מקווה שלא יתפתח כאן ויכוח (עו"ס / פסיכולוג)

[incognito1980]

מקווה שלא יתפתח כאן ויכוח (עו"ס / פסיכולוג)

אני יודעת שהיו כאן כל מיני דיונים בנושא, אבל די הלכתי לאיבוד בין שלל התגובות האמוציונליות של משתתפי הדיונים. אשמח אם תוכלו להסביר לי את הנקודות הבאות:

1. האם עו"ס יכול לעבור הכשרה מספיק נרחבת בפסיכותרפיה כדי להגיע לרמת המומחיות ו/או ההכשרה של פסיכולוג קליני?
2. אם כן, באיזו הכשרה מדובר? אמשח אם מישהו שיודע יוכל לפרט לגבי טיב ההכשרה, משכה, תנאי הקבלה להכשרה זו וכדומה.
3. אם התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית, אשמח לדעת מה יחסר לעו"ס לעומת הפסיכולוג הקליני? לצורך העניין, אני יודעת שעו"ס לא יוכל לאבחן, אבל אני מתייחסת עתה ליכולתו והכשרתו הטיפולית.

 

[katzeran]

אנסה לענות

ראשית, יש להגדיר כמה דברים. פסיכולוג קליני הוא מי שעשה תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, התמחות בפסיכולוגיה קלינית. עו"ס הוא מי שעשה תואר ראשון בעבודה סוציאלית. אבל יש גם עו"סים שממשיכים לתואר שני בעבודה סוציאלית-קלינית וחלקם אף לומדים בבתי ספר לפסיכותרפיה יחד עם פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטריים ועוד. הבעיה היא שכשאומרים "עובד סוציאלי" לא ברור מה ההכשרה שלו, לעומת "פסיכולוג קליני".

עכשיו, אענה לפי הנקודות ששאלת:
1. בעקרון, עו"ס שסיים רק תואר ראשון יכול לטפל במובן כזה או אחר, בלי תואר שני ובלי התמחות וכל מה שנדרש מפסיכולוג קליני. בתואר ראשון לומדים כמה וכמה קורסים שעוסקים בתיאוריות אישיות, בגישות לטיפול פסיכולוגי וכו' (או כך לפחות ראיתי בידיעון של אוניברסיטת תל אביב). האם זה מספיק כדי להגיע ל"רמת המומחיות ו/או ההכשרה של פסיכולוג קליני"? לטעמי לא. אבל כאמור, יש עו"סים שממשיכים לתואר שני ו/או ללימודי פסיכותרפיה. רוב, או כל, העו"סים שאני עובד איתם במרפאה ומטפלים באנשים עשו או עושים את זה.

2. טוב, פחות או יותר עניתי על זה בסעיף הקודם כאמור, יש לימודי עבודה סוציאלית קלינית ויש לימודי פסיכותרפיה שמשותפים לפסיכולוגים קליניים (אולי עכשיו גם מהתמחויות נוספות) ופסיכיאטרים.

 

[incognito1980]

ונניח שעו"ס מסיים תואר ראשון.

מה הם צריכים ללמוד בתואר שני? האם יש להם סוגים שונים של תואר שני? האם אחרי תואר שני מסוג מסוים, רמת ההכשרה של עו"ס לטיפול תשתווה לזו של פסיכולוג קליני מתחיל?

אני יודעת שגם פסיכולוגים קליניים לומדים לימודי המשך בפסיכותרפיה, אבל הם עושים את זה כדי להעשיר את עצמם וכדי להתמקצע; לפי הידוע לי, זו אינו חובה מקצועית עבורם. עם זאת, אני מניחה שעבור עו"סים לימודי פסיכותרפיה יכולים להיות הכרחיים לצורך עבודה כמטפלים.

 

[sense9]

תואר שני בעו"ס קלינית.

 

[katzeran]

אני לא בטוח מה לומדים בתואר שני

אני לא יודע מה הם לומדים בתואר השני, אבל זו לא חובה בשבילם לצורך העבודה כמטפלים. אפשר לבדוק באתרים של האוניברסיטאות ולראות מה מלמדים בתארים האלו.

 

[נטעוסית]

>

אכן ישנם סוגים שונים של התמחויות בתואר שני בעבו"ס. בכל אוניברסיטה מוצעים מסלולים שונים.
אם את שואלת מהצד שרוצה ללמוד - אני ממליצה בלי היסוס על המסלול הקליני בבר אילן שיש בו כמעט רק קורסים קליניים. כולל פרקטיקום (קבוצת הדרכה על טיפולים) ומספר אפשרויות של פרקטיקום נוסף על טיפול פרטני, כגון: טיפול במתבגרים, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, CBT ועוד.
מתקבלים בעלי ניסיון של שנתיים לפחות מאז התואר הראשון, בטיפול ישיר תוך קבלת הדרכה רציפה.
בחיפה ובתל אביב קיים גם מסלול קליני. ובי-ם מסלול שנקרא "טיפול ישיר". שוב, לפי מה ששמעתי, בר אילן עדיף. האוריינטציה, בגדול, דינאמית.
אם את שואלת מצד המטופלת - אני מציעה לך לבדוק יותר את הניסיון בפועל של העוסי"ת ופחות לשים דגש על לימודי פסיכותרפיה. עוסי"ת בעלת ניסיון של שנים בפסיכותרפיה ללא לימודים בביה"ס לפסיכותרפיה לעומת עוסי"ת עם פחות ניסיון ולימודי פסיכותרפיה, עדיפה, לדעתי. כמו כן, בתי הספר לפסיכותרפיה שונים גם באוריינטציה שלהם וגם ברמתם. כדאי לשים לב גם לזה. אם את רוצה לשאול עוד, את מוזמנת לפנות במסר.