מצריים מרחיבה את תעלת סואץ-מה עם חלום הישראלי לחלופה לתעלה?

מצריים מרחיבה את תעלת סואץ-מה עם חלום הישראלי לחלופה לתעלה?

נשיא מצריים השיק את עבודות ההרחבה של תעלת סואץ שבסופם יהיו בחלקים מסויימים 2 תעלות שיפתחו את "צווארי הבקבוק" הקיימים בתעלה. בעוד כיום סוגרים את התנועה לפרקים כדי להניע "שיירות" כלי שיט בין ים סוף לים התיכון או בין הים התיכון לים סוף לסירוגין, הרחבת התעלה תאפשר תנועה במקביל ל2 הכיוונים (קצת כמו ההבדל בין צומת עם רמזור למחלף). העבודות אמורות להימשך באופן רשמי 4 שנים (סיסי מקווה שתוך שנה יסיימו אותם) בעלות משוערת של כ4 מיליארד דולר שיגוייסו ממשקיעים שיקנו את מניות "חברת תעלת סואץ". הרחבת התעלה אמורה להגדיל בעשרות אחוזים את היקף תעבורת האוניות והסחורות בתעלה לצד צמצום זמני ההמתנה למעבר בה ואת הכנסות מצריים מרשיונות המעבר בתעלה.

אבל צריך לזכור שמיזם הרחבת התעלה פוגע במיזם הישראלי לחבר בין נמלי אילת לאשדוד וחיפה באמצעות רכבות משא שייצרו תחליף יבשתי מסורבל לתעלת סואץ שכולל פריקת אוניות בנמל אחד, שינוע סחורות ברכבת משא לאורך הנגב והערבה והטענתם בנמל השני. קיצור זמני ההמתנה בתעלת סואץ והגדלת קיבולת התנועה בו מייתר את המיזם הישראלי מבחינה בינלאומית. כלומר ייתכן והרכבת לאילת תאפשר למשל לשנע סחורות שייוצרו בצפון ברכבת במקום במשאיות ענק אבל כאלטרנטיבה בינלאומית לתעלת סואץ כבר אין לה סיכוי.

וזה עוד בלי לדבר על "מחטפים" נוספים של מצריים כמו למשל ההסכם לשנע גז ישראלי למתקני הנזלה במצריים שמייתר את הצורך במתקן הנזלה ישראלי (לצורך ייצוא גז במיכליות למזרח הרחוק ויעדים אחרים) אבל הופך את ישראל לבת ערובה של מצריים בתחום ייצוא הגז (הנזלה של הגז במצריים אומר שגם יוטען לשינוע במצריים ולא בנמלים בישראל ושחוזים לגז נוזלי ייחתמו מול החברות הפועלות במצריים ולא מול ישראל). מיזם אחר (סעודי) להקמת גשר בין סעודיה ומצריים מעל ים סוף עלול גם הוא להפריע לישראל.
 

choo

Active member
לא "מחטפים" אלא עניין של יעילות כלכלית

&nbsp
אם יש למצרים פתרון כלכלי יעיל יותר מהפתרון הישראלי (בהנחה והוא אכן יעיל יותר) - עדיף שהכסף שהיה אמור להיות מושקע בפרוייקט הישראלי - יושקע במשהו אחר. כנ"ל לגבי מתקני הנזלת הגז (ואגב, אם ייפגע ייצוא הגז לחו"ל בגלל בעיות פוליטיות - אני לא חושב שבישראל יותר מדי יבכו על זה, למעט היזמים הפרטיים של מאגר לוייתן). לייצוא מאסיבי של גז לחו"ל יש גם מחירים כלכליים כבדים למדינת ישראל (הגברת ייסוף השקל וסיכון מסויים שיהיה צורך בעתיד ליבא גז לישראל מוקדם יותר בעקבות הידלדלות מהירה יותר של המאגרים המקומיים).
 
