מקור לקידוש שם הי"ת
בס"ד שלום לך ! בספר "קסת הסופר" לגר"ש גנצפריד. סימן י' סעיף א': " אעפ"י שאמר בתחילת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ס"ת או תפילין או מזוזה, בכל פעם שהוא בא לכתוב שם מן השמות הקדושים והטהורים שאינן נמחקים(שאסור למחוק אותם. MGB)צריך לקדשו קודם כתיבתו...וכו'" בלשכת הסופר ס"ק ב')כותב בשם המרדכי ב"הלכות קטנות" פ' התכלת (גמ' מנחות) סי תתקמ"ט: "נראה דס"ת סתמא לשמה קיימא..אבל האזכרות (שמות ה'.MGB)ודאי צריך להזכיר בפירוש לשמן דבענן שיכתבם לשם קדושת הי"ת, משא"כ בשאר ס"ת להכי נקט בפ' הניזקין (גמ' גיטין. MGB):אזכרות שלו כתבתי שלא לשמן וכו'" ועוד כתב : "נ"ל להביא ראיה מההיא דהבונה (גמ' שבת. MGB)היה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וכו'. אלמא (מכאן ש..MGB)דבשם צריך בפירוש לשם קדושת ה', אעפ"י שקדשו(הסופר) לשם קדושת ס"ת" בהמשך הלשכת סופר מביא את הב"י(בעל השו"ע)בסי' רע"ד מביא זאת (מקור המרדכי. MGB) ודוחה את ראייתו כי יש כאן כוונה הפכית ולכן פסול. ולכן הב"י בהמשך בסי' רע"ו מביא מקור אחר לדין לשמה מהגמ' שאומרת שכל ס"ת שאין האזכרות שלו כתובות לשמן אינו כלום. ומפנה לט"ז ולנה"כ ("טורי זהב". ו"נקודות הכסף") בברכה
