עברתי רק כדי לראות
אני חושבת שיש בסיס מאוד מרכזי בין נשי לגברי - מעצם ההבניה האחרת של הגופים- הנשים מכילות והגברים יותר "בלט" חודר.
*אבל* היו לי דיונים רבים סביב הנושא בתור אדם שמרגיש מנותק ממושגי נשיות וכמו שמישהו פה תיאר *התלות* בהגדרה בין זה לזה - ההקשר ופירושו. הרבה זמן חלפו לי במשך השנים מחשבות שאני בכלל א- זוויגית כי לא חשתי אלא לעיתים נדירות נשית ובהחלט לא גברית במיוחד- אלא במה שמיוחס למוסכמה אבל התבטא אצלי בצורה נשית- ופה היופי של הדיונים .
ככל שלמדתי יותר הבנתי שיש מוסכמה והיא לא מופרכת לתפישות ולתכונות נשיות וגבריות העניין? כל אחד נותן בון טון ומשמעות אחרת לנשיות או גבריות. אפילו ממה להחריד בשונה בתכלית.
מזה אני מבינה היום שכל אחד מאיתנו הוא גבר או אישה- זה נכון ותמיד יהיה נכון - אבל בכולנו יש אותן אפשרויות לתכונות ובמובן הזה אנחנו דו מיניים תמידיים - כל אחד מאיתנו מביא סט של תכונות שלפי המוסכמה נחשב גברי או נשי אבל כל אחד מביא את זה בצורה *שלו*. כלומר התכונות שוות אצל כולנו מהתחלה אבל הן משתנות בהתאם להקשר, לגוף , לאדם- אין מהות נשית או מהות גברית שכזו.
למעשה אני מכירה הרבה נשים בגוף של גברים שהם בכל זאת גברים - ולא גברים נשיים שכל פרמטר של המוסכמה- למשל הכלה, רוך , פיענוח רגשי ותשומת לב לפרטים , אמהות ועוד מוכלים בהם אבל בצורה גברית. כלומר הם גבר אשה אבל גבר ולהפך נשים.
מכאן שהגוף לא מגביל אותנו- אלא רק הראש, כולנו גברים ונשים גם יחד. לדעתי . ממה שראיתי- ורק המוסכמה שדווקא היא משתנה ברדיקליות של פשוט להיות האשה - גבר הגבר אשה שאתה בגופך שלך ולכן משוחרר מגופך במובן של המוסכמה ושלם עם עצמך בגופך שלך כפי שאתה.
אנחנו טרנסים כולנו , אבל הכי גברים והכי נשים והכי רגישים לאדם שלידנו.
אם את מחפשת השראה לפסלים - אתן לך משלי - הנשים הכי נשיות שראיתי, שהכי הביאו מצד אחד אלמנט חד וזוויתי- שיער קצר, עצמות לחיים גבוהות , המבע הטבעי עם הגבות השופעות , העיינים החודרות , המנח של ישיבה שיש בו רוך ועדינות ופגיעות אבל אין בו שום דבר שקורץ ומנסה למכור לוקש של עדינה - מוגבלת- מפתה זה הנשים הכי פגיעות והכי חזקות שראיתי.
דווקא בהתנגשות הזו של רק להיות המהות שאני על מה שאני בלי למכור את עצמי אם בפיסול , בתמונות , ודווקא כי לא מוגבל אלא פורץ אבל דווקא כך בהשלכה של "מוגבלות" מודע לשבריריות עצמו ופשוט שם מביט בך בלב פתוח והיכנשהו אבוד בחלומו ופתוח לגמרי - ככה ראיתי אותן .
צירפתי לך תמונה שמדגימה את זה-
עצמות הבריח החשופות ונרמזות, היד העדינה , הצחוק והחיוך האגבי שרוצה לדבר אבל שותק ומחזיק את עצמו , העקיף של המבט שמודע לאחר אבל גם שקוע בדבר אחר, השבריריות שבכל ולמרות זאת דווקא בגלל זה משהו חזק ואיתן מאוד.
לא מוכר את עצמו - זה לדעתי יכול לתת השראה דווקא למילה הלא נכונה-
התלות שאנשים הופכים למוגבלות אבל היא חופשית מאוד ולכן פגיעה מאוד וזה המקום בו ביטחון ומשהו מהשלמות מייחל את הדבר לכסף צרוף וטהור.
וכמובן דווקא כי שוקע בה הגברי, המוסכם ,הזווית , הלא לינארי של מוסכמת הנשי -גברי היא הכי נשית שיש והכי חשופה ולא מתאמצת לזה.
ככה זה לדעתי- ואמרת שמותר לרשום מגילות , נכון ?
