מקובלי דרעה. – רחל אליאור

[אלי פילו]

מקובלי דרעה. – רחל אליאור

מקובלי דרעה. – רחל אליאור מבוא. ממחצית השנייה של המאה ה-16 ואילך נמצא במקורות שונים בארץ ישראל ובצפון אפריקה עדויות על מקובלי דרעה. חכמי דרעה, מקובלי דרעה הקדמונים, מנהג מקובלי דרעה, וכיוצא באלה צירופים המצביעים על קיומו של חוג מקובלים בעל מסורת ייחודית בדרעה אשר במרוקו. בחינה מפורטת של מסורות אלה מעלה, שמדובר ככל הנראה בשתי קבוצות : האחת – מזוהה מבחינה היסטורית, בת המאה ה-16, והשנייה – אנונימי., הקדומה לה בזמן. שלושה מאפיינים בולטים מצויים במסורות אלה : א – זיקה בין דרעה וחכמיה להתגלות הזוהר. ב – הדגשת העתיקוּת והקדמוּת של המסורות המובאות משם מקובלי דרעה. ג – צביון ייחודי למסורות המובאות משם מקובלי דרה בני המאה ה-16 : המסורות הקשורות בשמם מתאפיינות בזיקה לכוחות אוקולטיים ( תורת הנסתר, אמונה בתופעות מסתוריות שהן, כביכול, מעבר לתפישת החושים ), בידיעות על חושית, בראיית עתידות, בגילוי אליהו, בהשגת רוח הקודש וחישובי קץ. בטרם אדון באישוש ההיסטורי של מסורות אלה בבירורים נכרוכים במקום וביושביו, אעיר כי ביטויים הכורכים חוגים קבליים עם איזור גיאוגראפי מסוים אינם נפוצים בתקופה זו. אף במקומות שהם מרכזים ללימודי קבלה במאה ה-16. איננו מוצאים בדרך כלל מסורות משם חכמיהם, נוסח מקובלי אדריאנופול, או מקובלי מאנטובה, שכן אקסלוסיביות גיאוגראפית לא היה בה טעם בעולם שאחרי גירוש ספרד, אשר סימן ההיכר המובהק בו היה אי היציבות והעדר הרציפות. לפיכך, יש אפשרות להסיק מהצירוף " מקובלי דרעה , כי נמצאו חוגי מקובלים במגרב בשלהי המאה ה-15 ואורך המאה ה-16 שלא היו שרוים בטווח השפעתם המיידית של גולי ספרד. אלא גיבשו ושמרו מסורת קבלית שקדמה להשפעה הדומינאנטית של מקובלי דור הגירוש שהגיעו למרוקו. שבת שלום אלי פילו

 

[משה דהן מושון]

האם ידועים לך שמות של מקובלי דרה

 

[אלי פילו]

יש ויש גם כן....

בהמשך המאמר אביא את שמותיהם של מקובלי דרעא, כמו כן גם שמותיהם של המקובלים שהיו ידועים עד לשנת 1980 זמן כתיבתו של הספר של פרופסור משה חלמיש שמתמחה בהיסטורית המקובלים בכלל ובקבלב בפרט. פרופסור משה חלמיש כתב כמה ספרים, הייתי אומר רבים מאוד בנושא המ'וקבלים והקבלה. רחל אליאור גם היא מומחית בתחום הזה וכן כתבה מספר ספרים אודות המקובלים. גם במושא זה ישנו ספר יחיד ומיוחד של רבי חיים ויטאל תחמידו וממשיך דרכו שלהאר"יזל בשם " ספר החזיונות " שגם הוא ספר מרתק מאוד, שהגיע לידי לא מזמן. אם זה מעניין מאן דהו אשמח להביא קטעים ממנו. שבת שלום ומבורך. אלי פילו

 

[משה דהן מושון]

מקובלי דרה

שבוע טוב לך מר פילו ולחבריי בפורום תרבות מרוקו אודה לך אם תשתף אותי בשמות המקובלים בדרה בפרט ובמקובלי ארוקו בכלל שבוע טוב ומבורך

 

[אלי פילו]

