מקווה שתאהבו
מי מאיתנו לא שואל מידי פעם, למה לא אמרתי, למה לא עשיתי, אולי יכולתי אחרת. לכל אלה השואלים, כתבתי משהו על החיים שבדיעבד. החיים בדיעבד בחיים בדיעבד אנחנו הרבה יותר חכמים שם היינו עושים הכל אחרת שם ,בחיים שבדיעבד אנחנו מבינים את כל מה שאנחנו לא מבינים היום. אז למה אי אפשר לחיות את החיים בדיעבד? לחזור אליהם אחורה כשהתובנה יורדת למוח ? למה תמיד זה כבר מאוחר, ומה שנשאר , להתחרט על זה שהאתמול הוא לפני המחר אתמול יכולנו עוד להציל, לחשוב יותר עמוק לו רק הקשבנו קודם ,לו רק לא בחרנו לשתוק לו רק שמנו לב לפרטים הקטנים, לרמזים, לא היינו מצטערים כל כך על שעכשיו, רק עכשיו, אנחנו לגמרי מבינים. כל כך הרבה רצינו להגיד, וחיכינו והנה עכשיו זה כבר מאוחר מידי, ואם אמרנו, זה לא היה מספיק וברור, ולמה אי אפשר לחזור ולהשלים ... ולהרגיש שסוף סוף העניין סגור. החיים בדיעבד הם כמו באגדות שם חיים בעולם של דמיון של לו רק, של היינו צריכים ל... של למה דווקא, של חבל, עולם שלם של חרטות.
מי מאיתנו לא שואל מידי פעם, למה לא אמרתי, למה לא עשיתי, אולי יכולתי אחרת. לכל אלה השואלים, כתבתי משהו על החיים שבדיעבד. החיים בדיעבד בחיים בדיעבד אנחנו הרבה יותר חכמים שם היינו עושים הכל אחרת שם ,בחיים שבדיעבד אנחנו מבינים את כל מה שאנחנו לא מבינים היום. אז למה אי אפשר לחיות את החיים בדיעבד? לחזור אליהם אחורה כשהתובנה יורדת למוח ? למה תמיד זה כבר מאוחר, ומה שנשאר , להתחרט על זה שהאתמול הוא לפני המחר אתמול יכולנו עוד להציל, לחשוב יותר עמוק לו רק הקשבנו קודם ,לו רק לא בחרנו לשתוק לו רק שמנו לב לפרטים הקטנים, לרמזים, לא היינו מצטערים כל כך על שעכשיו, רק עכשיו, אנחנו לגמרי מבינים. כל כך הרבה רצינו להגיד, וחיכינו והנה עכשיו זה כבר מאוחר מידי, ואם אמרנו, זה לא היה מספיק וברור, ולמה אי אפשר לחזור ולהשלים ... ולהרגיש שסוף סוף העניין סגור. החיים בדיעבד הם כמו באגדות שם חיים בעולם של דמיון של לו רק, של היינו צריכים ל... של למה דווקא, של חבל, עולם שלם של חרטות.