חמה אחרי חצות
New member
מקופלת
אני מסתכלת על גבעה של כביסה.
גבעת הכביסה מסתכלת עליי וחורצת לי לשון.
איך אספיק לקפל אותך עכשיו? למי בכלל יש זמן או כח אלייך?
תחכי. עד שהמלך שלי יעזוב. עוד יום או יומיים.
"שתינו יודעות שאת לא יכולה להתעלם ממני. אני פזורה פה על הספה ואת, את לא תהיי רגועה הרי עד שלא תסיימי לקפל הכל"
היא צודקת.
אני מנסה לא לפזול לכיוונה. אולי אם לא אביט בה ישירות היא לא תציק לי.
על מי אני עובדת.
אני יכולה לשמוע אותה מתנשמת ויודעת שכל דקה שחולפת היא כאילו הולכת וגדלה מולי.
אולי אם אעשה זאת מהר זה יגמר מהר.
אני ניגשת בנחישות ומתחילה לקפל במרץ. גם אם אספיק חצי זה ירגיע אותי קצת.
בדרך כלל אני מקפלת בישיבה מול הטלויזיה. על אוטומט. אבל עכשיו אני עומדת ומזדרזת.
המלך שלי מבחין בי.
אני מנסה להגביר קצב כדי לא לבזבז את הזמן.
נעמד מאחוריי.
מרגישה אותו נושף בעורפי.
חבטת כף ידו מונחתת על התחת שלי. אני עוצרת.
"תמשיכי", הוא אומר בתקיפות.
עוד אחת לא מאחרת להגיע.
אני מסדירה נשימה ולא עוצרת.
ואז עוד אחת. ועוד. בקצב קבוע ועוצמה שמתגברת.
אני מקפלת בקצב מטורף ומתקפלת תחתיו.
"אל תעצרי", הוא נוזף בי. "את צריכה לסיים הכל"
אני בעיניים כבר חצי עצומות, הגוף שלי מרחף והנפש שלי בכפות ידיו הגדולות.
מעולם לא קיפלתי מהר כל כך.
מעולם לא רציתי לסיים לקפל מהר כל כך.
מעולם לא חשבתי כמה טוב זה יכול להיות, לסיים כדי שאוכל להסתובב אליך כבר ולנשק אותך מלך שלי.
וכשראיתי את הערמות המסודרות מונחות לפניי נרגעתי
כי נותר לנו זמן.
יש לנו זמן.
אני מסתכלת על גבעה של כביסה.
גבעת הכביסה מסתכלת עליי וחורצת לי לשון.
איך אספיק לקפל אותך עכשיו? למי בכלל יש זמן או כח אלייך?
תחכי. עד שהמלך שלי יעזוב. עוד יום או יומיים.
"שתינו יודעות שאת לא יכולה להתעלם ממני. אני פזורה פה על הספה ואת, את לא תהיי רגועה הרי עד שלא תסיימי לקפל הכל"
היא צודקת.
אני מנסה לא לפזול לכיוונה. אולי אם לא אביט בה ישירות היא לא תציק לי.
על מי אני עובדת.
אני יכולה לשמוע אותה מתנשמת ויודעת שכל דקה שחולפת היא כאילו הולכת וגדלה מולי.
אולי אם אעשה זאת מהר זה יגמר מהר.
אני ניגשת בנחישות ומתחילה לקפל במרץ. גם אם אספיק חצי זה ירגיע אותי קצת.
בדרך כלל אני מקפלת בישיבה מול הטלויזיה. על אוטומט. אבל עכשיו אני עומדת ומזדרזת.
המלך שלי מבחין בי.
אני מנסה להגביר קצב כדי לא לבזבז את הזמן.
נעמד מאחוריי.
מרגישה אותו נושף בעורפי.
חבטת כף ידו מונחתת על התחת שלי. אני עוצרת.
"תמשיכי", הוא אומר בתקיפות.
עוד אחת לא מאחרת להגיע.
אני מסדירה נשימה ולא עוצרת.
ואז עוד אחת. ועוד. בקצב קבוע ועוצמה שמתגברת.
אני מקפלת בקצב מטורף ומתקפלת תחתיו.
"אל תעצרי", הוא נוזף בי. "את צריכה לסיים הכל"
אני בעיניים כבר חצי עצומות, הגוף שלי מרחף והנפש שלי בכפות ידיו הגדולות.
מעולם לא קיפלתי מהר כל כך.
מעולם לא רציתי לסיים לקפל מהר כל כך.
מעולם לא חשבתי כמה טוב זה יכול להיות, לסיים כדי שאוכל להסתובב אליך כבר ולנשק אותך מלך שלי.
וכשראיתי את הערמות המסודרות מונחות לפניי נרגעתי
כי נותר לנו זמן.
יש לנו זמן.
