מקוה שתוכלו לענות לי.

[nogalo]

מקוה שתוכלו לענות לי.

יש לי סבתא חולת אלציימר. לה ולסבא שלי יש מטפלת פליפנית. הם גרים רחוק מילדיהם(אמא שלי ואח שלה), סבא שלי לא מוכן לעבור. היום הודיעה המטפלת לסבא שלי שהיא ממש לא מסוגלת לתפקד, זה אחרי שכבר אתמול היא לא הרגישה טוב וסירבה ללכת להיבדק. סבא שלי נלחץ ומיד טילפן וביקש שאני הגיע.התחילו טלפונים בין כל המשפחה מי ייסע. אני סטודנטית ויש לי מחויביות לימודיות,אבל אחרי בירורים אם שאר הנכדים אמרתי שאני אגיע. לבסוף המטפלת טילפנה והודיעה שהיא תיהיה בסדר. חשוב לציין שהוריי וסבא שלי הם שומרי שבת, למרות זאת נתתי לו את הטלפון שלי למקרה חירום, דבר נוסף אני לא ניידת ובשבתות אין תחבורה ציבורית. לשאלות שלי: 1. מה עושים במצב כזה שהמטפלת מודיעה בפתאומיות שהיא לא יכולה לעבוד? 2. למה לשירותי סיעוד של המטפלות אין קו חירום בשבתות??? מקרים כאלה לא מצדיקים קו כזה? 3. איך מתמודדים אם רגשי אשמה? אני אוהבת את סבא וסבתא שלי אבל ממש הייתי בחרדה מכך שאני אצטרך להתמודד עם המחלה שבת שלמה... תודה מראש על כל ייעוץ שיינתן פה

 

[אסתרס]

העלית שאלות חשובות מאוד

האם יש איזה שהוא סידור לימי החופש של המטפלת? אולי אפשר להפעיל את המחליפה. אני יודעת שיש מטפלות שמוותרות על יום חופשי, כי הן מקבלות תמורה על כך, אך איליה וקוץ בה, שהמשפחה נשארת במקרה חרום ללא פתרון. אני לא הסכמתי לסידור כזה, כי אני לא חושבת שבן אדם יכול לסחוב בעבודת - פרך כזו ללא מנוחה שבועית. רק פעם בחודש בערךאני מעסיקה אותה בשבת- לפי הצורך. אם המטפלת לא מרגישה טוב - בדרך כלל היא עצמה דואגת בין חברותיה למחליפה, בדיוק כפי שהן דואגות למחליפה כשהן נוסעות הביתה לחופש לארצן. עומד לצאת חוק שחברות כ.א חייבות לישלוח עוס או אחות כדי לבדוק את הטיפול וזאת לאור מקרי ההתעללות של מטפלים בזקנים הבודדים. אבל אנחנו נצטרך לממן זאת. אפשר יהיה אז לדרוש קיום טל חרום. בענין רגשי האשמה, תרגיעי . כולנו חיים עם תחושות קשות. גם נכדי לא מסוגלים להרבה ובטוח לא לניקוי פיזי של הסבא. וזה טבעי לחלוטין. אני אביא את נושא טל חרום לטיפולה של עמותת אלצהיימר תודה וחיבוק אסתר

 

[ronnyw]

שלום נוגלו

כל הנושאים שהעלית - אני חיה או חייתי אותם כמוך בדיוק.... אגב, אחת ההארות/תובנות שיש לי כתוצאה מהטיפול הארוך בהורי ( אני דור הביניים. יש לי ילדים שהם בעצם הדור שלך ובסיטואציה שלך) זה שאני אשתדל לעבור לגור קרוב לילדי, כשארגיש שאני מזדקנת. אם אעמוד בהחלטה - ימים יגידו... לגופן של שאלות: אין כרגע פיתרון ממוסד למטפלת שעוזבת פתאום, או אפילו למטפלת שחולה. כיוון שהמטפלות הן בנות אדם - זה קורה לא אחת. גם למצב הרגיל, של יום חופשה פעם בשבוע, אין פתרון ממוסד. מאלתרים, מסתדרים... זה מטרד שבועי, שככל שהמצב של החולים מחמיר - כך הפתרון לו נעשה יותר מסובך. ואם מטפלת רוצה לצאת לחופשת מולדת - אין בכלל הליך חוקי שמכיר בעניין הזה. גם אם מוצאים איזו מחליפה - היא נחשבת ללא חוקית, ונמצאת בסכנת "חטיפה" על ידי משטרת ההגירה. שמחתי לקרוא את אסתר, שמבשרת על כך שינסו לפתור את העניין מול חברות כח האדם. זה חיוני !! אז מה עשינו? בהתחלה באמת הפעלנו תורנות במשפחה, אחר כך המטפלת השתדלה למצוא מחליפה ( זו, כמובן רק השתדלות. הרבה פעמים זה לא הלך). המטפלות שיש לי היום ממעטות לצאת לחופשה, ועל כל יום שנשארות הן מקבלות הרבה כסף. צר לי שלא הצלחתי לעזור יותר... לגבי רגשות האשמה - או, זה נושא כבד וטעון. יש בינינו כאלה שהלכו אפילו ליעוץ מקצועי (פסיכולוגי) כדי לנסות להבין את התנהגותם טוב יותר. אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו יכולים - ולא יותר מזה. אין לנו שליטה על המחלה, אין לנו שליטה על תופעותיה. אנחנו חייבים לחיות את חיינו שלנו - לימודים, חברים, בילויים, משפחה. זה תנאי הכרחי על מנת להישאר נורמאלי. אני יודעת שאני יכולה לטרטר את המנטרה הזו 1000 פעמים, ועדיין הלב כבד. אני מצאתי בזמנו נחמה גדולה, כשהלכתי לקבוצת תמיכה של משפחות של חולים, וראיתי שתחושותי משותפות לעוד רבים. אולי תנסו גם אתם?

