על מונית 12
New member
מקום עבודה מבאס
הבעיה שאני רוצה לכתוב עליה היא של בעלי אבל משפיעה עלי...
הוא נמצא במקום עבודתו כבר שנתיים וחצי, העבודה שלו מאתגרת אותו והוא אהב אותה, המנהל שלו נחמד יש לו שם חברים אבל משום מה הוא אומר שהוא ממש לא אוהב להגיע לשם, שממש באסה לו לקום בבוקר בשביל זה. (העבודה שלו די נוחה, שעות עבודה גמישות ודי קרובה לבית), אני מנסה כבר תקופה לתחקר אותו מה כל כך מבאס אותו שם ומה השתנה (בהתחלה הוא היה מבלה שם המון עם מוטיבציה מטורפת) אבל הוא אומר שכלום ושכלום לא ישתנה ושזה סתם ימשיך להיות מסריח. כל ערב לפני השינה זאת שיחת באסה של לקום מחר בבוקר. אני לא יודעת מה קורה שם, אני יודעת שהוא מתקדם בעבודה עצמה ומבחינה חברתית כן טוב לו... אני פשוט לא מצליחה להבין למה הבאסה.
יש לנו סדר יום קבוע שמורכב ברובו מעבודה ואחרי זה הפיכה לקאוץ' פוטייטוס ואני חושבת שאולי זה שוחק אותו (כי אותי כן), חשבתי אולי לשבור שגרה, לנסוע לאנשהו, רק שלא יהיה במקום שכ"כ נמאס עליו והצעתי לו את זה- הוא אמר שהוא לא יכול לנסוע (פיזית הוא יכול, הוא רק ירגיש רע שהוא לא יהיה שם ויפסיד זמן יקר על הפרוייקט שלו) לעומת זאת- אנשים במשרד שלו נוסעים לשבועות ועובדים מהבית או לא עובדים בכלל ואף אחד לא אומר להם כלום והם לא מפספסים כלום ומרשים לעצמם לנצל את מקום העבודה שנותן יד חופשית מבחינת הימצאות.
לדבר עם איש מקצוע הוא לא רוצה כי הוא לא מאמין בזה ואני כבר לא יודעת מה לעשות.... הוא כל היום מבואס, מסתובב עם פרצוף עצוב, אני ממש רוצה לעזור אבל לא יודעת מה הסיבה בכלל (הוא טוען שאין סיבה, זה פשוט ככה) ואיך לטפל...
הוא התחייב למקום העבודה הזאת לפחות לעוד שנה, כך שאין אפשרות שהוא יעזוב אותו...
הבעיה שאני רוצה לכתוב עליה היא של בעלי אבל משפיעה עלי...
הוא נמצא במקום עבודתו כבר שנתיים וחצי, העבודה שלו מאתגרת אותו והוא אהב אותה, המנהל שלו נחמד יש לו שם חברים אבל משום מה הוא אומר שהוא ממש לא אוהב להגיע לשם, שממש באסה לו לקום בבוקר בשביל זה. (העבודה שלו די נוחה, שעות עבודה גמישות ודי קרובה לבית), אני מנסה כבר תקופה לתחקר אותו מה כל כך מבאס אותו שם ומה השתנה (בהתחלה הוא היה מבלה שם המון עם מוטיבציה מטורפת) אבל הוא אומר שכלום ושכלום לא ישתנה ושזה סתם ימשיך להיות מסריח. כל ערב לפני השינה זאת שיחת באסה של לקום מחר בבוקר. אני לא יודעת מה קורה שם, אני יודעת שהוא מתקדם בעבודה עצמה ומבחינה חברתית כן טוב לו... אני פשוט לא מצליחה להבין למה הבאסה.
יש לנו סדר יום קבוע שמורכב ברובו מעבודה ואחרי זה הפיכה לקאוץ' פוטייטוס ואני חושבת שאולי זה שוחק אותו (כי אותי כן), חשבתי אולי לשבור שגרה, לנסוע לאנשהו, רק שלא יהיה במקום שכ"כ נמאס עליו והצעתי לו את זה- הוא אמר שהוא לא יכול לנסוע (פיזית הוא יכול, הוא רק ירגיש רע שהוא לא יהיה שם ויפסיד זמן יקר על הפרוייקט שלו) לעומת זאת- אנשים במשרד שלו נוסעים לשבועות ועובדים מהבית או לא עובדים בכלל ואף אחד לא אומר להם כלום והם לא מפספסים כלום ומרשים לעצמם לנצל את מקום העבודה שנותן יד חופשית מבחינת הימצאות.
לדבר עם איש מקצוע הוא לא רוצה כי הוא לא מאמין בזה ואני כבר לא יודעת מה לעשות.... הוא כל היום מבואס, מסתובב עם פרצוף עצוב, אני ממש רוצה לעזור אבל לא יודעת מה הסיבה בכלל (הוא טוען שאין סיבה, זה פשוט ככה) ואיך לטפל...
הוא התחייב למקום העבודה הזאת לפחות לעוד שנה, כך שאין אפשרות שהוא יעזוב אותו...
