכל שעה ובכל מקום) והרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, אבל לא רציתי לעצור את זה כי נהניתי, ומצד שני, היה ברור לי שמתישהו אני אהיה חייבת לחשוף את עצמי... החודש המטורף הזה העלה שאלות פילוסופיות על טוב ורע. אם משהו הוא רע, למה הוא מרגיש כ"כ טוב? ואם הוא לא רע, למה אני מרגישה את המצפון הזה?
מאז, אין לי מצפון, כי הבנתי משהו. אני מרגישה מצפון רק אם אני עושה משהו שלא מתיישב בכפיפה אחת עם מערך האמונות הפנימי שלי. מרגע שאני מקבלת החלטה על הפעולות שלי, אין לי צורך במצפון. יש לי הצדקה למעשים שלי, וסיבה שהובילה לתוצאה, ולא עשיתי פעולה ספונטנית-אימפולסיבית, אז על מה בדיוק אני ארגיש מצפון? על ההחלטות שלי?

ותאמיני לי, שאם יש לך מצפון זה אומר שאת לא מניאקית, אז ברגע שתקחי החלטות ותפסיקי לחוש את המצפון, את לא תהפכי למניאקית. את בסה"כ תבחרי האופציה הטובה ביותר מבחינתך (שיקול הדעת שלך או ניסיון של אחרים או וואטאבר...) בכל סיטואציה.

 

[spaysi8]

כן אבל איך עושים את זה?

כי בנתיים יוצא שכואב לי הלב (פיזית, אשכרה לחצים בחזה) על כל דבר בערך..
בין אם דברים שקשורים למצפון או בעיות אחרות שלי (לחץ מלחזור ללימודים למשל),
אני לא מצליחה לצאת מזה..

 

[EdisonGirl]

לוקחים החלטות לגבי כל סיטואציה שעלולה לגרום

לך למצפון. לא עושים משהו ואז מרגישים לגביו, אלא מרגישים ואז עושים, תוך התחשבות ברגשות ובשכל הישר.

 

[Cow23]

בדיוק עכשיו המצפון שלי חוגג

לקחתי חופש מהעבודה היום והמנהלת התקשרה שאני אחליף עובד.
תכלס הייתי עושה את זה בכיף אם לא היה לי תוכניות וקבעתי עם אנשים.
מבאס שהעובד והמנהלת יודעים שאני תמיד אגיד כן ואם פעם אחת אני אומרת לא הם עושים לי ריגשי.
ואז.. המצפון שלי לא מפסיק לעבוד. .
אוף כל דבר אני לוקחת ללב..

 

[einat162]

 

[EdisonGirl]

מגיע לך חופש? החופש מוצדק?

 

[Cow23]

תכלס לפי החוק של שישה ימי עבודה ויום חופש

לא מגיע לי.
זה חופש שביקשתי( עבודה במשמרות)
בכל מקרה היא לא הכריחה אותי להגיע.
אני בטוחה שהיא יודעת שאם צריך אני ישר אומרת כן..

המצפון הזה קצת נרגע אבל עדיין פה. מעניין אותי אם היא הסתדרה..

ניחה. די נגמר.
חייבת להפסיק לקחת ללב

 

[spaysi8]

גמאני לוקחת הכל ללב

חחח ותמיד מרגישה אשמה

 

[ריח השזיף]

אולי מה שמפריע לך זה השאיפה לשלמות

לשלימות, ובו את יכולה לטפל, תעשי דווקא דברים לא מושלמים, את לא חייבת להיות מוסרית מדי, וילדה טובה וצייתנית תמיד. מצפון במידה היא אמת מידה לחיים טובים ומאושרים

 

[tomasth]

השאלה אם היא שלמה עם עצמה

מה מרכיב את אותה שלמות זה עניין נפרד.

גם מוסריים גם מידי וגם חייבים ?
גם טובה גםוצייתנית וגם תמיד ?
אם המצפון במידה , מה השאר ?

 

[spaysi8]

אני לא מגדירה את זה כשאיפה לשלמות

אני לא פרפקציוניסטית, אבל כן חשוב לי להיות בנאדם טוב..

 

[Cow23]

כל כך כמוך! מבינה בדיוק את מה שאת מרגישה

 

[Purple Mushroom]

מפתחים חסינות בחיים בתהליך

ככל שעוברים ניסיון בחיים, אז באופן טבעי מפתחים חסינות. לא לחשוב יותר מידי, לא להיות רגיש יותר מידי. אפשר לעשות את זה בלי להפוך לאנשים רעים. כדאי למשיך להיות טובים, רק לא רגישים מידי, ולא לחשוב יותר מידי,
אני מדבר מנסיון חיים, מנסיון, שהמחשבות יתר, והרגישות יתר עשו לי משברים נפשיים בחיים, מלפני יותר מ19 שנים

 

[spaysi8]

אני בת 21.5 כבר

 

[supersonic777]

כמה?51 וחודשיים?

 

[spaysi8]

וחציייייייייייייייייייייייייייייייי