מקור המילה "צאצא"

danielmonir

New member
מקור המילה "צאצא"

לאחרונה יצא לי לשמוע מס' פעמים כי משתמשים במילה "צאצא" כתחילף למילה בנים.הייתכן דבר כזה? האם "צאצא" הוא לא בן הנין?האם מישהו יודע מהו מקור המילה? אשמח לכל תשובה שתתקבל.
 

TankMaster

New member
מילונית

(אבן שושן) צאצא הוא יצור, ברוא; וגם - "זרעו של אדם - , בניו או בני בניו וכו' ". כלומר - "צאצא" עשוי להיות הבן, הנכד, הנין, וכיוצא באלה - ולאו דווקא בן הנין.
TankMaster
 

גנגי

New member
צאצא

הוא יוצא חלציו של מישהו, לדורי דורות. כלומר- מבניו של אדם ועד אינסוף דורות אח"כ. משפחת המלוכה הירדנית מתהדרת בהיותה מצאצאי הנביא מוחמד, אני מכירה אישית מישהו שהוא מצאצאי הבעש"ט, וילדיי הם צאצאיי.
 

hillelg

New member
צאצאים

ישעיהו כב, טו-כה: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, צְבָאוֹת: לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת. טז מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. יז הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ, טַלְטֵלָה גָּבֶר; וְעֹטְךָ, עָטֹה. יח צָנוֹף יִצְנָפְךָ, צְנֵפָה, כַּדּוּר, אֶל-אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם; שָׁמָּה תָמוּת, וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ--קְלוֹן, בֵּית אֲדֹנֶיךָ. יט וַהֲדַפְתִּיךָ, מִמַּצָּבֶךָ; וּמִמַּעֲמָדְךָ, יֶהֶרְסֶךָ. כ וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי, לְאֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ. כא וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ, וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, אֶתֵּן בְּיָדוֹ; וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וּלְבֵית יְהוּדָה. כב וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית-דָּוִד, עַל-שִׁכְמוֹ; וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר, וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ. כג וּתְקַעְתִּיו יָתֵד, בְּמָקוֹם נֶאֱמָן; וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד, לְבֵית אָבִיו. כד וְתָלוּ עָלָיו כֹּל כְּבוֹד בֵּית-אָבִיו, הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת, כֹּל, כְּלֵי הַקָּטָן--מִכְּלֵי, הָאַגָּנוֹת, וְעַד, כָּל-כְּלֵי הַנְּבָלִים. כה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, תָּמוּשׁ הַיָּתֵד, הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן; וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה, וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר-עָלֶיהָ--כִּי יְהוָה, דִּבֵּר. שם לד, א: קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ, וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ; תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, תֵּבֵל וְכָל-צֶאֱצָאֶיהָ. שם מב, ה: כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. שם מד, א-ה: וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. ג כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ. ד וְצָמְחוּ, בְּבֵין חָצִיר, כַּעֲרָבִים, עַל-יִבְלֵי-מָיִם. ה זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם-יַעֲקֹב; וְזֶה, יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה, וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יְכַנֶּה. שם מח, יז-יט: כֹּה-אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ. יח לוּא הִקְשַׁבְתָּ, לְמִצְו‍ֹתָי; וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם. יט וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ, וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו; לֹא-יִכָּרֵת וְלֹא-יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ, מִלְּפָנָי. שם סא, ט: וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם, וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים; כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה. שם סה, כג: לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה: כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה, הֵמָּה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם, אִתָּם. איוב ה, כה: וְיָדַעְתָּ, כִּי-רַב זַרְעֶךָ; וְצֶאֱצָאֶיךָ, כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. שם כא, ח: זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם; וְצֶאֱצָאֵיהֶם, לְעֵינֵיהֶם. שם כז, יד: אִם-יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ-חָרֶב; וְצֶאֱצָאָיו, לֹא יִשְׂבְּעוּ-לָחֶם. שם לא, ח: אֶזְרְעָה, וְאַחֵר יֹאכֵל; וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ. === כמה נקודות: המילה "צאצא" מוזכרת בתנ"ך רק בספר ישעיהו ובאיוב, כאשר יש לה גם משמעות של 'זרע', וגם של 'זרע הארץ' במובן המורחב (הארץ ומלואה, תבל וצאצאיה). גם על הכרובים במקדש נאמר שהם 'מעשה צעצֻעים' (דברי הימים ב' ג, י), והיו שפירשו שזה כמו 'צאצאים', כלומר עם פני תינוק (כמסורת חז"ל).
 
למעלה