מקובלי דרעה

גילוי הזוהר בדרעה. בשנות הארבעים של המאה ה-16 מביא רבי משה קורדובירו ב " אור יקר ", פירושו המקיף על הזוהר והתקונים. סקירה רבת עניין על משמעות התגלות הזוהר בהקשר המשיחי. הוא מביא בסוף דבריו מסורות שונות הדבר גילוי הזוהר, שחלקן נתפרסמו באורח מקוטע ומשובש ב " אור החמה " לרבי אברהם אזולאי, כותב הרב משה קורדובירו : וכן היה במציאות גילוייו נס ופלא שאין מי שיודע אודות גילוייו ויש בזה דרכים רבים. יש מי שאומר שמצאו ישמעאלי עובד אדמה במערה במירון ומכרו לבשמים ורוכלים וכרוך התבלים. ןמצאו חכם אחת מתושבי דרעא בארץ ישראל בעיר צפת תוב"ב מפוזר ומפורד וקרוע וקבצו וטרח כמה טרחות..... והלך על כל חנויות הרוכלים מוכרי בשמים ותבלים וקנה מהם כל מה שנשאר בידם שמכר להם עובד אדמה ישמעאלי במצאו במערה, והעתיקו ונמצא בו חסרונות הרבה מזה שנאבד וכלה ונקרע ונפזר ואין בזה הכרח ולא ראיה. רק שמצינו שבארץ דרעא במדינות המערב היה עיקר מציאות הספר ומשם נתפשט אלינו וכבר חקרו על העניין בימים קדמונים בידי הרב משה די ליאון ובימי שמואל דמן עכו ( צ"ל רבי יצחק בן שמואל מעכו ) בעל ספר מאירת עינים ככתוב בספר מעשה החסידים אשר לו. דבריו המאלפים של קורדובירו, המעידים על ההתלבטויות בשאלת מוצא ספר הזוהר ומקורו, מלמדים על הקשר הכפול שהיה רווח במסורות צפת בין דרעא ובין הזוהר. הם כוללים מצד אחד סיפור אגדי על מציאתו ביד " חכם אחד מתושבי דרעא בארץ ישראל בעיר צפת ", ומצד אחר השקפה מקובלת שלפיה " מצינו שבארץ דרעא...היה עיקר מציאות הספר ומשם נתפשט אלינו ". הדברים מתייחסים למקום הימצאו וגילויו של הספר בשלהי המאה ה-13 וראשית המאה ה-14. ולא מקום חיבורו. שכן, המסורת הקבלית מייחסת כידוע את חיבור הזוהר לרשב"י וקובעת את גניזתו לפרק זמן ארוך ואת גילויו בדור אחרון.מבלי לציין את מקום הגילוי. יתכן שלפני קורדובירו עמד ספר דברי הימים של רבי יצחק דמן עכו בנוסחו השלם, שלא הגיע לידינו, ושמא משם נטל את מסורת השיוך לדרעה. שכן הוא מציין בסוף דבריו ב " אור יקר ", אחר אזכורה של דרעה, שרבי יצחק מעכו כבר חקר על אודות מציאות הזוהר וסיומם של דבריו, שאינו מצוי בידינו כיום אך היחה לנגד עיני רבי משה קורדובירו בספר מעשה החסידים אשר לי. אלי פילו

 

[אלי פילו]

למשה שבוע טוב....

אנא עקוב אחר השירשור במלואו, כי פשוט מבחינה טכנית, לא ניתן להעתיק את הכל בפעם אחת, לכן כל יום אפרסם כתה אחת או שתיים. מלבד זה הנושא של המאמר של הכותבת המוכבדת הינו מעניין ביותר. בהמשך אביא גם את שמות המקובלים, ויש הרבה עם קיצור תולדות חייהם, כפי שמביא אותם החוקר חלמיש. אם אתה זקוק לזה לעבודה מסוימת, ואין לך בסלנות לחכות קמעא, אשמח לשלוח לך את הכתוב אצלי, למייל שלך. שבוע טוב ומבורך.

 

[אלי פילו]

המשך המאמר........

