לא שמתי לב
לשאלה שלך סורי.. גם התאומים שלי סובלים מבעיות תחושה. לשי למשל יש עירוב של היפו והיפר סנסטיביות. היא יכולה לשמיח ידיים בכיף על כיריים חמות, ומצד שני יכולה להשתגע מדגדוג הכי קטן. כל שינוי הכי קטן, כל דבר שזז מהמקום יכול להטריף אותה ולגרום להתפרצויות שאלהים ישמור. עפרי כמעט ולא סובל מגע, חיבוקים ספונטניים ממנו זה יותר מלקבל מליון דולר בשבילי, הוא לא סובל רעש חזק, הטיקטים בחולצות יכולים להטריף לו את המוח, ועוד ועוד. יש לו גם בעייה של קשב וריכוז והוא מטופל תרופתית מה שאני אגיד לך בטח לא יחדש לך שום דבר, אבל בכל זאת.. קודם כל- ריפוי בעיסוק- והרבה !! צריך לעבוד הרבה על החושים ולא כל מה שמתאים לילד אחד מתאים לשני. שי למשל מאוד מאוד אוהבת שאני מברישה לה את השיער חזק (לטיפול בהיפו), היא מאוד אוהבת ללוש בצק ריחני (יותר נכון את מה שנשאר ממנו אחרי שהיא בולעת את רובו
), לגבי המגע היא מעורבת, מצד אחד הולכת על קצות האצבעות על דשא וחול, מצד שני אפשר למעוך אותה בחיבוק ולא יזיז לה. הקיצר- צריך להתאים את הטיפול לילד על פי הרגישות. להמון ילדים עוזר לרבוץ קצת בחדרי סנוזלן. שי מתה על זה, לעפרי זה מפריע ודי מפחיד. מאוד מאוד חשוב- ואצלי זה עוזר, לשמור על סדר היום שלהם בגלל התגובות הקיצוניות לשינויים (שקיימות דרך אגב אצל רוב הילדים שלנו). יכולתי לכתוב פה שעות. כל הנושא של אינטגרציה בין חושית מעניין אותי מאוד. ספרי קצת איך זה מתבטא אצל הילד שלך ואיך את עובדת איתו? לילה טוב, אורית