רכבת לאילת עדיין תוקם.. צנרת גז לאירופה עדיין תותקן

אבל אז ישראל תכבול את עצמה לשוק האירופי בלבד והרכבת לאילת תוביל הרבה פחות רכבות משא וגם יש את שאלת כדאיות הקמת נמל התעלה החדש באילת אם לא יהפוך לנמל מרכזי יותר.
 

עוזי ק

New member
תנסה פעם אחת לבדוק כמה רכבות צריך בשביל להעביר אוניית מכולות

ותבין שכל ה"תחליף הישראלי לתעלה" הוא שטות גמורה.

הכל אחיזת עיניים בשביל לקדם פרוייקטים שאין בהם דבר חוץ מכותרות לפוליטקאים כאלה ואחרים.
גם חוזרים השכם והערב שהסינים רוצים לממן לנו את הפרוייקט כי הוא חשוב להם. וכמובן לא מציינים שמימון זה משהו שצריך להחזיר, עם ריבית. הסינים פשוט מאד אוהבים פרוייקטים שיתנו עבודה לאלפי סינים, על חשבון מדינות נכשלות שלא יכולות לממן פרוייקטים לבד.
 

Rubim88

New member


אם היה הגיון מאחרי הרעיון הזה של הגשר היבשתי מבחינה לוגיסטית או "צוואר בקבוק", הוא היה נבנה במקביל לתעלה עצמה, תוואי שעדיף גם טופוגרפית, גם קצר פי 2 , וגם נמצא על מסלול ספנות ראשי בשונה ממפרץ אילת.
 

לנגלי

New member
להערכתי, הרכבת תוקם ביחד עם הרכבת התחתית בת"א...

כלומר, לא נראה לעין בעשור הקרוב לפחות... (למרות כל ההצהרות והתוכניות)
 

amithi1

New member
לדעתי הרכבת לאילת לא תקום במאה העשרים ואחת

רכבת קלה בתל אביב דווקא תקום בעשור עד 2020 (הקו האדום בלבד).
 

jeshu

New member
ממה שאני שומע, הקו הראשון בת"א עם חמש תחנות תת-קרקעיות
כנראה כן יוקם תוך עשור. זה זמן מגוחך באורכו הרב ואיך שאמרתי למישהו שאני מכיר שעובד בזה, שהקו הזה יוכל להתחרות בכרמלית מי קטן יותר.
 
שומע ממי? הדבר הכי "קרוב" להקמה זה הקו האדום

הקו האדום צפוי להיות בין פתח תקוה לבת ים (עם אופציה להארכה למערב ראשל"צ), כאשר בין מחלף גהה למנשיה התוואי תת-קרקעי, הרבה יותר ארוך מהכרמלית ועם הרבה יותר מ-5 תחנות.
 

jeshu

New member
מאדם שאני לא הולך לחשוף, שממש עובד בזה
אבל אני אשאל אותו שוב כשאראה אותו.
 

ai21

New member
פרוייקט אופייני למצרים

במידה ולא שמתם לב - מצריים נמצאת במשבר מאוד מאוד קשה.
מצד אחד - האחים המוסלמים הורידו את התיירות לרמה אפסית, את ההשקעות הבינלאומיות בתעשייה המצרית (למשל מפעלים ישראלים שפשוט נסגרו), ואת ההזרמה הקלה של הון זר למצריים.
מצד שני - מכירת הגז לישראל וירדן נפסקה (גם בגלל הטרור בסיני וגם בגלל העלייה בצריכת הגז של מצריים עצמה).

