פרענקים
הפרנקים היו שבטים לוחמניים קדומים, שהתיישבו בגרמניה, הולנד וצרפת (נקראים כך ע"ש כלי הנשק שלהם, ושמם הוא המילה "צרפת" בלועזית). בארץ ישראל של המאות הקודמות ישבו גולי ספרד, ואילו האשכנזים החלו לעלות לארץ באופן קהילתי רק במאתיים השנים האחרונות. כאשר האשכנזים הגיעו ארצה, הספרדים קראו להם "פרנקים", ע"ש השבטים שהשתלטו על חלקי אירופה השונים, שממנה הגיעו האשכנזים. זה היה נחשב לכינוי גנאי, לזרים שמנהגיהם נחשבו משונים. עם השנים, האשכנזים הפכו להיות רוב התושבים היהודיים בארץ ישראל, ואילו העליות של אמצע המאה הקודמת היו של קהילות ספרדיות, שמנהגיהן נחשבו משונים לבני הארץ האשכנזים. כיוון שכך, קראו להם בשם הגנאי שהיה מקובל - "פרענקים". (בדיוק כמו שאני אקרא לך טיפש, ואתה תענה בתגובה: אני טיפש? אתה טיפש! פעם ילד חרדי אחד צעק לנהג מכונית שנסע בשבת: שאבעס! הנהג, בתגובה צעק לו: אני שאבעס? אתה שאבעס, אמא שלך שאבעס, אבא שלך שאבעס...). ככה זה, כשמתקשים להכיל מנהגים שונים והתנהגות מנטלית זרה (למען האמת, זה קשה מאוד מאוד), ולא מתאמצים מאוד באופן הדדי כדי לא לריב ולשנוא. וזו סיבה טובה מאוד למה בני עדה אחת ישתדלו שלא להתחתן עם בני עדה אחרת, כדי להימנע מלהיאלץ להסתגל למנהגים מנטליים זרים מאוד לסגנון המשפחה. בדורות האחרונים החילוניים אינם נמנעים מלהתחתן זה בזה, כי אין להם כל כך מנהגים והמנטליות ברוב המשפחות התאחדה והפכה לצברית (עדיין נדיר שאשכנזי ממשפחה אקדמאית יתחתן עם רוכלת מהשוק שמשפחתה קצת בסחבק עם הפשע המאורגן בשוק, למרות שהם אנשים טובים מאוד והיא בחורה מקסימה...). אצל החרדים עניין המנהגים והמסורת המשפחתית חזק בזכות ההלכה, ולכן גם המנטליות השונה נשמרת, ופחות מצוי שיתחתנו אנשים משני צורות חיים ומנטליות שונות וזרות זו לזו. אבל כאשר מדובר בצברים, שההבדלים המנהגיים הם רק בתחום ההלכה ופחות בתחום המנטלי והמסורתי - גם לחרדים לא מפריע להתחתן בבני עדות שונות.
