מצפונכם, עוד יתייסר וידאב! - שיר

[ירושלמי שמואל]

מצפונכם, עוד יתייסר וידאב! - שיר

מצפונכם, עוד יתייסר וידאב! יצרבו בכם חקרי אשם, כתופת. שחור דגלים, את עיניכם ירדַף; למעשיכם, לא יהיה כוֹפֶר. בטרם תבצעו פקודות, שעמן הקלון, שבעתיים חישבונה! על תתנו למצפונכם, להיגעל בבוץ. התעלו במוסר! חידלו מעשות עוול. סירוב פקודה, זה מוסרי! זה אמוֹץ!

 

[ה ת ק ו ו ה]

איזה קטעים...

עד השורה האחרונה "סירוב פקודה זה מוסרי! זה אומץ!" הייתי בטוחה שאתה מדבר בגנות סירוב הפקודה, ובעד ההגנה על העם.