דבריו המאלפים של קורדובירו, המעידים על ההתלבטויות בשאלת מוצא ספר הזוהר ומקורו, מלמדים על הקשר הכפול שהיה רווח במסורת צפת בין דרעה ובין הזוהר. הם כוללים מצד אחד סיפור אגדי על מציאותו בידי " חכם אחד מתושבי דרעא בארץ ישראל בעיר צפת, ומצד אחר השקפה מקובלת, שלפיה מצינו שבארץ דרעא.....היה עיקר מציאות הספר ומשם נתפשט אלינו ". הדברים מתייחסים למקום הימצאו וגילויו של הספר בשלהי המאה ה-13 וראשית המאה ה-14, ולא למקום חיבורו. שכן, המסורת הקבילה מייחסת כידוע את חיבור הזוהר לרשב"י וקובעת את גניזתו לפרק זמן ארוך ואת הגילוי " בדור האחרון ". מבלי לציין את מקום הגילוי. יתכן שלפני קורדובירו עמד ספר דברי הימים של רבי יצחק דמן עכו בנוסח השלם, שלא הגיע לידינו, ושמא משם נטל את המסורת השיוך לדרעה. שכן הוא מציין בסוף דבריו ב " אור יקר ", אחר איזכרוה של דרעה, שרבי יצחק ( שמואל ) מעכו כבר חקר על אודות מציאות הזוהר וסיומם של דבריו, שאינו מצוי בידינו כיום אך היה לנגד עיני רמ"ק בספר מעשה החסידים, מלמד שהתחקותו של רבי יצחק על מוצא הזוהר מקום התפשטותו לא נסיימה בספרד. רבי יצחק הגיע בנדודיו לצפון אפריקה ולסביבות דרעה, ואולי יש מקום להניח שאכן ראה שם כתבי יד של הזוהר. וציין זאת בספר דברי הימים שעמד לפני קורדובירו. ד"ר עמוס גולדרייך מצא במחקריו על אודות רבי יצחק מעכו, שאכן היה בצפון אפריקה והגיע עד איפראן. ספרו של רבי יצחק " אוצר החיים " נתחבר כנראה בצפון אפריקה. וראה תלונתו שם על הגייתם המשובחת של הברברים העלגים ( שבע בני איליג' ? מקום בשם איליג הוא סמוך לאיפראן. כמעט כל כתבי היד של כתביו המאוחרים של רבי יצחק מקורם בצפון אפריקה. משתי המסורות המובאות אצל קורדובירו עולה, שרווחו ידיעות על קשר רצוף בין דרעה לארץ ישראל מתקופת גילוי הזוהר ואילך, ושהגירסה בדבר " עיקר " מציאות ספר הזוהר בדרעה הייתה מקובלת בצפת. מסורות נוספות על מקובלים קדמונים ועל ספרי קבלה קדומים ידועות לנו מכתבי יד מגרביים מן המאה ה-16 ומהעתקיהם המאוחרים. בכתב יד אנונימי מן המאה ה-16, שחובר בצפון אפריקה נאמר בראשיתו : " מודעת זאת בכלנהארץ מודעה רבה להודיע ולהודע איך ספר זה הוא לאחד קדוש מדבר ממקובלי דרעא הקדמונים זצ"ל. כתב היד הוא פירוש על התפילות, הכולל מובאות רבות מן ספר הזוהר ומסורות רבות מן הקבלה במאות ה-13 וה-14, ולהלן נדון בפירוט בתוכנו ואיפיוניו אלי פילו

 

[בן תרבות]

עונג רצוף, שאתה אלי פילו כאן.

צהריים טובים, רבי אלייהו פילו. אמנם, אין אני כל כך "מחזיק" מהקבלה לכל גווניה. משום שאני לא מבין, ולא רוצה לעסוק בה. מאידך, למדתי "מעט" קבלה. הבאת דבריך, אלינו, מרתקים ומעניינים. כמובן, למתעניין. ואני, מתעניין בכל נושא ונושא, הקשור ליהדות. כך, שעונג רצוף, לחלוק אתנו, את מגוון "הספריה" שלך. על זה, אומר לך: "ישר כוח". תמשיך בדרכך, להביא לנו, "מידע וידיעות", בתרבות המרוקנית. בברכה, ידידי היקר!.