דניאל של מורן
New member
מצרפת הודעה שכתבתי בפורום חינוך
לגיל הרך, אולי מישהו מפה יוכל לעזור לי: מורן בן שנה וחודשיים, נכנס לפני חודש לגן. חשוב לציין שמאוד טוב לו שם, הוא הולך בבוקר בשמחה וכועס עליי כשאני לוקחת אותו אחריהצהריים (הגן משעה 7:00-16:00) עדאז הוא היה איתי בבית. הבעיה היא כזאת... בכל רגע שהוא נמצא בבית הוא בוכה... הוא יכול לבכות 24 שעות בלי הפסקה עד שהוא ירדם. רק כשיוצאים איתו החוצה הוא מפסיק לבכות ומתחיל לחייך ולהנות. הבכי מתחיל מהשניה הראשונה שהוא מתעורר בבוקר ולא מפסיק עד שיוצאים איתו.. אפילו סבלנות לשבת בכסא אוכל אין לו.. כל מה שמעניין אותו זה ליהיות בחוץ. וגם שם הוא לא מסכים סתם לטייל בעגלה.. הוא רוצה ללכת לבד... בעגלה הוא לא מפסיק לצרוח. כלומר הוא רוצה חופש מוחלט. ההתנהגות הזאת מאוד לא אופיינית לו, הוא היה ילד מאוד שקט ונוח עד הרגע שנכנס לגן... השאלה שלי, האם זה הגיל? או שיכול ליהיות שנעשתה לו טראומה מזה שהוא היה שנה כמעט כל הזמן בבית ושמאז שהוא "גילה" את העולם בחוץ הוא לא מוכן לחזור ליהיות בבית?.. או שהוא פשוט ניהיה מפונק שצריך כל הזמן גירויים?...
לגיל הרך, אולי מישהו מפה יוכל לעזור לי: מורן בן שנה וחודשיים, נכנס לפני חודש לגן. חשוב לציין שמאוד טוב לו שם, הוא הולך בבוקר בשמחה וכועס עליי כשאני לוקחת אותו אחריהצהריים (הגן משעה 7:00-16:00) עדאז הוא היה איתי בבית. הבעיה היא כזאת... בכל רגע שהוא נמצא בבית הוא בוכה... הוא יכול לבכות 24 שעות בלי הפסקה עד שהוא ירדם. רק כשיוצאים איתו החוצה הוא מפסיק לבכות ומתחיל לחייך ולהנות. הבכי מתחיל מהשניה הראשונה שהוא מתעורר בבוקר ולא מפסיק עד שיוצאים איתו.. אפילו סבלנות לשבת בכסא אוכל אין לו.. כל מה שמעניין אותו זה ליהיות בחוץ. וגם שם הוא לא מסכים סתם לטייל בעגלה.. הוא רוצה ללכת לבד... בעגלה הוא לא מפסיק לצרוח. כלומר הוא רוצה חופש מוחלט. ההתנהגות הזאת מאוד לא אופיינית לו, הוא היה ילד מאוד שקט ונוח עד הרגע שנכנס לגן... השאלה שלי, האם זה הגיל? או שיכול ליהיות שנעשתה לו טראומה מזה שהוא היה שנה כמעט כל הזמן בבית ושמאז שהוא "גילה" את העולם בחוץ הוא לא מוכן לחזור ליהיות בבית?.. או שהוא פשוט ניהיה מפונק שצריך כל הזמן גירויים?...
