מקוצרי GBS, כמה הצלחתם לאכול

[gal33]

מקוצרי GBS, כמה הצלחתם לאכול

10 ימים לאחר הניתוח? מירית נתנה לי תפריט חבל על הזמן, ענק, אני לא מגיעה לחצי. מצד שני, לדעתי אני אוכלת יותר מפאוצ´ של 30 סמ"ק, או שזה סתם נדמה לי מרוב היסטריה שאני אהיה מנותחת ה- GBS הראשונה שתשמין

 

[lir42]

גל יקרה

הדברים שאת מספרת לי כל כך מוכרים לי האתמול היה בדיוק 3 חודשים לניתוח שלי - עברתי אותו ניתוח שלך ואני עדין לא אוכל כמו שצריך אבל יותר ממה שאכלתי ב10 ימים הראשונים. גם לי התפריט הראשוני היה נרא לי מוגזם ושאני לא יצליח לאכול אל דאגה!!!! בהצלחה שלך לירי מקווה לראותך ביום שישי

 

[gal33]

את יכולה לפרט מה כן אכלת?

 

[lir42]

גל יקרה

לא הרבה הייתי אוכלת בעיקר דברי חלב כמו מעדן קל או אשל ביום ולעיתים גם כלום. למען האמת אני לא דוגמא טובה כי עוד לפני הניתוח היו לי בעיות של הפרעת אכילה אבל היום אני יכולה לאכול סלט ירגות ואף קיטניות עצה אישית תוכלי לאט! אל תעמיסי גם אם זה אומר לאכול מעדן ב4 שעות בהצלחה שלך לירי

 

[רוייקו]

אי אפשר למדוד את הנפחים בטווח

כה קצר כי הפאוצ´ עדיין טרי. הסיכות עדיין מחברות ריקמה טריה והכל שם כל כך רגיש. החיבור (אנסטומוזה) עדיין לא הגליד לגמרי והכל שם נתון עוד לבצקות שעשויות להווצר. הצרויות בחיבור גם יכולות עוד לקרות - מה שיצריך הרחבה עם גסטרוסקופ, בקיצור, לא ניתן עוד לדעת איך וכמה תוכלי לאכול עדיין, אבל ברור הוא שהנפחים קטנים בצורה דרמאטית. זה לא עוד ניתוח להגבלת הקיבה עם טבעות מתכווננות או ´קבועות. פה מדובר בקיצור אוריגינאל. אני, בתקופה שלאחר הניתוח, לא יכולתי לאכול כלום. כל מה שאכלתי יצא החוצה. פשוט הקאתי הכל במהלך החודש - חודש וחצי הראשון - ולא פלא גם שרזיתי 25 תוך חודשיים. יש לי רושם שבפובי החיבור קצת יותר רחבה מאשר מה שעשה אצלי חרוזי. אבל האנסטומוזה הזו התרחבה - מה זה מתרחבה: מפחיד. את לא תשמיני כל כך מהר. אגב, בדקת כמה ירדת עד כה ?

 

[gal33]

יש לי מזל שיצאתי במשקל בו נכנסתי!

סיפרתי לך שעליתי 3 קילו במהלך שהותי שם. שלשום שהשתחררתי נשקלתי, ותודה לאל ראיתי שחזרתי למשקל איתו נכנסתי. נו, לפחות לא השמנתי בעקבות GBS... אני עדיין מאוד נפוחה. הגעתי ביום שבת שעבר בכוונה עם מכנסיים גדולות עלי קצת כדי שיהיה לי נוח לצאת עם התפרים וכו´, כשיצאתי איתן, הן התפוצצו עלי! כמו שד"ר סוסמליאן אמר לי כשבאתי לבכות לו, "עשינו לך ניתוח מיוחד להשמנה, לא תוכלי לאכול, ותעלי במשקל". יש לי חיבור של 1.2 ס"מ מנסיון שהוא מצטמצם ל- 1. אולי אצלך היא מתרחבת בגלל שאין טבעת מסביב לה? יש הבדל משמעותי בין הנפחים שבועיים אחרי, לנאמר חודש וחצי אחרי?

 

[רונית-1]

גל יקרה

באמת שאני כבר לא ממש זוכרת לגבי האכילה הראשונית שלי כי הכל התרחש בבית החולים והתחלתי לאכול ממש רק לאחר שבועיים אישפוז, להראות לך מה שנסיון של בית החולים מלמד... נראה לי שבשנה האחרונה למדו בוולפסון איך לעשות את הניתוח בצורה הנכונה הכי פחות טראומטית לחולה, מתוקה זכית, רוני ואני היינו שפני הנסיון... כל הכבוד לפרופסור חרוזי ולצוות שלו על למידת הלקחים והנסיון שלהם. לגבי האכילה נראה לי שאת לא צריכה לחשוש מהתפריט שקיבלת קחי אותו כבסיס ותאכלי רק מה שאת יכולה לאכול, בקצב שלך את לא חייבת לאכול הכל. והחשוב ביותר לעבור למוצקים כמה שיותר מהר, ללמוד ללעוס לאט לאט אפילו אם בהתחלה זה לוקח שעות. אני תוך שבועיים וחצי התחלתי לאכול את הקציצה המפורסמת של וולפסון שהייתה אגב מאד טעימה הקציצה הזאת ניתנת בכלכלה רכה לחולה בהתחלה אכלתי רבע קציצה ולקראת סיום האשפוז כמעט הצלחתי לסיים את כולה. הנה יתרון למה אשפוז ארוך לא כל כך נורא, ההסתגלות לאכול הייתה ממש טובה

איזה יופי שאני יכולה לתרום מעט מהנסיון שלי, ביואל הישן לא הרגשתי שיש לי מה לתרום למישהו... נשיקות, רונית

 

[ronnymp]

אני לא דוגמה - בגלל הסיבוכים שהיו

רק כחודשיים וחצי לאחר הניתוח התחלתי לאכול .

 

[gal33]

זה כל כך טראגי-קומי בעיני שאנו

השמנים, האנשים שאוהבים לאכול, מכניסים את עצמם למצב כזה. אנשים לידי בבית החולים, בכו על חצי יום שלא נתנו להם לאכול, שבועות שלמים לא אכלתי בשנה האחרונה. אבל, חודשיים וחצי ברצף נראה לי ממש עינוי. אז מה, לעסת מסטיק כל היום? עישנת?

 

[ronnymp]

כלוווווווווווווום - ../images/Emo88.gif

קולה בלבד בערך כוס וחצי ליום את זה אישר לי חרוזי - וכל שאר הרופאים - וגם אצלנו - חשבו שהוא השתגע לא מעשן לא לועס מסטיקים כלום - ניזונתי דרך הג´יג´ינסטום כל התקופה - כ-22 שעות ביממה ת´אמת - לא הייתי רעב ההזנה מילאה את הקיבה אבל הפה היה מת לטעום טעמים טובים - וזה היה העינוי רוני

 

[gal33]

כל הכבוד. לפני כשלושה חודשים קראתי

בידיעות אחרונות כתבה על ילדה קטנה שחולה במחלה נדירה, בה אין אפשרות לאכול ולשתות. היא כבר כמה שנים ניזונה דרך אינפוזיה. הכתבה היתה על מספר משפחות ומה עושה להן ההתמודדות עם מחלות קשות של ילדים. זוכרת שקראתי ואמרתי לעצמי, וואלה ואני לא מסוגלת להתאפק בפני סתם חתיכת אוכל קטנה. והילדה האמיצה הזו לא אוכלת כלום. אפילו לא מסטיק. כל אוכל שתכניס לפה יהרוג אותה.