המפעל היחיד שימשיכו להשקיע בו הוא המפעל הגדול של מצרים - תעלת סואץ.
זו דרך לגייס המוני פועלים מצריים לעבודה סיזיפית ולהרגיע את ההמונים לעוד כמה שנים,
בתקווה שעד אז המשבר ידעך.
אז שולפים את התוכניות מהארון.
יש תוכניות למיקבול הנסיעה (מה שיחסוך זמן המתנה, מרכיב חשוב בספינות שרובן מושכרות לפי חוזה יומי)
ויש תוכניות להעמקת התעלה (מה שיאפשר לספינות גדולות יותר לעבור, ולהקטין את העלות פר-מכולה או פר-טון נפט)
שתי התוכניות יחסכו הון רב לענף הספנות - ולכן יהיה מי שישקיע. מה גם, שעד כה לא היו נסיונות לפגוע באוניות העוברות במצרים.


מצד ישראל - מדובר במהלך אחר.
ישראל מנסה לייעל את התעבורה הימית שלה.
זה לא רק להפוך את 3 הנמלים שלה לנמלים עמוקים ומודרנים, כולל הפחתת התלות בגחמות הוועדים, ושימוש במערך מנופים יעיל יותר.
רוצים שספינה המכילה מכולות המיועדות גם לישראל וגם למדינות אחרות - תפרוק בנמל ישראלי וומנה תשונע הלאה, כך שעלויות השינוע הימי ירדו משמעותית.
זה אומר שנמל חיפה מחובר ברכבת לירדן - וכמעט כל הסחורה הירדנית תעבור דרכו,
זה אומר שנמל אשדוד הופך למסוף תעבורה מול אירופה,
וזה אומר שנמל אילת - יהפך לאטרקטיבי לספינות מהמזרח (שיחסכו את דמי המעבר בסואץ), ואולי אפילו ישמשו להעברת חלק מהסחורה המיועדת לירדן (בעיקר כשמדובר בחלק קטן מהמכולות בספינה).

דמי התעבורה בסואץ הם לא קבועים - אלא דיפרנציאלים.
הם מחושבים לפי העלות האלטרנטיבית לתובלה, כך שלכל מדינה ישתלם לעבור דרך התעלה.
זה אומר שעצם קיום קו רכבת כלשהו והנמל - מספיקים כדי להוזיל משמעותית את עלות התובלה.


הבעיה ברכבת היא אחרת.
מדינה ישראל לא בחרה במתאר הרכבת הזול ביותר, שהוא אידאלי לצרכים תעשייתיים, ועומד על 2 מיליארד ש"ח (חיבור אילת לדימונה בפס רכבת בודד ואיטי, והרחבת הרכבת צפונה לסדום). תוואי שמובטח להיות רווחי.
היא בחרה במתאר יקר פי 20 - רכבת נוסעים מהירה וחשמלית ישירות מאילת לאשדוד ועובר קילומטר מרצועת עזה. תוואי שכנראה שיוביל לסבסוד כבד (כתלות בכמות הנוסעים לאילת), אבל אולי יאפשר לבטל את פטור המע"מ לאילת.
הרכבת היא מאוד פוליטית.
 
ואם מדברים על עבודות יזומות הנה דוגמה הודית

ממשלת הודו החליטה לנסות להילחם בזיהום האוויר החמור ובאבטלה על ידי מתן עבודה ל300,000 צעירים לנטוע 2 מיליארד עצים בשולי כבישים. ספק אבל אם נטיעת עצים בלבד תספיק (בתקווה שהשתילים יקלטו ולא ינבלו) אם זה לא מגיע עם תוכניות ממשלתיות נוספות כמו מניעת בישול על מדורות, הפחתת פליטת מזהמים ממפעלים, תקני פליטה ממכוניות ועוד. עם כל הכבוד ל2 מיליארד עצים, ממשלת הודו מעוניינת לקדם במקביל תוכנית להרחבת פריסת תשתית החשמל כדי "שבכל בית תפעל מנורת חשמל" ובהיעדר אמצעים תחנות כוח שיוקמו בטכנולוגיות מיושנות ומזהמות יבלעו את כל התועלת של 2 מיליארד שתילי עצים.
 
למעלה