 

[nogalo]

תודה על התגובות

רק עוד חצי שעה תצא השבת ואני אוכל לבדוק מה שלומם.(סבא לא טילפן במהלך השבת מקוה שזה סימן טוב). כמה דברים בקשר לתגובות: 1.למטפלת יש יום חופשי בימי ראשון (הולכת לכנסיה). 2.לפעמים המטפלת דואגת שיחליפו אותה, אבל הפעם לא. דרך אגב אני לא מאשימה את המטפלת בזה שהיא חולה,אני מאשימה את חברות הסיעוד שהן לא נותנות פיתרון למצבים האלו. 3.המשפחה היא משפחה קטנה,סה"כ 2 אחים: אמא שלי ואחיה ולא חסרה לי ביקורת על הדוד שלי בעניין הזה ועל חלוקת הנטל הלא צודקת.אז קשה להסתמך על תורנות משפחתית. מה גם שסבא שלי אוהב להמציא ריבים עם הנכדים והילדים ולא פעם בוחר בעצמו מי הוא רוצה שיבוא ומי לא.(כמו במקרה הזה שאני נבחרתי לבוא. דבר נוסף בקשר לביקור עו"ס שתבדוק את המטפלת, אנו באמת חוששים מניצול ע"י המטפלת, יש חשש שסבא שלי מוציא סכומים לא מבוקרים מהחשבון שלו,אך הוא מסרב לתת ייפוי כוח לילדים שלו, מישהי יכולה לתת עצה לגבי זה? תודה על התמיכה.

 

[ronnyw]

ושוב שלום...

ממה שאת כותבת, מצטירת תמונה, שסבך אדם מאוד לא קל. למשל: "מוציא סכומים מהחשבון שלו" - ומה עם סבתך? "אוהב להמציא ריבים עם הנכדים", "מסרב לתת יפוי כח" וכו'. זה מצב קשה, כי זה סוג האדם שלא נותן שיתערבו לו, שישפיעו עליו, שישכנעו אותו. אדם כזה עלול לעשות שטויות שאי אפשר יהיה לתקנן - אבל זה כספו (בהנחה שהסבתא פסיבית) וכל זמן שהוא עצמאי - זו גם זכותו... במידה ואתם חושבים שהוא אכן לא אחראי למעשיו ועלול להיות נתון להשפעות זרות, ניתן לדרוש אפוטרופסות על ענייני הכספים שלו. זה הליך לא פשוט, בו עליכם להביא מסמכים רפואיים או אחרים, המוכיחים כי הוא לא יודע מה הוא עושה, או אפילו מסוכן לעצמו או לאחרים. התהליך מתבצע מול בית המשפט לענייני משפחה ולוקח כמה וכמה חודשים. מהמעט שאני מבינה מכתביך, אתם עוד לא שם.... בכל אופן - במידה ואתם מקבלים אישור כאפוטרופסים שלו, אתם מביאים את האישור לבנק, ומרגע זה כל פעולה שהוא רוצה לעשות מחייבת אישור שלכם. ( אני אומרת "אתם" אבל זה אמור להיות אחד משני ילדיו או שניהם יחד). דבר נוסף שניתן לעשות בנתיים - לפנות ישירות למנהל הבנק שלו (בהנחה שאתם מכירים את פרטי החשבון ואת מה שקורה בו), לתאר את המצב, לאמר שאתם בתהליכי אפוטרופסות, ושאתם מבקשים מהמנהל לידע אותכם על כל פעולה לא חריגה בחשבון. זה מצב לא כל כך ברור, כי מנהל הבנק לא חייב לכם כלום, להפך, הוא עלול לפגוע בחסיון של אביכם. ניתן לרמוז למנהל, שאם לא ישתף פעולה (אפילו ברמה מינימלית - שלא יתן פרטים, רק "ילשין" שאבא שלכם עושה שטויות), ברגע שתקבלו אפוטרופסות תמשכו מהבנק את כל הכספים. שוב - הכל תלוי במערכת היחסים שקיימת בין המשפחה, אביכם, והבנק. תלוי גם בכמה כסף מדובר. הבנק זהיר יותר אם מדובר בסכומים גדולים. אם זה התנהגות סבכם הינה פלופ רציני - הייתי מיעצת לכם לפנות לעורך דין שייעץ מה עוד ניתן לעשות.